Chapter Forty-Six (פֶּרֶק אַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה)

This forehead of Ze’ir Anpin is red like a rose (הַמֵּצַח הַזֶּה שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין הוּא אָדוֹם כַּשּׁוֹשַׁנָּה), when he executes judgment upon the guilty (כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה דִּין בְּחַיָּיבַיָּא), they cause that they have no shame for their evil deeds (הֵם גּוֹרְמִים שֶׁאֵין לָהֶם בּוּשָׁה מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים), and they are from the nine hundred and seventy-four generations that we mentioned in the previous chapter (וְהֵם מִתתקע״ד דּוֹרוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם). And so it is stated in the Idra Zuta, Parashat Ha’azinu, daf 102b [293a], second side (וְכֵן אִיתָא בָּאִדְּרָא זוּטָא פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ דַּף ק״ב עַמּוּד ב׳ עֲלֵה ב׳), and this is its language (וְזַ״ל): “This forehead is red like a rose” (הַאי מִצְחָא סוּמָקָא כְּוַורְדָּא), “and at the time when the forehead of Atika Kadisha is revealed within this forehead” (וּבְשַׁעְתָּא דְּאִתְגַּלְיָא מִצְחָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְּהַאי מִצְחָא), “of Ze’ir Anpin” (שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין), “it becomes white like snow” (אִתְחַזְרַת חִוָּורָא כִּתְלַגָּא), “and that moment is called a time of favor for all” (וְהַהוּא שַׁעְתָּא עֵת רָצוֹן אִקְרֵי לְכֹלָּא). As I explained in the previous chapters (כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים), in the secret of the Minchah of Shabbat (בְּסוֹד מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת), when we recite the verse: “But as for me, may my prayer be to You, Hashem, at a time of favor” (שֶׁאוֹמְרִים פָּסוּק וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה׳ עֵת רָצוֹן) (Psalms 69:14), for the forehead of Atika Kadisha is revealed (שֶׁמִּתְגַּלֶּה הַמֵּצַח שֶׁל עַתִּיקָא קַדִּישָׁא). “In the Book of Aggadah of the house of Rav Yeiva Sava, it says” (בְּסִפְרָא דְאַגַּדְתָּא דְבֵי רַב יֵיבָא סָבָא אָמַר): “Forehead, the forehead of Atika Kadisha” (מִצְחָא מִצְחָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא), meaning (רָצָה לוֹמַר), this is the forehead to which we pray that it be revealed (זֶהוּ הַמֵּצַח שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְלִים אֵלָיו שֶׁיִּתְגַּלֶּה), for it is a time of favor for all (כִּי הוּא עֵת רָצוֹן לַכֹּל), and it sweetens the forehead of Ze’ir Anpin (וְהוּא הַמְמַתֵּק מִצַּח שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין), and whitens it white as snow (וּמְלַבֵּן אוֹתוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג), and it becomes mercy for all (וְהוּא נַעֲשֶׂה רַחֲמִים לַכֹּל). And if not (וְאִי לָאו), meaning that this forehead, Heaven forbid, is not revealed to sweeten the forehead of Ze’ir Anpin (רָצָה לוֹמַר שֶׁלֹּא מִתְגַּלֶּה חַס וְשָׁלוֹם הַמֵּצַח הַזֶּה לְמַתֵּק מִצְחוֹ דִּזְעֵיר אַנְפִּין), “place a Chet between the two letters” (שְׁדֵי ח׳ בֵּין תְּרֵין אָתְוָן), meaning do not read Metzach [Forehead] but Machatz [Crushes] (פֵּירוּשׁ אַל תִּקְרֵי מֵצַח אֶלָּא מַחַץ), for it crushes and tears arm and crown (שֶׁמּוֹחֵץ וְטוֹרֵף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד), as it is said: “and he crushed the corners of Moab” (כַּמָּה דְאַתְּ אָמֵר וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב) (Numbers 24:17), for it executes judgment and crushes the wicked and destroys them from the world (שֶׁעוֹשֶׂה דִּין וּמוֹחֵץ הָרְשָׁעִים וּמְכַלֶּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם). “And we established that it is called Netzach through paired letters” (וְאוֹקִימְנָא דְּאִקְרֵי נֵצַח בְּאָתְוָון רְצוּפִין), meaning through paired letters, two by two, which interchange with one another, as we explained above in its place (רָצָה לוֹמַר בְּאוֹתִיּוֹת זוּגוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם שֶׁמִּתְחַלְּפוֹת זוֹ בָּזוֹ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ), “and how many Netzachim are there?” (וְכַמָּה נְצָחִים הֲווֹ), meaning that all the sections are called Netzach after their root (רָצָה לוֹמַר שֶׁכָּל הַפְּרָקִים נִקְרָאִים נֵצַח עַל שֵׁם הַשֹּׁרֶשׁ). “And even though another Netzach ascended in another place” (וְאַף עַל גַּב דְּנֵצַח אָחֳרָא בַּאֲתַר אָחֳרָא אִסְתַּלַּק), meaning the Netzach of Arich Anpin (רָצָה לוֹמַר בְּנֵצַח דַּאֲרִיךְ אַנְפִּין), which is Re’uta deRe’utin [Will of Wills] (שֶׁהוּא רְעוּתָא דְרְעוּתִין), is elevated Above in another place (הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר נִתְעַלָּה לְמַעְלָה). For it was before the primary Chokhmah and Binah of the World of Tohu (כִּי הוּא הָיָה קֹדֶם חָכְמָה וּבִינָה הָעִיקָרִיּוֹת שֶׁל עוֹלָם הַתֹּהוּ), which ascended and left behind a blessing in their Reshimu [Impression] (שֶׁנִּתְעַלּוּ וְהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם בְּרָכָה בָּרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם), upon which Abba and Imma were afterward built below from the remnants of the Nekudot [Points] (שֶׁנִּבְנוּ אַחַר כָּךְ בְּשִׁירֵי הַנְּקוּדוֹת אַבָּא וְאִמָּא לְמַטָּה עַל הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהֶם), and we have already explained this in its place (וּכְבָר בֵּאַרְנוּ זֶה בִּמְקוֹמוֹ). “And there are other Netzachim that spread throughout the entire body” (וְאִית נְצָחִים אֲחֵרִים דְּמִתְפַּשְׁטִים בְּכָל גּוּפָא), and these are the three sections of Netzach Netzachim (וְהֵם הַשְּׁלֹשָׁה פְּרָקִים שֶׁל נֵצַח נְצָחִים), and Hod is included within Netzach (וְהוֹד הוּא בִּכְלַל הַנֵּצַח), as we explained in the previous chapters (כִּדְפֵירַשְׁנוּ בַּפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים). “And because on Shabbat, at the time of the Minchah prayer” (וּבְגִין דְּבְשַׁבָּת בְּשַׁעְתָּא צְלוֹתָא דְּמִנְחָה), “so that judgments should not be aroused” (בְּגִין דְּלָא יִתְעַר דִּינִין), “Atika Kadisha reveals His forehead” (גָּלֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא מִצְחָא דִילֵיהּ), “and all judgments are subdued and quieted and are not executed” (וְכָל דִּינִין אִתְכַּפְיָין וְאִשְׁתַּכָּכוּ וְלָא אִתְעֲבִידוּ). “Upon this forehead depend twenty-four courts of judgment” (בְּהַאי מִצְחָא תַּלְיָין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִין), and these are the twenty-four permutations of Adonai (וְהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה צֵירוּפֵי אֲדנ״י), whose letters in reverse form the letters of: “the law of the kingdom is law” (שֶׁאוֹתִיּוֹתָיו בְּהִיפּוּכוֹ הֵם אוֹתִיּוֹת דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא). And each one of its permutations is called a house (וְכָל אֶחָד מִן הַצֵּירוּף שֶׁלּוֹ נִקְרָא בַּיִת), in the language of Sefer Yetzirah (בִּלְשׁוֹן סֵפֶר יְצִירָה), as it says: “Two stones build two houses; four stones build twenty-four houses” (כְּאוֹמְרוֹ שְׁתֵּי אֲבָנִים בּוֹנוֹת שְׁתֵּי בָתִּים אַרְבַּע אֲבָנִים בּוֹנוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָתִּים). Therefore it says: “Twenty-four courts of judgment” (לָכֵן אוֹמֵר כ״ד בָּתֵּי דִינִין), and they are prepared and ready (וְהֵם מוּכָנִים וּמְזוּמָנִים), for all those who are brazen in their deeds (לְכָל אִינוּן דְּחַצִּיפִין בְּעוֹבָדַיְיהוֹן), as it is written (כְּמָא דִכְתִיב), and they say: “How does God know, and is there knowledge in the Most High?” (וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן) (Psalms 73:11), meaning (רָצָה לוֹמַר), because he is so exceedingly brazen (מִדְּחַצִּיף כּוּלֵּי הַאי), that he says: The Holy One Blessed Be He does not know of our evil deeds (שֶׁאוֹמֵר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ מִמַּעֲשֵׂינוּ הָרָעִים), “He has forsaken the earth” (עָזַב אֶת הָאָרֶץ) (Ezekiel 8:12). Learn from this that he is brazen-faced (שְׁמַע מִינָהּ עַזּוּת פָּנִים הוּא), for he denies the knowledge of the Holy One Blessed Be He (שֶׁכּוֹפֵר בִּידִיעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), who knows past, present, and future (הַיּוֹדֵעַ הָיָה הוֶה וְיִהְיֶה). And what is their end? (וּמַה סוֹפָם), King David, peace be upon him, said there (אָמַר הַמֶּלֶךְ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם שָׁם): “How they became a desolation in a moment; they are consumed, finished by terrors” (אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת) (Psalms 73:19). And there it asks: “But they are twenty” (וּמַקְשֶׁה שָׁם וְהָא עֶשְׂרִין אִינוּן), meaning (רְצוֹנִי לוֹמַר), ten of Abba and ten of Imma (עֲשָׂרָה דְּאַבָּא וַעֲשָׂרָה דְּאִמָּא), they are the Elohim of Katnut [Smallness] that include the forehead (הֵם אֱלֹהִים דְּקַטְנוּת הַכּוֹלְלִים הַמֵּצַח), and why did twenty-four permutations of Adonai emerge here (וְלָמָּה יָצְאוּ כָּאן כ״ד צֵירוּפֵי אֲדנ״י), when they should have been ten and ten (וְהָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה). “Why four?” (אַרְבַּע לָמָּה), “corresponding to the four death penalties of the court” (לְקַבְּלַיְיהוֹן דְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין), which correspond to the four letters of the Name (שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם). If a person blemished them (אִם אָדָם פָּגַם בָּהֶם), he deserves to die that death (רָאוּי לוֹ לָמוּת אוֹתָהּ מִיתָה), which corresponds to the letter of the Name that he blemished (שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הָאוֹת שֶׁל הַשֵּׁם שֶׁפָּגַם בּוֹ), and it includes the other Names (וְהוּא כּוֹלֵל שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת), for through it he also blemished them (שֶׁעַל יָדוֹ פָּגַם גַּם כֵּן בָּהֶם). And therefore it says (וְלָכֵן אוֹמֵר): “Corresponding to the four death penalties of the earthly courts” (לְקַבְּלַיְיהוֹן דְּאַרְבַּע מִיתוֹת בָּתֵּי דִינָא דִּלְתַתָּא), “which depend upon those Above, and twenty remain” (דְּתַלְיָין מִלְעֵילָא וְאִשְׁתָּאֲרוּ עֶשְׂרִין), and they are the letters of Adonai (וְהֵם אוֹתִיּוֹת אֲדנ״י), which are a palace and garment for the Unique Name (שֶׁהֵם הֵיכָל וּלְבוּשׁ לַשֵּׁם הַמְיֻחָד), and if he blemishes it, he also blemishes them (וְאִם פּוֹגֵם בּוֹ פּוֹגֵם גַּם כֵּן בָּהֶם). “And because of this they do not punish with judgment until he completes and reaches twenty years” (וּבְגִין כָּךְ לָא מַעֲנִישִׁין בְּדִינָא עַד דְּיִשְׁלִים וְסָלְקָא לְעֶשְׂרִין שְׁנִין), “corresponding to the twenty courts of judgment” (לְקַבְּלַיְיהוֹן דְּעֶשְׂרִין בָּתֵּי דִינָא). “In our Mishnah we learned” (בְּמַתְנִיתָא דִילָן תָּנִינָן), “corresponding to the twenty-four books that are included in the Orayta” (לְקַבְּלַיְיהוֹן דְּכ״ד סְפָרִים דְּאִתְכַּלִּילָן בְּאוֹרַיְיתָא), which are the Five Books of the Torah (שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה), corresponding to the five Partzufim (כְּנֶגֶד ה׳ פַּרְצוּפִין), and within them this twenty-four is included (וּבָהֶם נִכְלָל הַכ״ד הַזֶּה), which flows from the spring of Chokhmah (הַנּוֹבֵעַ מִן הַמַּבּוּעַ שֶׁל חָכְמָה), as we explained in its place (כִּדְפֵירַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ), and this is what our Sages of blessed memory said (וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז״ל): “The droppings of the Supernal Chokhmah are Torah” (נוֹבְלוֹת שֶׁל חָכְמָה שֶׁל מַעְלָה תּוֹרָה) (Bereshit Rabbah 17:5). [Until here the discourse of Idra Ha’azinu 293a] ([עַד כָּאן הַמַּאֲמָר אִדְּרָא הַאֲזִינוּ רצ״ג־א]).

And behold, since we have spoken of the Four Death Penalties of the Court (וְהִנֵּה מֵאַחַר שֶׁדִּבַּרְנוּ מֵאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין), it is fitting that we write here the exalted confession (רָאוּי הוּא שֶׁנִּכְתּוֹב בְּכָאן הַוִּדּוּי הַמְּעֻלֶּה), which is proper for every Jew to recite each day (שֶׁרָאוּי לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל לְאוֹמְרוֹ בְּכָל יוֹם), to atone for the judgment of the Four Death Penalties of the Court (לְכַפֵּר עַל דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין). And because no person possesses this confession in a proper and correct form (וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ לְשׁוּם אָדָם הַוִּדּוּי הַזֶּה כָּרָאוּי וְנָכוֹן), I shall present it here to bring merit to the many (אַצִּיגֶנּוּ בְּכָאן לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים), and especially at night after Keriat Shema upon the bed (וּבִפְרָט בַּלַּיְלָה אַחַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה), it is proper that we recite it so that transgressions will not prevent him from ascending to Gan Eden, to the Heavenly Academy (רָאוּי שֶׁנֹּאמַר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִמְנְעוּ אוֹתוֹ הַפְּשָׁעִים לַעֲלוֹת לְגַן עֵדֶן לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה). And this is the form of its text (וְזֶהוּ (ת)טוֹפֶס נֻסְחוֹ):

“May it be Your will before You, Hashem my God and God of my fathers” (יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י״י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי), “that if I have sinned, transgressed, or rebelled before You” (שֶׁאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ), “and my sins reached the point that I blemished the first letter of Your great, mighty, and awesome Name” (וְהִגִּיעוּ חֲטָאַי עַד שֶׁפָּגַמְתִּי בָּאוֹת רִאשׁוֹנָה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא), “which is the Yud of the Name Havayah” (שֶׁהִיא הַיּוּ״ד שֶׁל שֵׁם הֲוָיָה), “which is the illumination of Moacha Setima’ah [Concealed Brain]” (שֶׁהִיא הֶאָרַת מוֹחָא סְתִימָאָה), “which shines through the palate and the throat” (הַמֵּאִיר דֶּרֶךְ הַחֵךְ וְהַגָּרוֹן), “through the two Mazalin, Notzer and Nakeh” (עַל יְדֵי הַתְּרֵין מַזָּלִין נוֹצֵר וְנַקֵּה), “to Abba and Imma in their supernal Partzufim” (אֶל אַבָּא וְאִמָּא בְּפַרְצוּפֵיהֶם הָעֶלְיוֹנִים), “which illuminate in Atzilut” (הַמְּאִירִים בַּאֲצִילוּת). “Or I blemished the other letters dependent upon the Yud of Havayah” (אוֹ פָגַמְתִּי בִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּיּוּ״ד שֶׁל הֲוָיָה), “which are YAA” (שֶׁהֵם יִאַאַ), “and I became liable before the Throne of Your Glory to Sekilah” (וְנִתְחַיֵּבְתִּי לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ סְקִילָה), “or its judgment and its related penalties” (אוֹ דִינָהּ וְתוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בּוֹ).

“May the righteousness of Abraham Your servant stand before You” (תַּעֲמוֹד לְפָנֶיךָ צִדְקַת אַבְרָהָם עַבְדָּךְ), “who was cast into the fiery furnace for the sanctification of Your Name” (שֶׁהֻשְׁלַךְ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ), “that this confession may be accepted before You” (שֶׁיִּהְיֶה נִרְצֶה לְפָנֶיךָ וִדּוּי זֶה), “as though I had been cast from the height of two statures” (כְּאִלּוּ הֻשְׁלַכְתִּי גּוֹבַהּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת), “and a great stone was placed upon my heart” (וְשָׂמוּ אֶבֶן גָּדוֹל עַל לִבִּי), “and all Israel stoned me” (וּסְקָלוּ אוֹתִי כָּל יִשְׂרָאֵל), “and my soul departed” (וְיָצְאָה נַפְשִׁי), “and I was stoned according to the Torah and according to the law” (וְנִסְקַלְתִּי כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה), “through the commandment of Your righteous Great Court in Jerusalem” (בְּמִצְוַת בֵּית דִּינְךָ הַצֶּדֶק הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם), “for the honor of Your Name” ((ו)עַל דְּבַר כְּבוֹד שִׁמְךָ). “And You, in Your abundant mercies” (וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים), “shall again unite the first three letters of Your three precious Names” (תָּשׁוּב תְּיַחֵד שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹתֶיךָ הַיְקָרִים), “Havayah, Ehyeh, Adonai” (יְהוָ״ה אֶהְיֶה אֲדנ״י), “which are YAA” (שֶׁהֵם יא״א), “and Your Holy Name in the filling of four Yudin” (וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי אַרְבַּע יוּדִי״ן), “which is the Name of Seventy-Two” (שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם), “and may it shine through Your favor in the World of Atzilut” (וְיָאִיר בִּרְצוֹנְךָ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת), “according to the hand of the King, and let there be no hindrance” (כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ). “And if I have sinned, transgressed, or rebelled before You” (וְאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ), “and my sins reached the point that I blemished the second letter of Your great, mighty, and awesome Name” (וְהִגִּיעוּ חֲטָאַי עַד שֶׁפָּגַמְתִּי בָּאוֹת שְׁנִיָּה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא), “which is the first Heh” (שֶׁהִיא אוֹת ה׳ רִאשׁוֹנָה), Imma that nests in the Throne (אִמָּא הַמְקַנְנָא בְּכוּרְסַיָּא), “or in the other letters dependent upon it” (אוֹ בִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ), “which are HHD” (שֶׁהֵם הַהַדִ), “and I became liable before the Throne of Your Glory to Sereifah [Burning]” (וְנִתְחַיֵּבְתִּי לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ שְׂרֵפָה), “or its judgment and its related penalties” (אוֹ דִינָהּ וְתוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָהּ). “May the righteousness of Yitzchak, Your bound one, stand before You” (תַּעֲמוֹד לְפָנֶיךָ צִדְקַת יִצְחָק עֲקִידְךָ), “that this confession may be accepted before You” (שֶׁיִּהְיֶה נִרְצֶה וִדּוּי זֶה לְפָנֶיךָ), “as though I had been sunk in dung up to my knees” (כְּאִלּוּ נִטְבַּעְתִּי בְּזֶבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתַי), “and they placed the hard cloth within the soft upon my neck” (וְשָׂמוּ סוּדָר הַקָּשֶׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה עַל צַוָּארִי), “and this one pulled toward himself and that one pulled toward himself” (וּמוֹשֵׁךְ זֶה אֶצְלוֹ וְזֶה אֶצְלוֹ), “until they opened my mouth” (עַד שֶׁפָּתְחוּ אֶת פִּי), “and cast a wick of lead into my mouth” (וְהִשְׁלִיכוּ פְּתִיל עוֹפֶרֶת לְתוֹךְ פִּי), “and it descended into my innards and they were scorched” (וְיָרְדוּ לְתוֹךְ מֵעַי וְנִתְחַמְרְמְרוּ), “and my soul departed” (וְיָצְאָה נִשְׁמָתִי), “and I was burned according to the Torah and according to the law” (וְנִשְׂרַפְתִּי כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה), “by the command of the Great Court in Jerusalem” (בְּמִצְוַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם), “for the honor of Your Name” (עַל דְּבַר כְּבוֹד שִׁמְךָ). “And You, in Your abundant mercies, shall again unite Your three precious Names” (וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תָּשׁוּב תְּיַחֵד שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹתֶיךָ הַיְקָרִים), “Havayah, Ehyeh, Adonai” (יְהוָ״ה אֶהְיֶה אֲדנ״י), “and Your Holy Name in the filling of three Yudin and an Aleph” (וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי שְׁלֹשָׁה יוּדִי״ן וְאָלֶף), “which is the Name of Sixty-Three” (שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ), “which is Yud, Heh, Vav, Heh” (שֶׁהוּא יוּ״ד הֵ״י וָא״ו הֵ״י), “and may it shine according to Your will from Imma Ila’ah of Atzilut” (וְיָאִיר כִּרְצוֹנְךָ מֵאִמָּא עִלָּאָה דַאֲצִילוּת), “in the World of Beri’ah” (בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה), “according to the hand of the King, and let there be no hindrance” (כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ). “And if I have sinned, transgressed, or rebelled before You” (וְאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ), “and my sins reached the point that I blemished the third letter of Your great, mighty, and awesome Name” (וְהִגִּיעוּ חֲטָאַי עַד שֶׁפָּגַמְתִּי בָּאוֹת שְׁלִישִׁי שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא), “which is the Vav of Ze’ir Anpin” (שֶׁהוּא וי״ו שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין), “which illuminates in the World of Yetzirah” (הַמֵּאִיר בְּעוֹלָם הַיְצִירָה), “or in the other letters dependent upon it” (אוֹ בִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ), “which are VYN” (שֶׁהֵם וְיִנַ), “and I became liable before the Throne of Your Glory to Hereg [Execution by the Sword]” (וְנִתְחַיֵּבְתִּי לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ הֶרֶג), “or its judgment and its related penalties” (אוֹ דִינָהּ וְתוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָהּ), “may the righteousness of Yaakov Your servant stand before You” (תַּעֲמוֹד לְפָנֶיךָ צִדְקַת יַעֲקֹב עַבְדָּךְ), “that this confession may be accepted before You” (שֶׁיִּהְיֶה נִרְצֶה וִדּוּי זֶה לְפָנֶיךָ), “as though my head had been severed by the sword” (כְּאִלּוּ הוּתַז רֹאשִׁי בַּסַּיִף), “and my soul departed” (וְיָצְאָה נִשְׁמָתִי), “and I was executed according to the Torah and according to the law” (וְנֶהֱרַגְתִּי כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה), “by the commandment of Your righteous Great Court in Jerusalem” (בְּמִצְוַת בֵּית דִּינְךָ הַצֶּדֶק הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם), “for the honor of Your Name” (עַל דְּבַר כְּבוֹד שִׁמְךָ). “And You, in Your abundant mercies, shall again unite the third letters” (וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תָּשׁוּב תְּיַחֵד שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת), “of Your three precious Names” (שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹתֶיךָ הַיְקָרִים), “Havayah, Ehyeh, Adonai” (יְהוָ״ה אֶהְיֶה אֲדנ״י), “which are VYN” (שֶׁהוּא וְיִנַ), “and Your Holy Name in the filling of Alephin” (וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי אַלְפִין), “which has the numerical value of Adam” (שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָא אָדָם), “and it is Yud Heh Vav Heh of Ze’ir Anpin” (וְהוּא יו״ד ה״א וא״ו ה״א שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין), “which nests in Yetzirah” (הַמְקוֹנֵן בִּיצִירָה), “within Metatron” (בְּמֶטַטְרוֹן), “it shall shine according to Your will” (הוּא יָאִיר בִּרְצוֹנְךָ), “in the World of Yetzirah” (בְּעוֹלָם הַיְצִירָה), “according to the hand of the King, and let there be no hindrance” (כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ). “And if I have sinned, transgressed, or rebelled before You” (וְאִם חָטָאתִי עָוִיתִי פָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ), “and my sins reached the point that I blemished the final letter of Your great, mighty, and awesome Name” (וְהִגִּיעוּ חֲטָאַי עַד שֶׁפָּגַמְתִּי בָּאוֹת אַחֲרוֹנָה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא), “which is the final Heh” (שֶׁהִיא אוֹת ה״י אַחֲרוֹנָה), “of Malchut, the Nukvah of Ze’ir Anpin, which nests in Asiyah” (שֶׁל מַלְכוּת נוּקְבֵיהּ דִּזְעֵיר אַנְפִּין הַמְקַנֶּנֶת בַּעֲשִׂיָּה), “or in the other letters dependent upon it” (אוֹ בִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ), “which are HHY” (שֶׁהֵם הַהַי), “and I became liable before the Throne of Your Glory to Chenek [Strangulation]” (וְנִתְחַיֵּבְתִּי לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶיךָ חֶנֶק), “or its judgment and its related penalties” (אוֹ דִינָהּ וְתוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָהּ). “May the righteousness of Abraham, Yitzchak, and Yaakov Your servants stand before You” (תַּעֲמוֹד לְפָנֶיךָ צִדְקַת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ), “that this confession may be accepted before You” (שֶׁיִּהְיֶה נִרְצֶה וִדּוּי זֶה לְפָנֶיךָ), “as though I had been sunk in dung up to my knees” (כְּאִלּוּ נִשְׁקַעְתִּי בְּזֶבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתַי), “and they placed the hard cloth within the soft upon my neck” (וְשָׂמוּ סוּדָר הַקָּשֶׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה עַל צַוָּארִי), “and this one pulled toward himself and that one pulled toward himself” (וּמוֹשֵׁךְ זֶה אֶצְלוֹ וְזֶה אֶצְלוֹ), “until my soul departed” (עַד שֶׁיָּצְאָה נַפְשִׁי), “and I was strangled according to the Torah and according to the law” (וְנֶחֱנַקְתִּי כַּתּוֹרָה וְכַהֲלָכָה), “by the commandment of Your Great Court in Jerusalem” (בְּמִצְוַת בֵּית דִּינְךָ הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם), “for the honor of Your Name” (עַל דְּבַר כְּבוֹד שִׁמְךָ). “And You, in Your abundant mercies” (וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים), “shall again unite the three final letters” (תָּשׁוּב תְּיַחֵד ג׳ אוֹתִיּוֹת אַחֲרוֹנוֹת), “of Your three precious Names” (שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹתֶיךָ הַיְקָרִים), “Havayah, Ehyeh, Adonai” (יְהוָ״ה אֶהְיֶה אֲדנ״י), “which are HHY” (שֶׁהֵם הַהַיִ), “and Your Holy Name in the filling of Hehin” (וְשֵׁם קָדְשְׁךָ בְּמִלּוּי הֶהִי״ן), “which is the Name of Fifty-Two” (שֶׁהוּא שֵׁם שֶׁל חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם), “and it is Yud Heh, Vav Heh” (וְהוּא יו״ד ה״ה וָ״ו ה״ה), “of Malchut, the Nukvah of Ze’ir Anpin” (שֶׁל מַלְכוּת נוּקְבֵיהּ דִּזְעֵיר אַנְפִּין), “which nests in the World of Asiyah” (הַמְקַנֶּנֶת בְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה), “through the aspect of Sandalfon, Eliyahu remembered for good” (בְּאוֹפֶן סַנְדַּלְפוֹן אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב), “it shall shine according to Your will in the World of Asiyah” (הִיא תָּאִיר בִּרְצוֹנְךָ בְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה), “according to the hand of the King, and let there be no hindrance” (כְּיַד הַמֶּלֶךְ וְאַל יְהִי מוֹנֵעַ), “You shall arise and have mercy upon Zion, for it is the time to favor her, for the appointed time has come” (אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד) (Psalms 102:14). “And afterward he shall recite the Name of Forty-Two” (וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר שֵׁם שֶׁל מ״ב), “which elevates sparks of purity for the sake of the Supernal Union” (הַמַּעֲלֶה נִיצוֹצֵי טָהֳרָה לְצֹרֶךְ הַזִּוּוּג הָעֶלְיוֹן), “and he shall not pronounce it according to its letters” (וְלֹא יֶהֱגֶה אוֹתוֹ בְּאוֹתִיּוֹתָיו), “but only in the manner of supplication” (כִּי אִם בְּדֶרֶךְ בַּקָּשָׁה), “Ana BeKoach” (אֲנָא בְכֹחַ), which was established by Rabbi Nechunya ben HaKanah, peace be upon him (שֶׁיָּסַד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם), “[and appears in the Siddur] before the Baraita of Rabbi Yishmael” ([וּבָא בַּסִּדּוּר] קֹדֶם בָּרַיְיתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל), “after the Korbanot” (אַחַר הַקָּרְבָּנוֹת), “in the Tikkun of Asiyah” (בְּתִקּוּן הָעֲשִׂיָּה). For there is no release there for the sparks of purity to go forth into freedom (כִּי אֵין יְצִיאָה שָׁם לְנִיצוֹצֵי טָהֳרָה שֶׁיֵּצְאוּ לְחֵרוּת), except through surrendering his soul to death (כִּי אִם עַל יְדֵי מְסִירַת נַפְשׁוֹ לְמִיתָה), through the Four Death Penalties of the Court (עַל יְדֵי ד׳ מִיתוֹת בֵּית דִּין), for evil prevails there with such strength (כִּי הָרַע כָּל כָּךְ גּוֹבֶרֶת שָׁם), as it is said: “And he shall not exchange it, good for bad” (שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע) (Leviticus 27:10). “And if he does exchange it, then both it and its substitute shall be holy” (וְהָיָה אִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ) (Leviticus 27:10), until the world arrives that is entirely good (עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב), and no evil whatsoever will be found in the world (וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם רַע נִמְצָא בָּעוֹלָם), and then we shall sing: “A Psalm, a Song for the Day that is entirely Shabbat and rest for the Life of the Worlds” (וְאָז נְזַמֵּר מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִים), as it is said: “And it shall be on that day, Hashem shall be One and His Name One” (שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה י״י אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד) (Zechariah 14:9). Blessed is Hashem forever, Amen, Amen (יִתְבָּרַךְ י״י לְעוֹלָם אָמֵן אָמֵן).