Chapter Eighteen (פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר)

The blood that comes from the aspect of Abba to the fetus has three aspects (הַדָּם שֶׁהוּא בָּא מִבְּחִינַת אַבָּא אֶל הַוָּלָד יֵשׁ בּוֹ ג׳ בְּחִינוֹת), the first is the more refined blood for sustaining the fetus (הָרִאשׁוֹן הוּא בְּחִינַת הַדָּם הַבָּרוּר יוֹתֵר לְחַיּוֹת הַוָּלָד), the middle one is transformed into milk (וְהָאֶמְצָעִי מִתְהַפֵּךְ לְחָלָב), and the last is purity (וְהָאַחֲרוֹן הוּא טֹהַר). For Abba has no separation of impurity within it (לְפִי שֶׁאַבָּא אֵין בּוֹ בְּרִירָה שֶׁל טֻמְאָה), and therefore in the aspect of the blood that comes through its power there is no impurity whatsoever (וְלָזֶה אֵין בִּבְחִינַת הַדָּם הַבָּא מִכֹּחוֹ שׁוּם טֻמְאָה), yet nevertheless, “And unto any holy thing she shall not touch” (וְעִם כָּל זֶה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע) (Leviticus 12:4). And this is when this blood goes forth from Malkhut to Beri’ah (וְהוּא כְּשֶׁהַדָּם הַזֶּה יוֹצֵא מִמַּלְכוּת לִבְרִיאָה), it does not invalidate and is fitting for it (אֵינוֹ פּוֹסֵל וְרָאוּי הוּא לָהּ), and all the more so for that which is below it (וְכָל שֶׁכֵּן לְמַה שֶּׁלְּמַטָּה הֵימֶנּוּ). And likewise above, when this blood goes forth from Imma to the Six Extremities (וְכֵן לְמַעְלָה כְּשֶׁיּוֹצֵא הַדָּם הַזֶּה מֵאִמָּא לְשֵׁשׁ קְצָווֹת), it is pure (הוּא טָהוֹר), but with respect to that which is above it, it invalidates (אֲבָל לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה הוּא פּוֹסֵל), and that which is above is always pure (וּלְעוֹלָם הוּא [מַה שֶּׁלְּמַעְלָה] טָהוֹר). And the reason is (וְהַטַּעַם הוּא), because Abba remains pure air (לְפִי שֶׁאַבָּא הוּא נִשְׁאָר אֲוִירָא דַכְיָא), therefore no impure blood emerges from it to Imma, within whom the fetus is formed (לָכֵן אֵין יוֹצֵא מִמֶּנּוּ דָּם טָמֵא לְאִמָּא שֶׁבְּקִרְבָּהּ נוֹצָר הַוָּלָד).