Ohr haShemesh (Nehar Shalom Daf 7, Col. 4)

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ-נְהַר שָׁלוֹם דַּף ז׳ טוּר ד׳

And when the Tzalmei ha-Mochin [Intellects] are drawn from Abba and Imma into Zeir anpin and Nukvah (וּכְשֶׁנִּמְשָׁכִים צַלְמֵי הַמּוֹחִין מֵאוֹ״א לְזוּ״ן), behold the Tzelem [Image] of the Mochin [Intellects] of Abba is drawn and spreads into the six extremities of M“H” (הִנֵּה הַצֶּלֶם דְּמוֹחִין דְּאַבָּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׂט בְּו״ק דְּמ״ה), which is called the male Ze’ir Anpin (הַנִּקְרָא ז״א דְּכוּרָא), and they are the aspect of the letters themselves (וְהֵם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת עַצְמָן). And the Tzelem [Image] of the Mochin [Intellects] of Imma is drawn and spreads into the six extremities of B”N (וְצֶלֶם דְּמוֹחִין דְּאִמָּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׂט בְּו״ק דְּב״ן), which is called the female of the Ze’ir Anpin (הַנִּקְרָא נוּקְבָא דְּז״א), and they are the aspect of number and reckoning of the letters of the Ze’ir Anpin (וְהֵם בְּחִינַת מִסְפָּר וְחֶשְׁבּוֹן דְּאוֹתִיּוֹת דְּז״א). And this is relative to the six extremities of M“H” (וְזֶה בְּעֵרֶךְ ו״ק דְּמ״ה), but relative to the Malkhut of B”N they are also called the aspect of actual letters (אֲבָל בְּעֵרֶךְ מַלְכוּת דְּב״ן נִקְרָאִים גַּם הֵם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ). And afterwards the illumination of the Binot and the Gevurot issues forth (וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵאת הֲאַרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת), from the Mochin [Intellects] that spread within Zeir anpin and Nukvah (מֵהַמּוֹחִין שֶׁנִּתְפַּשְׁטוּ בְּזוּ״ן), and they build and repair Ya‘akov and Rachel (וּבוֹנִין וּמְתַקְּנִין אֶת יַעֲקֹב וְרָחֵל), as is written in the intention of Berakhat Avot with Hashem’s help (כְּמָ״שׁ בְּכַוָּנַת בִּרְכַּת אָבוֹת בְּע״ה). And these Ya‘akov and Rachel are the Malkhuyot called the Atarat ha-Yesod [Crown of Yesod] of the six extremities of M“H” and B”N of Zeir anpin and Nukvah themselves (וְאֵלֶּה יַעֲקֹב וְרָחֵל הֵם הַמַּלְכֻיּוֹת הַנִּקְרָא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּזוּ״ן הַגְּדוֹלִים עַצְמָם), not the Malkhuyot of M“H” and B”N mentioned above (לֹא הַמַּלְכֻיּוֹת דְּמ״ה וּב״ן הַנִּזְכָּר לְעֵיל), which are the seventh king (שֶׁהֵם הַמֶּלֶךְ הַשְּׁבִיעִי), for those have the aspect of letters and number (כִּי אוֹתָם יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר), as written in chapter seven of Sha‘ar Fourteen, Sha‘ar Abba and Imma (וּכְמָ״שׁ בְּפ״ז מִשַּׁעַר י״ד שַׁעַר אוֹ״א עַיֵּן שָׁם). And they are parallel to the Binot of Abba and Imma (וְהֵם דּוּגְמַת בִּינוֹת דְּאוֹ״א). And all these great Zeir anpin and Nukvah with the Nukvah (וְכָל אֵלֶּה הַזּוּ״ן הַגְּדוֹלִים עִם הַנּוּקְבָא), who are Ya‘akov and Rachel, the great ones with the small ones (שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים), all of their repair and Zivug [Union] is repaired and done through the men alone (כֻּלָּם תִּקּוּנָם וְזִוּוּגָם נִתְקַּן וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָאֲנָשִׁים לְבַד), and all of them are called an aspect of male (וְכוּלָּם נִקְרָאִים בְּחִינַת דְּכוּרָא), relative to the inclusive Nukvah (בְּעֵרֶךְ הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת), who is repaired through the women (הַנִּתְקֶּנֶת עַל־יְדֵי הַנָּשִׁים), in whom is found all the details mentioned above (אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ כָּל פְּרָטוּת הַנִּזְכָּ"ל). And contemplate greatly to understand this matter well (וְעַיֵּן מְאֹד לְהָבִין עִנְיָן זֶה הֵיטֵב). And all these Partzufim of Zeir anpin and Nukvah and Ya‘akov and Rachel (וְכָל אֵלֶּה הַפַּרְצוּפִים דְּזוּ״ן וְיַעֲקֹב וְרָחֵל), which are the lower seven of M“H” and B”N (שֶׁהֵם הַז״ת דְּמ״ה וּב״ן), are called the Netzach, Hod, Yesod of the body of Zeir anpin and Nukvah (נִקְרָא נְהִ״י גוּפָא דְּזוּ״ן), and are called the Nefesh, Ruach, Neshamah of Nefesh (וְנִקְרָא נר״ן דְּנֶפֶשׁ).

Shemen, Siman 28

(שֶׁמ״ן סִימָן כ״ח)

Behold, in order to arrive at our intention in this section (הִנֵּה כְּדֵי לָבוֹא אֶל כַּוָּנָתֵנוּ בְּסִימָן זֶה), we must copy what is written in Etz Chayim, Sha‘ar Abbaand Imma, chapter seven (צָרִיךְ לְהַעְתִּיק מַה שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר או״א פ״ז), regarding the Name M“B (שֶׁם מ״ב), that “It is at the head” (בְּעִנְיַן שֵׁם מ״ב דְּאִיהוּ בְּרֵישָׁא). For in the Keter of Abba there is a simple Havayah (כִּי בְּכֶתֶר דְּאַבָּא הֲוָיָּ״ה פְּשׁוּטָה), and in the Keter of Imma a simple Ehyeh (וּבְכֶתֶר דְּאִמָּא אֶהְיֶ"ה פָּשׁוּט), etc (כּו׳). And in the Chokhmah of Abba (וּבְחָכְמָה דְּאַבָּא), the nine first Sefirot — the Panim [Fronts] — are the ten letters of A“B (ט״ס רִאשׁוֹנוֹת הַפָּנִים הֵם י׳ אוֹתִיּוֹת דְּע״ב), and the Achorayim [Backs] are the squared form of A“B, twenty-six letters (וְהָאֲחוֹרַיִים רִבּוּעַ ע״ב כ״ו אוֹתִיּוֹת). And the Panim [Fronts] of the Malkhut of the Chokhmah of Abba (וְהַפָּנִים דְּמַלְכוּת דְּחָכְמָה דְּאַבָּא), are the numerical value of its Panim [Fronts], which is A“B (הֵם חֶשְׁבּוֹן הַפָּנִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם ע״ב), and the Achorayim [Backs] of the Malkhut are the numerical value of its Achorayim [Backs], which is 184 (וְאַחוֹרֵי הַמַּלְכוּת הֵם חֶשְׁבּוֹן אַחוֹרָיו שֶׁהֵם קפ״ד).

And in this manner in 161 of Imma (וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּק״ס״א דְּאִמָּא), there are within it the four levels mentioned (יֵשׁ בָּהּ ד׳ מַדְרֵגוֹת הַנִּזְכָּר). And in the Binah of Abba (וּבִבְינָה דְּאַבָּא), the Panim [Fronts] are the twenty-eight letters of the milui [filling] of the milui [filling] of A“B (הַפָּנִים הֵם כ״ח אוֹתִיּוֹת דְּמִלּוּי הַמִּלּוּי דְּע״ב), and the Achorayim [Backs] — the squared form (וְהָאֲחוֹרַיִים הָרִבּוּעַ). And in the Malkhut — the numerical value of its Panim [Fronts] and Achorayim [Backs] (וּבְמַלְכוּת מִסְפַּר הַפָּנִים וְהָאֲחוֹרַיִים). And in this manner in the Binah of Imma — twenty-seven letters of the milui [filling] of the milui [filling] of 161 (וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בִּבְינָה דְּאִמָּא כ״ז אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי דְּק״ס״א כּו׳). And the lower seven of Abba (וְז״ת דְּאַבָּא), all together are only one Havayah in milui [filling] of Yudin, ten letters (כֻּלָּם יַחַד אֵינָם רַק הֲוָיָּ״ה אַחַת דְּמִלּוּי יוּדִי״ן בְּי׳ אוֹתִיּוֹת), similar to the Chokhmah (דּוּגְמַת הַחָכְמָה).

For you already know (כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ), that all the lower seven are only one small Partzuf of Abba (כִּי כָּל הַז״ת אֵינָם רַק פַּרְצוּף אֶחָד זְעֵיר דְּאַבָּא). But the Chokhmah is also a single Partzuf, Abba of Abba (אַךְ הַחָכְמָה הִיא פַּרְצוּף אֶחָד גַּם כֵּן אַבָּא דְּאַבָּא). And you already know (וְכְבָר יָדַעְתָּ), that Abba and the Son are equal (כִּי אַבָּא וּבְרָא שָׁוִין), in the secret of: “What is His Name and what is His Son’s Name?” (בְּסוֹד מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֵׁם בְּנוֹ). And this is what I have received (וְזֶה מַה שֶׁקִּבַּלְתִּי), end (עָכ״ל). And it appears to my humble opinion (וְנִלְעַ״ד), that it is not specifically the lower seven but the lower six (כִּי אֵינוֹ בִּפְרָט ז״ת רַק ו״ת). And the matter is (וְהָעִנְיָן כִּי), that all the levels mentioned in the Chokhmah of Abba have six extremities (כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַנִּזְכָּר בְּחָכְמָה דְּאַבָּא יֵשׁ בָּהֶם ו״ק), and all the levels that exist in the Binah of Abba exist in the seventh, which is the Nukvah of the six extremities (וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּבִינָה דְּאַבָּא יֵשׁ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא דְּו״ק), as is known (כַּנּוֹדָע). And with this is clarified what was stated above in this gate, chapter ten (וּבָזֶה נִתְבָּאֵר הַנַּ״ל בְּשַׁעַר זֶה פּ״י): that the twenty-eight letters of the milui [filling] of the milui [filling] are called “the Man riding upon the Chariot” (כִּי כ״ח אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי נִקְרָא אָדָם רוֹכֵב עַל הַכִּסֵּא), which is the aspect of the legs (שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלַ״ו), and 728p2-1—which are the Malkhuyot of Abba and Imma (וְתשכ״ח שֶׁהֵם מַלְכֻיּוֹת דְּאו״א), meaning: the Malkhut that is in the Ze’ir Anpin itself of Abba (ר״ל הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בַּז״א עַצְמוֹ דְּאַבָּא).

And we are not speaking of the actual Nukvah of the Ze’ir Anpin of Abba (וְאֵין אָנוּ מְדַבְּרִים בְּנוּקְבָא מַמָּשׁ דְּז״א דְּאַבָּא), but of the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself (רַק בְּמַלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ). And behold, it is parallel to the Malkhut that exists in the Chokhmah of Abba (וְהִנֵּה הִיא דּוּגְמַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בַּחָכְמָה דְּאַבָּא), which is the numerical value of A“B — 184 — and Achor–Panim [Fronts] (שֶׁהִיא חֶשְׁבּוֹן ע״ב קפ״ד וְאָחוֹר־פָּנִים). And when the Chokhmah and Binah of Abba clothe themselves to give Mochin [Intellects] to the Ze’ir Anpin of Abba (וּכְשֶׁמִּתְלַבְּשִׁים חו״ב דְּאַבָּא לָתֵת מוֹחִין לְז״א דְּאַבָּא), as is known (כַּנּוֹדָע), surely the Chokhmah clothes itself and rides upon the Ze’ir Anpin itself, which becomes a throne for it (וַדַּאי שֶׁהַחָכְמָה מִתְלַבֶּשֶׁת וְרוֹכֶבֶת עַל הַז״א עַצְמוֹ הַנַּעֲשֶׂה כִּסֵּא לוֹ). And the Binah crouches and clothes itself upon the Malkhut of the Ze’ir Anpin (וְהַבִּינָה רוֹבֶצֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַמַּלְכוּת דְּז״א), which is the numerical A“B–184 (שֶׁהִיא חֶשְׁבּוֹן ע״ב קפ״ד). And behold the Binah is the twenty-eight letters of the milui [filling] of the milui [filling] (וְהִנֵּה הַבִּינָה הִיא כ״ח אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי). And similarly, the Binah of Imma has in it twenty-seven letters of the milui [filling] of the milui [filling] of Ehyeh of Yudin (וְכֵן עַל דֶּרֶךְ זֶה בִּינָה דְּאִמָּא יֵשׁ בָּהּ כ״ז אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי דְּאֶהְיֶ״ה דְּיוּדִי״ן).

And she crouches on the throne which is the Malkhut of the Ze’ir of Imma (וְרוֹבֶצֶת עַל הַכִּסֵּא שֶׁהוּא מַלְכוּת דְּזֵעִיר דְּאִמָּא), which is of the number 161 and 544 p2-2(שֶׁהוּא בְּחֶשְׁבּוֹן ק״ס״א תְּקמ״ד). But the Chokhmah of Imma crouches on the Ze’ir Anpin itself of Binah (אֲבָל חָכְמָה דְּאִמָּא רוֹבֶצֶת עַל הַז״א עַצְמוֹ דְּבִינָה). Thus we learn (נִמְצֵינוּ לְמֵדִין), that when the Mochin [Intellects] of Abba and Imma enter into the Ze’ir Anpin (שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָסִין מוֹחִין דְּאו״א בְּז״א), behold Abba has Chokhmah–Binah and Chesed–Gevurah (הִנֵּה לְאַבָּא יֵשׁ חו״ב חו״ג), and corresponding to them in Imma (וּכְנֶגְדָּם בְּאִמָּא). And when they enter into the Ze’ir Anpin (וּכְשֶׁנִּכְנָסִים בְּז״א), then the Chokhmah and Chesed of Abba join with the Chokhmah and Chesed of Imma (אָז חָכְמָה וְחֶסֶד דְּאַבָּא מִצְטָרְפִים עִם חָכְמָה וְחֶסֶד דְּאִמָּא), and they clothe in his Netzach, Hod, Yesod (וּמִתְלַבְּשִׁים בְּנֶה״י שֶׁלּוֹ). And his Binah and Gevurah join with the Binah and Gevurah of Imma in her Netzach, Hod, Yesod (וּבִינָה וּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ מִצְטָרְפִים עִם בִּינָה וּגְבוּרָה דְּאִמָּא בְּנֶה״י שֶׁלָּהּ). And then Imma becomes composed of M“H” and B”N (וְאָז אִמָּא כְּלוּלָה מִמּ״ה וּב״ן).

For previously Abba was entirely M“H” (כִּי קֹדֶם הָיָה אַבָּא כֻּלּוֹ מ״ה), and Imma entirely B”N (וְאִמָּא כֻּלָּהּ ב״ן). And now that they have intermingled and fused (וְעַתָּה שֶׁנֶּהֶפְכוּ וְנִמְזְגוּ כַּנִּזְכָּר), therefore when they enter into the Ze’ir Anpin (לָכֵן בְּהִכָּנְסָם תּוֹךְ הַז״א), the portion of the Chokhmah and Chesed of Abba is given to the male—M“H”—which is in the Ze’ir Anpin (נִמְצָא כִּי חֵלֶק חָכְמָה וְחֶסֶד דְּאַבָּא נוֹתָנִים אֶל הַזָּכָר מ״ה שֶׁבַּז״א). And also the portion of the Chokhmah and Chesed of Imma, which are also the aspect of M“H” (וְכֵן חֵלֶק חָכְמָה וְחֶסֶד דְּאִמָּא שֶׁגַּם־הֵם בְּחִינַת מ״ה כַּנִּזְכָּר), go to the male side of the Ze’ir Anpin. But the Binah and Gevurah of Abba and the Binah and Gevurah of Imma (אֲבָל בִּינָה וּגְבוּרָה דְּאַבָּא וּבִינָה וּגְבוּרָה דְּאִמָּא), are given to the female side within the Ze’ir Anpin itself (נִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ), which is called the Malkhut within his own body (הַנִּקְרָא מַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ). And after these have nursed and grown (וְאַחַר שֶׁאֵלּוּ יָנְקוּ וְהִגְדִּילוּ), then the illumination of the Malkhut within them emerges (אָז יוֹצֵא הַאֲרַת הַמַּלְכוּת שֶׁבָּהֶם), which is in the Mochin [Intellects] themselves (שֶׁבַּמּוֹחִין עַצְמָם), from the two Binot and two Gevurot (מִצַּד בּ׳ הַבִּינוֹת וּב׳ הַגְּבוּרוֹת), to the back of the Ze’ir Anpin (אַחוֹרֵי הַז״א), to enlarge the Nukvah of the Ze’ir Anpin (לְהַגְדִּיל נֻקְבָּא דְּז״א), who is separated from him (שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ), and becomes greater little by little (וְנִתְגַּדְּלָה מְעַט מְעַט). And after the Ze’ir Anpin has already grown — his male side and his female side (וְאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְגַּדֵּל הַז״א צַד הַזָּכוּר הַנְּקֵבָה שֶׁבּוֹ), then the Mochin [Intellects] depart (אָז מִסְתַּלְּקִין הַמּוֹחִין), and the Mochin [Intellects] of Binah and Gevurot of Abba and Imma alone enter into the Nukvah (וּבָאִים הַמּוֹחִין דְּבִינָה וּגְבוּרוֹת דְּאו״א לְבַדָּם תּוֹךְ הַנּוּקְבָּא), and she becomes fully grown (וְנִגְדֶּלֶת לְגַמְרֵי). And behold all these Mochin [Intellects] are completed — called the aspect of Abba (וְהֲרֵי נִשְׁלְמוּ כָּל אֵלּוּ הַמּוֹחִין הַנִּקְרָא בְּחִינַת אַבּ״א). And afterwards come new Mochin [Intellects] of Panim [Fronts]-be-Panim [Fronts] (וְאַחַר כָּךְ בָּאִים מוֹחִין חֲדָשִׁים דְּפַבּ״פ), and enlarge both of them as at first (וּמַגְדִּילִים שְׁנֵיהֶם כְּבָרִאשׁוֹנָה). End (עַכ״ל).

Behold, it is explained from here (הִנֵּה מְבוֹאָר מִכָּאן), how the Mochin [Intellects] were exchanged (אֵיךְ נִתְחַלְּפוּ הַמּוֹחִין), and all the aspects of the Chokhmot and Chasadim came into the Netzach, Hod, Yesod of Abba (וּבָאוּ כָּל בְּחִינוֹת הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים בְּנֶה״י דְּאַבָּא), and all the aspects of the Binot and Gevurot into the Netzach, Hod, Yesod of Imma (וְכָל בְּחִינוֹת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת בְּנֶה״י דְּאִמָּא). And afterwards the Netzach, Hod, Yesod of Abba and Imma enter into the Ze’ir Anpin (וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִים הַנֶּה״י דְּאו״א בַּז״א). And it is known from many places (וִידוּעַ מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת), and as is also written further on (וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר גַּם כֵּן לְקַמָּן), that the Chokhmah and Chasadim which Abba takes from Imma (כִּי הַחָכְמָה וְהַחֲסָדִים שֶׁלוֹקֵחַ אַבָּא מֵאִמָּא), become for him Binah and Gevurot (נַעֲשִׂים בּוֹ בִּינָה וּגְבוּרוֹת). And the Binah and Gevurot that Abba gives to Imma (וְהַבִּינָה וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁנּוֹתֵן אַבָּא לְאִמָּא), become in her Chokhmah and Chesed (נַעֲשִׂים בָּהּ חו״ח), relative to the Binah and Gevurah within her (בְּעֵרֶךְ הַבּו״ג שֶׁבָּהּ). From here let us come to what the Rav Sar Shalom, of blessed memory wrote (מֵעַתָּה נָבוֹא לְמַה שֶׁאָמַר הָרָב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל): For behold, from what he wrote, “the Tzelem [Image] of the Mochin [Intellects] of Abba is drawn and spreads into the male Ze’ir Anpin, and the Tzelem [Image] of the Mochin [Intellects] of Imma is drawn and spreads into the Nukvah of the Ze’ir Anpin” (כִּי הִנֵּה מִמַּה שֶׁאָמַר הַצֶּלֶם דְּמוֹחִין דְּאַבָּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בְּז״א דְּכוּרָא, וְצֶלֶם דְּמוֹחִין דְּאִמָּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בְּנוּקְבָא דְּז״א), it is explained that the Tzelem [Image] of Abba — entirely, as it is now after the exchange — is drawn and spreads in the male side (מְבוֹאָר כִּי הַצֶּלֶם דְּאַבָּא כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה אַחַר הַחִלּוּף נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בַּצַּד הַזָּכָר).

And the Tzelem [Image] of Imma — entirely, as it is now after the exchange — spreads in the female side (וְהַצֶּלֶם דְּאִמָּא כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה אַחַר הַחִלּוּף מִתְפַּשֵּׁט בַּצַּד הַנְּקֵבָה). And we have already said (וְכְבָר אָמַרְנוּ), that in these Tzelamim [Images] there are in each one Chokhmah–Binah and Chesed–Gevurah (כִּי בָּאֵלּוּ הַצַּלָּמִים יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מֵהֶם חו״ב וְחו״ג). And therefore from both of them afterwards come the illuminations of the Binot and the Gevurot (וְלָכֵן מִשְּׁנֵיהֶם יוֹצְאִים אַחַר כָּךְ הַאֲרוֹת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת), to build and repair Ya‘akov and Rachel (לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן אֶת יַעֲקֹב וְרָחֵל). And therefore he wrote: “And afterwards emerges the illumination of the Binot and Gevurot from the Mochin [Intellects] that were spread in Zeir anpin and Nukvah” (וְלָכֵן כָּתַב וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת מֵהַמּוֹחִין שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּזו״ן כּו׳), for in each of them a complete Tzelem [Image] was spread (כִּי בְּכָל אֶחָד מֵהֶם נִתְפַּשֵּׁט צֶלֶם אֶחָד שָׁלֵם), in which there are also Binot and Gevurot (אֲשֶׁר בּוֹ גַּם בִּינוֹת וּגְבוּרוֹת). This appears to be his intention, of blessed memory (זֶה נִרְאֶה כַּוָּנָתוֹ ז״ל). And in my humble opinion (וְלְעַ״ד), it does not appear so from the wording of the Rav, of blessed memory, above (אֵין נִרְאֶה כֵּן מִלְּשׁוֹן הָרַב ז״ל הַנַּ״ל). For according to what is stated there (כִּי לְפִי הָאָמֻר שָׁם), it is explained that what enters the male side (מְבוֹאָר כִּי מַה שֶׁנִּכְנַס בְּצַד הַזָּכָר), is the right half of every Tzelem [Image] of Abba and Imma (הוּא חֲצִי הַיָּמִין דְּכָל צֶלֶם דְּאו״א), which are the Chokhmah and the Chesed in each Tzelem [Image] (שֶׁהֵם הַחָכְמָה וְהַחֶסֶד שֶׁבְּכָל צֶלֶם מֵהֶם), after they were interchanged (אַחַר שֶׁנִּתְחַלְּפוּ), as he wrote (שֶׁכַּכָּתוּב).

The portion of Chokhmah–Chesed of Abba (חֵלֶק חו״ח דְּאַבָּא), and likewise the portion of Chokhmah–Chesed of Imma (וְכֵן חֵלֶק חו״ח דְּאִמָּא). And similarly, what enters the female side (וְכֵן מַה שֶׁנִּכְנַס בְּצַד הַנְּקֵבָה), is the left half of every Tzelem [Image] of Abba and Imma (הוּא חֲצִי הַשְּׂמֹאל דְּכָל צֶלֶם דְּאו״א), which are the Binah and the Gevurot in each Tzelem [Image] (שֶׁהֵם הַבִּינָה וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁבְּכָל צֶלֶם מֵהֶם), after the interchange (אַחַר שֶׁנִּתְחַלְּפוּ), as he wrote (שֶׁכַּכָּתוּב): “but the Binah and Gevurah of Abba, and the Binah and Gevurah of Imma, are given to the female side…” (אֲבָל בּו״ג דְּאַבָּא וּבו״ג דְּאִמָּא נִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה כּו׳). And if so (וְאִם כֵּן), the illumination of the Binot and Gevurot which the Rav, of blessed memory, said flows afterwards to rectify the Nukvah — who are Ya‘akov and Rachel — according to his words (הֲאַרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁאָמַר הָרַב ז״ל שֶׁיוֹצֵא אַחַר כָּךְ לְתַקֵּן אֶת הַנּוּקְבָא שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל), emerges only from that which spread into the female side (לְפִי דְּבָרָיו ז״ל יוֹצֵא מִמַּה שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּצַד הַנְּקֵבָה לְבַדּוֹ). For into her was spread all the Binah and Gevurah (כִּי בָּהּ נִתְפַּשְּׁטוּ כָּל הַבּו״ג), which are the left halves of the Tzelamim [Images] of Abba and Imma (שֶׁהֵם חֲצָאֵי הַצְּלָמִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּאו״א). And it is not possible to say (וְאֵין לוֹמַר), that what the Rav wrote, of blessed memory, “and likewise the portion of Chokhmah–Chesed of Imma” (כִּי מַה שֶׁכָּתַב הָרַב ז״ל וְכֵן חֵלֶק חו״ח דְּאִמָּא), refers to the Chokhmah and Chesed of Imma as they were before the interchange (שֶׁהַכַּוָּנָה עַל הַחָכְמָה וְהַחֶסֶד דְּאִמָּא שֶׁהָיוּ קֹדֶם הַחִלּוּף).

For now, after the interchange (אֲבָל עַתָּה אַחַר הַחִלּוּף), they are in the aspect of Binah and Gevurot of Abba (הֵם בְּבְּחִינַת בִּינָה וּגְבוּרוֹת דְּאַבָּא). And likewise what he wrote “but the Binah and Gevurah of Abba” (וְכֵן מַה שֶׁכָּתַב אַךְ בּו״ג דְּאַבָּא), if the intention were to their state before the interchange (שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁהָיוּ קֹדֶם הַחִלּוּף), then now, after the interchange, they would be in the aspect of Chokhmah and Chesed of Imma (אֲבָל עַתָּה אַחַר הַחִלּוּף הֵם בְּבְּחִינַת חָכְמָה וְחֲסָדִים דְּאִמָּא). And if so (וְאִם כֵּן), what enters the male side is the Tzelem [Image] of Abba entirely as it is after the interchange (מַה שֶׁנִּכְנַס בְּצַד הַזָּכָר הוּא הַצֶּלֶם דְּאַבָּא כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא אַחַר הַחִלּוּף). And what enters the female side is the Tzelem [Image] of Imma entirely as it is after the interchange (וּמַה שֶׁנִּכְנַס בְּצַד הַנְּקֵבָה הוּא הַצֶּלֶם דְּאִמָּא כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא אַחַר הַחִלּוּף). And if so (וְאִם כֵּן), the Binot and Gevurot which afterwards enter into the Nukvah — Ya‘akov and Rachel — to rectify them (הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הַנִּכְנָסִים אַחַר כָּךְ בַּנּוּקְבָא שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל לְתַקְּנָם), are all of the Tzelem [Image] of Imma (הֵם כָּל הַצֶּלֶם דְּאִמָּא), which entered the female side (אֲשֶׁר נִכְנַס בְּצַד הַנְּקֵבָה). And indeed thus I have seen (וְכֵן רָאִיתִי), in the order of the Kavanot of the Amidah arranged by him, of blessed memory (בְּסֵדֶר כַּוַּנַּת הָעֲמִידָּה שֶׁסִּדֵּר הוּא ז״ל).

For he wrote there, in the Kavanah of “With Love” (B’Ahavah) (שֶׁכָּתַב שָׁם בְּכַוַּנַּת בְּאַהֲבָה), after one should intend to elevate the Mochin [Intellects] from the Ze’ir Anpin (אַחַר שֶׁיְּכַוֵּן לְהַעֲלוֹת אֶת הַמּוֹחִין מִתּוֹךְ הַז״א), he wrote (כָּתַב): “And then he should intend to draw the Mochin [Intellects] of Binot and Gevurot of the two Tzelamim [Images] of the Mochin [Intellects] mentioned of Yisrael-Saba-and-Tevunah (וְאָז יְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ הַמּוֹחִין דְּבִינוֹת וְגְבוּרוֹת דְּב׳ צַלְמֵי הַמּוֹחִין הַנִּזְכָּר דְּיִשְּׂסו״ת), which stand upon the head of the Ze’ir Anpin (הָעוֹמְדִים עַל גַּבֵּי רֵישָׁא דְּז״א), which is the entire Tzelem [Image] of B”N of M“H” and B”N of B”N of Tevunah (שֶׁהוּא כָּל הַצֶּלֶם דְּב״ן דְּמ״ה וּדְב״ן דְּב״ן דְּתְבוּנָה), within which were clothed the Binot and Gevurot of Yisrael-Saba-and-Tevunah at the time of the Zivug [Union] (שֶׁבּוֹ נִתְלַבְּשׁוּ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת דְּיִשְּׂסו״ת בְּעֵת הַזִּוּוּג), and he should intend to draw that Tzelem [Image] of Tevunah into Leah and Rachel…” (וְיְכַוֵּן לְהַמְשִׁיךְ הַצֶּלֶם הַנִּזְכָּר דְּתְבוּנָה בְּלֵאָה וְרָחֵל כּו׳). And afterwards he wrote (וְאַחַר כָּךְ כָּתַב): “And he should intend to elevate his soul with the Mochin [Intellects] of Chokhmot and Chasadim of M“H of M“H and M“H of B”N (וְיְכַוֵּן לְהַעֲלוֹת נִשְׁמָתוֹ עִם הַמּוֹחִין דְּחָכְמוֹת וְחֲסָדִים דְּמ״ה דְּמ״ה וּדְמ״ה דְּב״ן), which is all the Mochin [Intellects] of the Tzelem [Image] of Yisrael-Saba-and-Tevunah (שֶׁהוּא כָּל הַמּוֹחִין דְּצֶלֶם דְּיִשְּׂסו״ת), which remained standing upon the head of the Ze’ir Anpin…” (שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים עַל גַּבֵּי רֵישָׁא דְּז״א כּו׳).

Behold, it is explained in his words, of blessed memory (הֲרֵי מְבוֹאָר בְּדְבָרָיו ז״ל), that what enters into the Nukvah to repair her (כִּי מַה שֶׁנִּכְנַס בַּנּוּקְבָא לְתַקְּנָהּ), is the entire Tzelem [Image] of Tevunah (הוּא כָּל הַצֶּלֶם דְּתְבוּנָה), and he called it Binot and Gevurot (וְקָרָא אוֹתוֹ בִּינוֹת וּגְבוּרוֹת). And this is also what he wrote here (אֲשֶׁר זֶהוּ גַּם כֵּן מַה שֶׁכָּתַב כָּאן), as written in the Kavanah of Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs], with Hashem’s help (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכַוַּנַּת בִּרְכַּת אָבוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם). For if we would say this (כִּי אִם נֹאמַר כֵּן), besides the difficulty that his own words contradict each other (מִלְּבַד דְּקָשְׁיָא דְּיְדֵיהּ אֲדִידֵיהּ), for there he wrote that the entire Tzelem [Image] of Tevunah is what enters into the Nukvah (כִּי שָׁם כָּתַב כִּי כָּל הַצֶּלֶם דְּתְבוּנָה הוּא הַנִּכְנָס בַּנּוּקְבָא), which according to what is stated here (אֲשֶׁר לְפִי הָאָמֻר כָּאן), is the Tzelem [Image] that enters the female side (הוּא הַצֶּלֶם הַנִּכְנָס בְּצַד הַנְּקֵבָה). But here he wrote (וְאִלּוּ כָּאן כָּתַב), that the illumination of the Binot and the Gevurot that go out to build and repair the Nukvah, who are Ya‘akov and Rachel (כִּי הָאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הַיּוֹצְאִים לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן אֶת הַנּוּקְבָא שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל), are the Binot and Gevurot from the Mochin [Intellects] that spread in Zeir anpin and Nukvah (הֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת מֵהַמּוֹחִין שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּזו״ן). From which it implies (דְּמַשְׁמַע), that also the Binot and Gevurot that spread in the Ze’ir Anpin (כִּי גַּם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בַּז״א), which are from the Tzelem [Image] of Abba that spreads in him (אֲשֶׁר הֵם מֵהַצֶּלֶם דְּאַבָּא אֲשֶׁר הוּא הַמִּתְפַּשֵּׁט בּוֹ), also go out to build the Nukvah (גַּם הֵם יוֹצְאִים לִבְנוֹת אֶת הַנּוּקְבָא). And if so (וְאִם כֵּן), it follows that the two left halves of the two Tzelamim [Images] of Abba and Imma (נִמְצָא כִּי ב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּב׳ צְלָמִים דְּאו״א), are those which go forth to enter the Nukvah, who are Ya‘akov and Rachel (הֵם הַיּוֹצְאִים לִכָּנֵס בַּנּוּקְבָא שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל). And if so (וְאִם כֵּן), it is not the entire Tzelem [Image] of Tevunah, as he wrote there (אֵינוֹ כָּל הַצֶּלֶם דְּתְבוּנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שָׁם). And if so, his words contradict themselves (וְאִם כֵּן קָשְׁיָא דְּיְדֵיהּ אֲדִידֵיהּ).

And besides this (וּמִלְּבַד זֶה), it is impossible to say that the intention of the Rav, of blessed memory, in writing “and likewise the portion of Chokhmah-Chesed of Imma” (אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכַּוָּנַת הָרַב ז״ל בְּמַה שֶׁכָּתַב וְכֵן חֵלֶק חו״ח דְּאִמָּא), was to what they were before the interchange (הִיא עַל מַה שֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם חו״ח בְּאִמָּא), but now, after the interchange, they are in the aspect of Binah-Gevurot of Abba (אֲבָל עַתָּה אַחַר הַחִלּוּף הֵם בְּבְּחִינַת בּו״ג דְּאַבָּא). For if so (שֶׁאִם כֵּן), the Rav, of blessed memory, should not have said (לֹא הָוָ״ל לְהָרַב ז״ל לוֹמַר): “and now that they have interchanged and mingled, therefore when they enter into the Ze’ir Anpin it is found that the portion of Chokhmah-Chesed of Abba is given to the male M“H of the Ze’ir Anpin, and likewise the portion of Chokhmah-Chesed of Imma…” (וְעַתָּה שֶׁנִּתְחַלְּפוּ וְנִמְזְגוּ כַּנִּזְכָּר לָכֵן בְּהִכָּנְסָם תּוֹךְ ז״א נִמְצָא כִּי חֵלֶק חו״ח דְּאַבָּא נִתָּנִים אֶל הַזָּכָר מ״ה שֶׁבַּז״א וְכֵן חֵלֶק חו״ח דְּאִמָּא).

He would not have needed such extended wording (וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָל כָּךְ אֲרִיכוּת לָשׁוֹן). Rather, he should have simply said (רַק הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר): “and now that they have interchanged and mingled, therefore when they enter into the Ze’ir Anpin it is found that the Netzach, Hod, Yesod of Abba are given to the male M“H of the Ze’ir Anpin,” (וְעַתָּה שֶׁנִּתְחַלְּפוּ וְנִמְזְגוּ לָכֵן בְּהִכָּנְסָם בְּז״א נִמְצָא כִּי הַנְּה״י דְּאַבָּא נִתָּנִים אֶל הַזָּכָר מ״ה שֶׁבַּז״א), and why did he lengthen and divide them into two parts? (וְלָמָּה לוֹ לְהַאֲרִיךְ וּלְהַפְרִידָם לִבְ׳ חֲלָקוֹת) And likewise also from what he wrote: “and likewise the portion of Chokhmah–Chesed of Imma, which also are in the aspect of M“H, as mentioned” (וְכֵן גַּם כֵּן מִמַּה שֶׁכָּתַב וְכֵן חֵלֶק חו״ח דְּאִמָּא שֶׁגַּם הֵם בְּחִינַת מ״ה כַּנִּזְכָּר). For if, indeed, the intention is regarding the Chokhmah–Chesed of Imma as they are now, then it fits well with what he wrote, that “they also are in the aspect of M“H, as mentioned” (כִּי אִם בִּשְׁלָמָא הֵם עַל הַחו״ח דְּאִמָּא שֶׁל עַתָּה אָ״שׁ מַה שֶּׁאָמַר שֶׁגַּם הֵם בְּחִינַת מ״ה כַּנִּזְכָּר), because these Chokhmah–Chesed of Imma were originally the Binah–Gevurah of Abba, who is entirely M“H, as written at the beginning (מִפְּנֵי שֶׁחו״ח אֵלּוּ דְּאִמָּא הָיוּ קֹדֶם בּו״ג דְּאַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ מ״ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתְּחִלָּה). But if the intention is regarding what the Chokhmah–Chesed of Imma were before—and now they have become Binah–Gevurah of Abba—then they are not in the aspect of M“H at all, but in the aspect of B”N (אֲבָל אִם הוּא עַל מַה שֶׁהָיוּ קֹדֶם חו״ח דְּאִמָּא וְעַתָּה נַעֲשׂוּ בּו״ג דְּאַבָּא אִם כֵּן אֵינָם בְּחִינַת מ״ה רַק בְּחִינַת ב״ן), for they come from Imma, who is entirely B”N (שֶׁהֲרֵי מֵאִמָּא בָּאוּ שֶׁכֻּלָּהּ ב״ן).

And it is not possible to say (וְאֵין לוֹמַר), that what he wrote “they also are in the aspect of M“H,” the intention is regarding the M“H-of-B”N (שֶׁמַּה שֶׁאָמַר שֶׁגַּם הֵם הֵם בְּחִינַת מ״ה הַכַּוָּנָה עַל מ״ה דְּב״ן). For the Rav, of blessed memory, did not speak here of the particulars of M“H-and-B”N-of-M“H, and M“H-and-B”N-of-B”N (שֶׁהֲרֵי הָרַב ז״ל לֹא דִּבֵּר כָּאן בִּפְרָטוּת מ״ה וּב״ן דְּמ״ה וּמ״ה וּב״ן דְּב״ן), but only in the general sense of M“H and the general sense of B”N (רַק בְּכְלָלוּת הַמּ״ה וּבְכְלָלוּת הַבּ״ן). For he said that previously Abba was entirely M“H and Imma entirely B”N (שֶׁכֵּן אָמַר כִּי קֹדֶם הָיָה אַבָּא כֻּלּוֹ מ״ה וְאִמָּא כֻּלָּהּ ב״ן). And likewise with what he wrote afterwards: “but the Binah and Gevurah of Abba, and the Binah and Gevurah of Imma, are given to the female side within the Ze’ir Anpin” (וְכֵן גַּם כֵּן בְּמַה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָּךְ אַךְ בִּינָה וּגְבוּרוֹת דְּאַבָּא וּבִינָה וּגְבוּרָה דְּאִמָּא נִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א).

If the intention were the old Binah–Gevurah of Abba, which now have become Chokhmah–Chesed of Imma after the interchange (אִם הַכַּוָּנָה עַל בּו״ג שֶׁהָיוּ קֹדֶם דְּאַבָּא וְעַתָּה הֵם חו״ח דְּאִמָּא), then he should not have written this way with such lengthy phrasing (לֹא הֲוָ״ל לוֹמַר הָכִי לְהַאֲרִיךְ בִּלְשׁוֹנוֹ), and separate them into parts (וּלְהַפְרִידָם), but rather he should have written briefly: “only the Netzach, Hod, Yesod of Imma are given to the female side of the Ze’ir Anpin itself” (רַק הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר אַךְ הַנְּה״י דְּאִמָּא נִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ). And likewise in what he wrote afterwards: “from the two Binot and the two Gevurot” (וְכֵן בְּמַה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָּךְ מִצַּד בּ׳ הַבִּינוֹת וּב׳ הַגְּבוּרוֹת), he should not have written thus, but rather simply “from the Netzach, Hod, Yesod of Imma” (לֹא הֲוָ״ל לוֹמַר כֵּן רַק מִצַּד הַנְּה״י דְּאִימָּא). And likewise also in what he wrote afterwards: “and the Mochin [Intellects] of Binah and Gevurot of Abba and Imma come alone into the Nukvah” (וְכֵן גַּם כֵּן בְּמַה שֶׁכָּתַב אַחַר כָּךְ וּבָאִים הַמּוֹחִין דְּבִינָה וּגְבוּרוֹת דְּאַבָּא וְאִמָּא לְבַדָּם תּוֹךְ נוּקְבָא). What need is there to mention Abba (מָה צֹּרֶךְ הוּא לְהַזְכִּיר אֶת אַבָּא), since earlier they were from him (מִפְּנֵי כִּי מִקֹּדֶם הָיוּ מִמֶּנּוּ). For since now they are in the Netzach, Hod, Yesod of Imma (כֵּיוָן שֶׁכְּבָר עַתָּה הֵם בְּנֶה״י דְּאִמָּא), he should have written simply: “and the Mochin [Intellects] of the Netzach, Hod, Yesod of Imma come alone into the Nukvah” (אִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר וּבָאִים הַמּוֹחִין דְּנֶה״י דְּאִמָּא לְבַדָּם תּוֹךְ נוּקְבָא).

Rather, certainly (אֶלָּא וַדַּאי), from his writing all these detailed expressions which we have examined (מִדְּכָתַב כָּל אֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר דִּקְדַּקְנוּ), the intention is as written above (הוּא כִּי הַכַּוָּנָה הִיא כְּמַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל): that the two right halves of the two Tzelamim [Images] of Abba and Imma (כִּי הַב׳ חֲצָאִים הַיְּמָנִים דְּב׳ הַצְּלָמִים דְּאו״א), which are the Chokhmot and the Chasadim in each of them (שֶׁהֵם הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם), are those that enter the male side (הֵם הַנִּכְנָסִים בְּצַד הַזָּכָר). And the two left halves of the two Tzelamim [Images] of Abba and Imma (וּב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִים דְּב׳ הַצְּלָמִים דְּאו״א), which are the Binah and the Gevurot in each of them (שֶׁהֵם הַבִּינָה וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם), are those that enter the female side (הֵם הַנִּכְנָסִים בְּצַד הַנְּקֵבָה). And these two left halves (וְאֵלּוּ הַב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים), which were spread into the female side of the Ze’ir Anpin (אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטוּ בְּצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א), are those which afterwards go out and enter into the Nukvah to enlarge her (הֵם הַיּוֹצְאִים אַחַר כָּךְ וְנִכְנָסִים לְתוֹךְ הַנּוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ).

And if so (וְאִם כֵּן), the practical difference is (נַפְקָא מִינָּה), that in Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs], in the word “B’Ahavah” (כִּי בִּבְרָכַת אָבוֹת בִּמְלַת בְּאַהֲבָה), one should not intend that the entire Tzelem [Image] of Tevunah enters the Nukvah to enlarge her (אֵין לְכַוֵּן כִּי כָּל הַצֶּלֶם דְּתְבוּנָה נִכְנָס בַּנּוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ), and that the entire Tzelem [Image] of Yisrael-Saba remains as an Ohr Makif [Surrounding light] above the head of the Ze’ir Anpin (וְכָל הַצֶּלֶם דְּיִשּׂ״ס נִשְׁאָר בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). Rather, as stated (רַק כַּאֲמוּר): the two right halves — which are the Chokhmot and the Chasadim of the two Tzelamim [Images] of Abba and Imma (כִּי הַב׳ חֲצָאִים הַיְּמָנִים שֶׁהֵם הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים דְּב׳ הַצְּלָמִים דְּאו״א), remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (הֵם נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). And the two left halves of the two Tzelamim [Images] (וּב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּב׳ הַצְּלָמִים), which are the Binot and the Gevurot of Abba and Imma (שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת דְּאו״א), are those that enter into the Nukvah to enlarge her (הֵם הַנִּכְנָסִים בַּנּוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ).

And likewise it is explained in Etz Chayim, Sha‘ar ha-Nesirah [Severance], chapter one, section “Mem-Bet” (וְכֵן מְבוֹאָר בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר הַנְסִירָה פ״א מ״ב), where he said that the Mochin [Intellects] depart from the Ze’ir Anpin (שֶׁאָמַר כִּי מִסְתַּלְּקִין הַמּוֹחִין מִן הַז״א). And then the Chokhmah and the Chesed are removed from within the garments of the Netzach, Hod, Yesod of Imma (וְאָז חָכְמָה וְחֶסֶד הוּסְּרוּ מִתּוֹךְ הַלְּבוּשִׁין דְּנֶה״י דְּאִמָּא), and they remain stripped, as Ohr Makif [Surrounding light], upon the head of the Ze’ir Anpin (וְנִשְׁאָרִים עֵירֹמִּים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). And also the lower half of Da‘at, which connects the two crowns (וְגַם חֲצִי דַּעַת תַּחְתּוֹן הַמְחַבֵּר ב׳ עֲטָרִין), and likewise the upper half of Da‘at — it also remains with them, its half which is from the side of Chesed (וְכֵן חֲצִי דַּעַת עֶלְיוֹן גַּם הוּא נִשְׁאַר עִמָּהֶם חֶצְיוֹ דְּמִצַּד הַחֶסֶד). But the Binah and the Gevurah (וְאֲמַנָּם בִּינָה וּגְבוּרָה), and the lower half of Da‘at and the upper half of Da‘at (וַחֲצִי דַּעַת תַּחְתּוֹן וַחֲצִי דַּעַת עֶלְיוֹן), these remain clothed within the Netzach, Hod, Yesod of Imma (אֵלּוּ נִשְׁאָרִים מְלוּבָּשִׁים תּוֹךְ נֶה״י דְּאִמָּא). And so they departed from the Ze’ir Anpin (וְכֵן הֵם נִסְתַּלְּקוּ מִן הַז״א). But they did not remain as Ohr Makif [Surrounding light] like the others (אֲמַנָּם לֹא נִשְׁאָרוּ בְּסוֹד א״מ כָּאֲחֵרִים). Rather, these were clothed within the Nukvah herself (אֲמַנָּם אֵלּוּ נִתְלַבְּשׁוּ תּוֹךְ הַנּוּקְבָא מַמָּשׁ). See there (עַיֵּן שָׁם).

Behold, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאָר), that from the Netzach, Hod, Yesod of Imma nothing enters into the Nukvah except the Binah and the Gevurah (כִּי מֵהַנֶּה״י דְּאִמָּא לֹא נִכְנַס בַּנּוּקְבָא רַק הַבִּינָה וְהַגְּבוּרוֹת). But the Chokhmah and the Chasadim of the Netzach, Hod, Yesod of Imma themselves (אֲבָל הַחָכְמָה וְהַחֲסָדִים דְּהַנֶּה״י דְּאִמָּא עַצְמָם), remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (הֵם נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). And likewise it is explained in Sefer Olat Tamid, in the discourses of Rosh HaShanah (וְכֵן מְבוֹאָר בְּסֵפֶר עוֹלַת תָּמִיד בִּדְרָשֵׁי רֹאשׁ הַשָּׁנָה), and these are his words (וְזֶ״ל): “And then the Abba extend from the chest downward” (וְהָיָה אָז אַבּ״א מֵחָזֶה וּלְמָטָּה). “And then a dormita falls upon the Ze’ir Anpin” (וְאָז אֲפִיל דּוֹרְמִיטָא לַז״א). “And this is because the Netzach, Hod, Yesod of Imma depart from him” (וְהוּא כִּי נֶה״י דְּאִמָּא מִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ). “And the Chokhmah and the Chasadim remain exposed, without garments, as Makifim upon his head” (וְנִשְׁאָרִים כַּנּוֹדָע חָכְמָה וְחֶסֶד עֵירֹמִּים בְּלֹא לְבוּשׁ בְּסוֹד מַקִּיפִין עַל רֹאשׁוֹ). “But the Binah and the Gevurot, with the Netzach, Hod, Yesod of the Binah, enter into the Nukvah” (אֲבָל הַבִּינָה וְהַגְּבוּרוֹת עִם הַנֶּה״י דְּבִינָה נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא), etc (כו׳). See there (עַיֵּן שָׁם). And likewise it is explained in Sha‘ar ha-Kavanot, Derush 8 of Rosh HaShanah, in the Kavanot of the Shofar (וְכֵן מְבוֹאָר בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת ד״ח דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכַוָּנוֹת שׁוֹפָר), and these are his words in brief (וְזֶ״ל בְּקִצּוּר): “Behold, when the Ze’ir Anpin is in slumber, its secret is the departure of its Penimiyut [Internality], which are the four Mochin [Intellects] — Chokhmah, Binah, Chesed, and Gevurah — when they are clothed within the Netzach, Hod, Yesod of Imma upon his head in the secret of Ohr Makif [Surrounding light]” (הִנֵּה בְּהִיוֹת הַז״א בִּתְרַדֵּמָה סוֹדָהּ הִיא הִסְתַּלְּקוּת פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁהֵם ד׳ מוֹחִין חו״ב וְחו״ג בְּהִיוֹתָם מְלוּבָּשִׁים תּוֹךְ נֶה״י דְּאִמָּא עַל רֹאשׁוֹ בְּסוֹד א״מ). “However, there is a distinction in this” (אֲמַנָּם יֵשׁ חִלּוּק בָּזֶה): “for the two male Mochin [Intellects] — Chokhmah and the Atarah of Chesed — these remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the Ze’ir Anpin” (כִּי ב׳ מוֹחִין הַזְּכָרִים שֶׁהֵם חָכְמָה וַעֲטָרָה דְּחֶסֶד אֵלּוּ נִשְׁאָרוּ בְּסוֹד א״מ עַל הַז״א). “But the two female Mochin [Intellects] — Binah and the Atarah of Gevurah — depart with the Netzach, Hod, Yesod of Imma entirely and enter into the head of the Nukvah to enlarge her” (אֲבָל ב׳ מוֹחִין נוּקְבִין שֶׁהֵם בִּינָה וַעֲטָרָה דְּגְבוּרוֹת נִסְתַּלְּקוּ עִם הַנֶּה״י דְּאִמָּא לְגַמְרֵי וְנִכְנְסוּ תּוֹךְ רֵישָׁא דְּנוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ). “And in the Purim discourse it is explained that also the Mochin [Intellects] and the Netzach, Hod, Yesod of Abba enter into the Nukvah” (וּבְדְּרוּשׁ פּוּרִים נִתְבָּאֵר כִּי גַּם הַמּוֹחִין וְנֶה״י דְּאַבָּא נִכְנָסִין בַּנּוּקְבָא כּו׳). “And let us return to the matter” (וְנָחוּזָר לָעִנְיָן): “for the two male ones departed from within their garment, which was the Netzach, Hod, Yesod of Imma, and did not enter the Nukvah, and they remained as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin” (כִּי הַב׳ זְכָרִים נִסְתַּלְּקוּ מִתּוֹךְ מַלְבּוּשָׁם שֶׁהֵם נֶה״י דְּאִמָּא וְלֹא נִכְנְסוּ בַּנּוּקְבָא וְנִשְׁאָרוּ בְּסוֹד א״מ עַל רֹאשׁ הַז״א כּו׳). See there (עַיֵּן שָׁם).

Behold, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאָר), how the right half — the Chokhmah and the Chesed of the Netzach, Hod, Yesod of Imma (אֵיךְ חֲצִי הַיָּמִין חו״ח דְּנֶה״י דְּאִמָּא), remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin and do not enter the Nukvah (נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֹאשׁ הַז״א וְאֵינָם נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). And the left half — which are the Binah and the Gevurah of the Netzach, Hod, Yesod of Imma — alone enter the Nukvah (וְחֲצִי הַשְּׂמֹאל שֶׁהֵם הַבּו״ג דְּנֶה״י דְּאִמָּא לְבַדָּם נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). And it is also explained (וְגַם מְבוֹאָר), that the Netzach, Hod, Yesod of Abba also enter into the Nukvah (אֵיךְ גַּם הַנֶּה״י דְּאַבָּא נִכְנָסִין בַּנּוּקְבָא), as explained in the discourse of Purim (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפוּרִים). And likewise it is explained from what is written in Etz Chayim, Sha‘ar Mochin [Intellects] de-Z”A, chapter nine (וְכֵן מִתְבָּאֵר מִמַּה שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר מוֹחִין דְּז״א פ״ט), and these are his words in brief (וְזֶ״ל בְּקִצּוּר): “Behold, the Ze’ir Anpin takes its portion and the portion of its wife” (הִנֵּה הַז״א לוֹקֵחַ חֶלְקוֹ וְחֶלֶק אִשְׁתּוֹ). “And if so, he takes first his vessel and hers, of the Achor only, from the aspect of M“H and B”N” (וְאִם כֵּן לָקַח תְּחִלָּה כְּלִי שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ דְּאָחוֹר לְבַד מִבְּחִינַת מ״ה וּב״ן). “And in the same manner in the lights” (וְכֵּן עַל דֶּרֶךְ זֶה בָּאוֹרוֹת). “And it follows that there is in him now M“H and B”N in the light of the Neshamah and in his inner vessel, and likewise in the Nukvah” (וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַתָּה מ״ה וּב״ן בְּאוֹר הַנְּשָׁמָה וּבַכְּלִי הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ וְכֵן לַנּוּקְבָא). “And indeed, the Gevurot of B”N of M“H which are in Abba are given into the Netzach, Hod, Yesod of Imma, and become Chasadim relative to the Gevurot of Imma” (וְאֲמַנָּם הַגְּבוּרוֹת דְּב״ן דְּמ״ה שֶׁבַּאֲבָא נִתָּנִים בִּנְה״י דְּאִמָּא וְנַעֲשִׂים חֲסָדִים בְּעֵרֶךְ גְּבוּרוֹת דְּאִמָּא), “which also are the Gevurot of B”N of her portion” (שֶׁהֵם גַּם כֵּן גְּבוּרוֹת דְּב״ן דְּחֶלְקָהּ). “And the Chasadim of M“H of Imma are the Chasadim of M“H of Abba; these are given into the Netzach, Hod, Yesod of Abba and become the Chasadim of Imma, Gevurot relative to the Chasadim of Abba” (וְהַחֲסָדִים דְּמ״ה דְּאִמָּא הֵם הַחֲסָדִים דְּמ״ה דְּאַבָּא נִתָּנִים בִּנְה״י דְּאַבָּא וְנַעֲשִׂים חֲסָדִים דְּאִמָּא גְּבוּרוֹת בְּעֵרֶךְ חֲסָדִים דְּאַבָּא). “And all this enters at first entirely into the Ze’ir Anpin” (וְכָל זֶה נִכְנָס תְּחִלָּה כֻּלּוֹ תּוֹךְ הַז״א). “And afterwards, through his Achor, it shines to the Nukvah” (וְאַחַר כָּךְ דֶּרֶךְ הָאֲחוֹר שֶׁלּוֹ הָיָה מֵאִיר לַנּוּקְבָא). “And then he gives to her the illumination from the Mochin [Intellects] in the Netzach, Hod, Yesod of Imma, which are all in the aspect of her B”N and his B”N” (וְנוֹתֵן אֵלֶיהָ אָז הֶאָרָה מֵהַמּוֹחִין בִּנְה״י דְּאִמָּא אֲשֶׁר כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת ב״ן שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ). “And he gives to her her portion alone — which are the Gevurot of B”N” (וְנוֹתֵן לָהּ אֶת שֶׁלָּהּ לְבַד אֲשֶׁר הֵם הַגְּבוּרוֹת דְּב״ן). “And he also gives to her the Gevurot of M“H” (וְגַם נוֹתֵן לָהּ הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה). “And afterwards, at the time of the Nesirah [Severance], the Netzach, Hod, Yesod of Imma and of Abba depart” (וְאַחַר כָּךְ בְּעֵת הַנְּסִירָה מִסְתַּלְּקִין נֶה״י דְּאִמָּא וְדְּאַבָּא). “And the aspect of Chokhmah and Chesed — whether of Abba or Imma — remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin” (וּבְחִינַת חָכְמָה וְחֶסֶד בֵּין דְּאַבָּא בֵּין דְּאִמָּא נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). “And the rest, which are the Binot and the Gevurot, enter into the Nukvah and she grows in all the Achor [Back], equal to him” (וְהַשְּׁאָר שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא וְנִגְדֶּלֶת בְּכָל הָאֲחוֹר שָׁוֶה אֵלָיו). “For then she takes them themselves, and not their illumination alone as in the beginning” (כִּי אָז נוֹטְלָם הֵם עַצְמָם וְלֹא הֶאָרָתָם לְבַד כְּבַתְּחִלָּה). “And afterwards Abba and Imma raise them to the Chuppah in their supernal palace, after she has been separated” (וְאַחַר כָּךְ מַעֲלִים אוֹתָם או״א לְחוּפָּה בְּהֵיכָל עִילָּאָה דִּילְהוֹן אַחַר שֶׁנִּנְסְרָה). “And still at that time there is in them only the aspect of the lights of Abba” (וְעֲדַיִן אֵין בָּהֶם רַק בְּחִינַת הָאוֹרוֹת דְּאַבּ״א). “And they unite there face-to-face” (וּמִזְדַּוְּגִים שָׁם פַּבּ״פ). “And he gives into her the five Chasadim of Imma, which also are only the five Gevurot of B”N from the aspect of the Ze’ir Anpin himself — only that relative to her Gevurot they are called Chasadim, as above” (וְנוֹתֵן בָּהּ ה׳ חֲסָדִים דְּאִמָּא שֶׁגַּם הֵם אֵינָם רַק ה׳ גְּבוּרוֹת דְּב״ן מִבְּחִינַת הַז״א עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁבְּעֵרֶךְ הַגְּבוּרוֹת שֶׁלָּהּ נִקְרָאִים חֲסָדִים כַּנִּ״ל). “And afterwards they return face-to-face” (וַאֲמַנָּם אַחַר כָּךְ חוֹזְרִים פַּבּ״פ). “And then the lights of the Panim [Fronts] of the Binah in the Tevunah and Yisrael-Saba come, clothed within their Penimiyut [Internality] itself” (וְאָז בָּאִים אוֹרוֹת דְּפָנִים דְּבִינָה שֶׁבַּתְּבוּנָה וְיִשּׂ״ס מְלוּבָּשִׁים בְּפְנִימִיּוּתָם מַמָּשׁ). “And then he gives to her, in the secret of illumination, the three of hers of B”N, and in the secret of actual Zivug [Union], the three of his, called the five Chasadim, as above” (וְאָז נוֹתֵן לָהּ בְּסוֹד הֶאָרָה בְּחִינַת הַג׳ שֶׁלָּהּ דְּב״ן וּבְסוֹד זִוּוּג מַמָּשׁ הַג׳ שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָאִים ה״ח כַּנִּ״ל). “And all of them are from B”N” (וְכֻלָּם הֵם מִבּ״ן).

There is further to say in a second way (עוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּדֶרֶךְ ב׳), and both explanations are true (וּב׳ הַפֵּירוּשִׁים הֵם אֱמֶת). For behold, it is impossible for the Ze’ir Anpin to unite with the Nukvah except when they are equal with perfect equality, like one another (כִּי הִנֵּה אִי אֶפְשָׁר לְהִזְדַּוֵּג ז״א בְּנֻקְבָּא אֶלָּא בְּהִיוֹתָם שָׁוֶה בְּשָׁוֶה לְגַמְרֵי כְּמוֹהוּ). And if not (וְאִם לָאו), the Zivug [Union] is the Zivug [Union] of the Ze’ir Anpin with Leah, or of Ya‘akov with Rachel, or of Ya‘akov with Leah (הַזִּוּוּג הוּא זִוּוּג ז״א בְּלֵאָה אוֹ יַעֲקֹב בְּרָחֵל אוֹ יַעֲקֹב בְּלֵאָה). And behold, when they were in the secret of Achor equally with him (וְהִנֵּה בְּהִיוֹתָם בְּסוֹד אֲחוֹר בְּשָׁוֶה אֵלָיו), then there shines in her the aspect of the Gevurot of B”N (אָז הֵאִיר בָּהּ בְּחִינַת הַגְּבוּרוֹת דְּב״ן). But the Gevurot of M“H are hidden within the Yesod of Abba, sealed, as is known (אֲבָל הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה נֶעֱלָמִים תּוֹךְ יְסוֹד דְּאַבָּא הַסָּתוּם כַּנּוֹדָע).

Therefore they must go forth from there and be given into her literally at the time of the Nesirah [Severance] (לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיֵּצְאוּ מִשָּׁם וְיִנָּתְנוּ בְּתוֹכָהּ מַמָּשׁ בְּעֵת הַנְּסִירָה). And then the Netzach, Hod, Yesod of Abba return to be given into her (וְאָז חוֹזְרִים לְהִנָּתֵן בָּהּ נֶה״י דְּאַבָּא). And it is impossible for her to receive them unless the Netzach, Hod, Yesod of Imma also enter into her and clothe within them (וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתְּקַבְּלֵם אִם לֹא יִכָּנְסוּ בָהּ גַּם כֵּן נֶה״י דְּאִמָּא וְיִתְלַבְּשׁוּ בְּתוֹכָם). And then she receives the Gevurot of M“H that were in the Yesod of Abba (וְאָז מְקַבֶּלֶת הִיא גְּבוּרוֹת דְּמ״ה שֶׁבְּיִסוֹד דְּאַבָּא).

And behold now in her are two sets of MNTZPKH — one of the Gevurot of Imma and one of the Gevurot of Abba (וְהֲרֵי עַתָּה בָּהּ ב׳ מַנְצָ״פַ״ךְ אֶחָד דְּגְּבוּרוֹת אִמָּא וְאֶחָד דְּגְּבוּרוֹת אַבָּא). And afterwards, when they return face-to-face (וְאַחַר כָּךְ בְּחֲזָרָתָם פַּבּ״פ), if she has not grown equal to him (אִם לֹא גָדְלָה כְּמוֹהוּ), then the Zivug [Union] is from Ya‘akov and Rachel (אָז הַזִּוּוּג הוּא מִיַּעֲקֹב וְרָחֵל). And she first receives the Gevurot of M“H through a screen from the Ze’ir Anpin (וְהִיא קִבְּלָה תְּחִלָּה הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה דֶּרֶךְ מָסָךְ מִזּ״א). And afterwards he gives to her the Chasadim of M“H in the secret of Zivug [Union] (וְאַחֲרָכֵן נוֹתֵן לָהּ חֲסָדִים דְּמ״ה בְּסוֹד זִוּוּג). However, when she grows exactly like the Ze’ir Anpin, face-to-face (אֲמַנָּם כְּשֶׁנִּגְדֶּלֶת כְּמוֹ הַז״א לְגַמְרֵי פַּבּ״פ), then she takes the Chasadim of B”N and also the Chasadim of M“H (אָז לוֹקַחַת הַחֲסָדִים דְּב״ן וְגַם חֲסָדִים דְּמ״ה), as mentioned elsewhere (כְּנִזְכָּר בְּמָ״א).

For the Ze’ir Anpin has its Abba and Imma, and Ya‘akov has Abba alone (כִּי הַז״א יֵשׁ לוֹ או״א וְיַעֲקֹב אַבָּא לְבַד). And behold, with this you will understand (וְהִנֵּה עִם זֶה הַנַּ״ל תָּבִין), how the Chokhmah–Binah that are in the Netzach, Hod, Yesod of Imma are all in the aspect of B”N (אֵיךְ הַחו״ב שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת ב״ן), and they are all Gevurot (וְכוּלָּם הֵם גְּבוּרוֹת). Therefore they are doubled MNTZPKH letters (וְלָכֵן הֵם מַנְצָ״פַ״ךְ כְּפוּלוֹת), for they are all Gevurot (כִּי כֻּלָּם הֵם גְּבוּרוֹת). And they are the ten bloods that are in a woman (וְהֵם י׳ דָּמִים שֶׁבָּאִשָּׁה): the five pure bloods from the Chasadim (ה׳ דַּם טָהוֹר מֵהַחֲסָדִים), and the five impure bloods from the Gevurot (וְה׳ דַּם טָמֵא מֵהַגְּבוּרוֹת). It is also possible that there are other aspects (גַּם אֶפְשָׁר כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת אֲחֵרוֹת): the five Gevurot of M“H — the pure blood (וְהֵם הַה׳ גְּבוּרוֹת דְּמ״ה דַּם טָהוֹר), and the five Gevurot of B”N — the impure blood (וְהַה׳ גְּבוּרוֹת דְּב״ן דַּם טָמֵא). End (עַכ״ל). Behold, it is explained in this chapter from its beginning to its end (הֲרֵי מְבוֹאָר בְּפֶרֶק זֶה מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ), exactly as we have written (כְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ). For behold, at first he said how the Mochin [Intellects] of Abba and Imma were interchanged and all entered into the Ze’ir Anpin (כִּי הִנֵּה בַּתְּחִלָּה אָמַר אֵיךְ נִתְחַלְּפוּ הַמּוֹחִין דְּאו״א וְנִכְנְסוּ כֻּלָּם תּוֹךְ הַז״א). And afterwards he said that he gives to her an illumination from the Mochin [Intellects] that are in the Netzach, Hod, Yesod of Imma (וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁנוֹתֵן אֵלֶיהָ הֶאָרָה מֵהַמּוֹחִין שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא), which all are in the aspect of her B”N and his B”N (אֲשֶׁר כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת ב״ן שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ).

For his are the Chasadim that were the Gevurot of the B”N of Abba (כִּי שֶׁלּוֹ הֵם הַחֲסָדִים שֶׁהָיוּ גְּבוּרוֹת דְּב״ן דְּאַבָּא). And hers are the Gevurot, which are the Gevurot of the B”N of Imma (וְשֶׁלָּהּ הֵם הַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת דְּב״ן דְּאִמָּא). And he said that from these Mochin [Intellects] of Imma he gives to her her portion alone, which are the Gevurot of B”N (וְאָמַר כִּי מִמּוֹחִין אֵלּוּ דְּאִמָּא נוֹתֵן לָהּ אֶת שֶׁלָּהּ לְבַד אֲשֶׁר הֵם הַגְּבוּרוֹת דְּב״ן). And afterwards he said (וְאַחַר כָּךְ אָמַר), “and he also gives her the Gevurot of M“H” (וְגַם נוֹתֵן לָהּ הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה), which are the Gevurot of Abba (שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת דְּאַבָּא), which had become the Chasadim of M“H of Imma (שֶׁהָיוּ חֲסָדִים מ״ה דְּאִמָּא). The intent of “and he gives her the Gevurot of M“H” (שֶׁאֵין כַּוָּנַת “וְגַם נוֹתֵן לָהּ הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה”), is not upon the Chasadim in the Netzach, Hod, Yesod of Imma which were the Gevurot of Abba (עַל הַחֲסָדִים שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא שֶׁהָיוּ גְּבוּרוֹת דְּאַבָּא). For at first he called them “the Gevurot of B”N of Abba” (כִּי מִתְּחִלָּה קָרָא אוֹתָם גְּבוּרוֹת דְּב״ן דְּאַבָּא).

Therefore he said afterwards that the Mochin [Intellects] in the Netzach, Hod, Yesod of Imma are all in the aspect of B”N (וְעַל כֵּן אָמַר אַחַר כָּךְ כִּי הַמּוֹחִין שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת ב״ן). So why did he now change and call them “Gevurot of M“H”? (וְלָמָּה שִׁנָּה עַתָּה לִקְרוֹתָם גְּבוּרוֹת דְּמ״ה). Furthermore, since they have already become the Chasadim of Imma (וְעוֹד כִּי כְּבָר נַעֲשׂוּ חֲסָדִים דְּאִמָּא), why call them now Gevurot? (וְלָמָּה קָרָא אוֹתָם עַתָּה גְּבוּרוֹת). And behold, later when he mentioned this aspect (וְהֲרֵי לְקַמָּן כְּשֶׁהִזְכִּיר בְּחִינָה זוֹ), he said: “and he gives her the five Chasadim of Imma” (אָמַר: וְנוֹתֵן לָהּ ה׳ חֲסָדִים דְּאִמָּא), “which also are only the five Gevurot of B”N from the aspect of the Ze’ir Anpin himself” (שֶׁגַּם הֵם אֵינָם אֶלָּא ה׳ גְּבוּרוֹת דְּב״ן מִבְּחִינַת הַז״א עַצְמוֹ). Thus he called them “Chasadim of Imma” and “Gevurot of B”N” (הֲרֵי שֶׁקָּרָא אוֹתָם חֲסָדִים דְּאִמָּא וּגְּבוּרוֹת דְּב״ן), meaning that they were Gevurot of B”N of Abba and became Chasadim of Imma (שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁהָיוּ גְּבוּרוֹת דְּב״ן דְּאַבָּא וְנַעֲשׂוּ חֲסָדִים דְּאִמָּא). And likewise, in the aspect of their return face-to-face (וְכֵן בְּבְחִינַת חֲזָרָתָם פַּבּ״פ), he said: “and he gives her, in the secret of illumination, her five of B”N; and in the secret of Zivug [Union] mamash, his five, called the Chasadim” (אָמַר: וְנוֹתֵן לָהּ בְּסוֹד הֶאָרָה בְּחִינַת הַה׳ שֶׁלָּהּ דְּב״ן, וּבְסוֹד זִוּוּג מַמָּשׁ הַה׳ שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָאִים הַח״ח כַּנּ״ל). And all of them are from B”N (וְכֻלָּם הֵם מִבּ״ן).

If so, why did he call them “Gevurot of M“H”? (וְאִם כֵּן לָמָּה כָּאן קְרָאָם גְּבוּרוֹת דְּמ״ה). And furthermore (וְעוֹד), if the intention were upon the Chasadim of Imma (כִּי אִם הַכַּוָּנָה עַל הַחֲסָדִים דְּאִמָּא), it would be the opposite of what he wrote earlier (הוּא הֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁאָמַר קוֹדֶם), when he said: “and he gives her her portion alone, which are the Gevurot of B”N” (שֶׁאָמַר וְנוֹתֵן לָהּ אֶת שֶׁלָּהּ לְבַד אֲשֶׁר הֵם גְּבוּרוֹת דְּב״ן). Behold, he said “her portion alone,” and these are the Gevurot of B”N (הֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת שֶׁלָּהּ לְבַד הֵם גְּבוּרוֹת דְּב״ן). If so, how is it possible to say (וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר), that “the Gevurot of M“H” refers to the Chasadim of Imma (שֶׁמַּה שֶּׁקָּרָא גְּבוּרוֹת דְּמ״ה הוּא עַל הַחֲסָדִים דְּאִמָּא), which is the opposite of what he just concluded (שֶׁהוּא הֶפֶךְ מַה שֶּׁסִּיֵּם לוֹמַר). Furthermore (וְעוֹד), if he gives her the illumination from the Chokhmah–Gevurah of Imma (אִם הוּא נוֹתֵן לָהּ הֶאָרָה מֵהַחו״ג דְּאִמָּא), then all this wording would be excessive (אִם כֵּן כָּל זֶה הַלָּשׁוֹן הוּא שְׂפַת יֶתֶר). It would have sufficed to say (הָיָה דַּי לוֹ לוֹמַר): “and he gives her then an illumination from the Mochin [Intellects] in the Netzach, Hod, Yesod of Imma, which are all in the aspect of her B”N and his B”N”—and no more (וְנוֹתֵן אֵלֶיהָ אָז הֶאָרָה מֵהַמּוֹחִין שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא אֲשֶׁר כֻּלָּם בְּחִינַת ב״ן שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ וְתוֹ לֹא).

And it is not possible to say (וְאֵין לוֹמַר), that the purpose of his lengthy wording was to teach that first he gives her the illumination of the Gevurot and afterwards the illumination of the Chasadim (שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁתְּחִלָּה נוֹתֵן לָהּ הַאֲרַת הַגְּבוּרוֹת וְאַחַר כָּךְ הַאֲרַת הַחֲסָדִים). For if so, he should not have said “her portion alone,” but should have said: “and he gives her first her portion, which are the Gevurot of B”N, and afterwards gives her the Gevurot of M“H” (שֶׁאִם כֵּן לֹא הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר אֶת שֶׁלָּהּ לְבַד, רַק וְנוֹתֵן לָהּ תְּחִלָּה אֶת שֶׁלָּהּ שֶׁהֵם הַגְּבוּרוֹת דְּב״ן, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לָהּ גְּבוּרוֹת דְּמ״ה). Rather, it is certain (אֶלָּא וַדַּאי), that the “Gevurot of M“H” he mentioned are those of Abba as they exist now (שֶׁהַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה שֶׁאָמַר הֵם דְּאַבָּא שֶׁל עַתָּה), which had been the Chasadim of M“H of Imma (שֶׁהָיוּ חֲסָדִים דְּמ״ה דְּאִמָּא). And this is as explained in the second interpretation (וּכְמוֹ שֶׁמְבוֹאָר בַּפֵּירוּשׁ הַב׳), where he said that the “Gevurot of M“H” are hidden within the Yesod of Abba (שֶׁאָמַר כִּי הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה הֵם נֶעֱלָמִים תּוֹךְ יְסוֹד דְּאַבָּא). And so he said afterwards (וְכֵן אָמַר אַחַר כָּךְ): “and then she receives the Gevurot of M“H that are in the Yesod of Abba…” (וְאָז מְקַבֶּלֶת הִיא גְּבוּרוֹת דְּמ״ה שֶׁבְּיִסוֹד דְּאַבָּא כּו׳).

Behold, therefore (הֲרֵי), the Gevurot that are in the Yesod of Abba — he called these “the Gevurot of M“H” (כִּי הַגְּבוּרוֹת שֶׁבְּיִסוֹד דְּאַבָּא קְרָא אוֹתָם גְּבוּרוֹת דְּמ״ה). And likewise it is explained in what he wrote afterwards regarding the ten bloods in the woman (וְכֵן מְבוֹאַר בְּמַה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָּךְ בְּעִנְיַן הַי׳ דָּמִים שֶׁבָּאִשָּׁה). For at first he said that the Chokhmah–Gevurah in the Netzach, Hod, Yesod of Imma are all in the aspect of B”N and all are Gevurot, and these are the ten bloods in the woman (כִּי בַּתְּחִלָּה אָמַר שֶׁהַחו״ג שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת ב״ן וּכְלָם הֵם גְּבוּרוֹת וְהֵם הַי׳ דָּמִים שֶׁבָּאִשָּׁה). And afterwards he said that it is possible that the ten bloods are the five Gevurot of M“H and the five Gevurot of B”N (וְאַחַר כָּךְ אָמַר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַי׳ דָּמִים הֵם הַה׳ גְּבוּרוֹת דְּמ״ה וְהַה׳ גְּבוּרוֹת דְּב״ן). If so, it is necessary that the five Gevurot of M“H are the Gevurot in the Yesod of Abba (אִם כֵּן מֻכְרָח כִּי הַה׳ גְּבוּרוֹת דְּמ״ה הֵם הַגְּבוּרוֹת שֶׁבְּיִסוֹד דְּאַבָּא). For if they were referring to the Chasadim of Imma, that would be the first explanation — that the Chokhmah–Gevurah of Imma are the ten bloods (שֶׁאִם הֵם עַל הַחֲסָדִים דְּאִמָּא זֶה הוּא הַפֵּירוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר שֶׁהַחו״ג דְּאִמָּא הֵם הַי׳ דָּמִים).

Thus it is clear (בְּאוֹפֶן כִּי בָּרוּר הוּא), that the “Gevurot of M“H” he referred to are the Gevurot of Abba as they are now, after the interchange of the Mochin [Intellects] (כִּי הַגְּבוּרוֹת דְּמ״ה שֶׁאָמַר הֵם הַגְּבוּרוֹת דְּאַבָּא שֶׁל עַתָּה אַחַר הִתְחַלְּפוּת הַמּוֹחִין). And if so, it follows (וְאִם כֵּן נִמְצָא), that the illumination which he gives her through his Achor is from the Gevurot of Imma and the Gevurot of Abba as they now are (כִּי הָאֲרָה אֲשֶׁר נוֹתֵן לָהּ דֶּרֶךְ אֲחוֹרָיו הוּא מֵהַגְּבוּרוֹת דְּאִמָּא וּמֵהַגְּבוּרוֹת דְּאַבָּא שֶׁל עַתָּה), which are the left halves of the Netzach, Hod, Yesod of Abba and Imma (שֶׁהֵם חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּנֶה״י דְּאַבָּא וְאִמָּא). And therefore he said afterwards (וְלָכֵן אָמַר אַחַר כָּךְ): “and afterwards, at the time of the Nesirah [Severance], the Netzach, Hod, Yesod of Imma and of Abba depart” (וְאַחַר כָּךְ בְּעֵת הַנְּסִירָה מִסְתַּלְּקִין נֶה״י דְּאִמָּא וְדְּאַבָּא). “And the aspect of Chokhmah and Chesed — whether of Abba or of Imma — remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin” (וּבְחִינַת חָכְמָה וְחֶסֶד בֵּין דְּאַבָּא בֵּין דְּאִמָּא נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). “And the rest — which are the Binot and the Gevurot — enter into the Nukvah” (וְהַשְּׁאָר שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). “And she grows through the entire Achor, equal to him” (וְנִגְדֶּלֶת בְּכָל הָאֲחוֹר שָׁוֶה אֵלָיו). “For then she takes them themselves, and not their illumination alone as at first, etc.” (כִּי אָז נוֹטְלָם הֵם עַצְמָם וְלֹא הֶאָרָתָם לְבַד כְּבַתְּחִלָּה כּו׳).

And his intention is explained (וּמְבוֹאָר כַּוָּנָתוֹ), that the Chokhmah and the Chesed of Abba — which are the right half of the Netzach, Hod, Yesod of Abba (כִּי הַחָכְמָה וְהַחֶסֶד שֶׁל אַבָּא שֶׁהוּא חֲצִי הַיָּמִין דְּנֶה״י דְּאַבָּא), and the Chokhmah and the Chesed of Imma — which are the right half of the Netzach, Hod, Yesod of Imma (וְחָכְמָה וְחֶסֶד דְּאִמָּא שֶׁהוּא חֲצִי הַיָּמִין דְּנֶה״י דְּאִמָּא), remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). And the rest — which are the Binot and the Gevurot, which are the two left halves of the Netzach, Hod, Yesod of Imma and of Abba (וְהַשְּׁאָר שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם ב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּנֶה״י דְּאִמָּא וְדְּאַבָּא), these enter into the Nukvah to enlarge her (הֵם נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ). For at first she received only their illumination (כִּי בַּתְּחִלָּה קִבְּלָה הֶאָרָתָם לְבַד), and now, at the Nesirah [Severance], she takes them themselves (וְעַתָּה בַּנְּסִירָה נוֹטְלָם הֵם עַצְמָם).

In this manner (בְּאוֹפֶן), not all of the Netzach, Hod, Yesod of Abba remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (שֶׁאֵין כָּל הַנֶּה״י דְּאַבָּא נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א), and not all of the Netzach, Hod, Yesod of Imma enter the Nukvah (וְלֹא כָּל הַנֶּה״י דְּאִמָּא נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). Only the two right halves of the Netzach, Hod, Yesod of Abba and Imma — which are the Chokhmot and the Chasadim — remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (אֶלָּא ב׳ חֲצָאִים הַיְּמָנִים דְּנֶה״י דְּאו״א שֶׁהֵם הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים הֵם נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א). And the two left halves of the Netzach, Hod, Yesod of Abba and Imma — which are the Binot and the Gevurot — are those that enter the Nukvah to enlarge her (וּב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּנֶה״י דְּאו״א שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הֵם הַנִּכְנָסִים בַּנּוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ). And it is not correct to say (וְאֵין לוֹמַר), that what he wrote, “and the aspect of Chokhmah and Chesed — whether of Abba or of Imma — remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin” (כִּי מַה שֶּׁאָמַר וּבְחִינַת חָכְמָה וְחֶסֶד בֵּין דְּאַבָּא בֵּין דְּאִמָּא נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֵישׁ הַז״א), refers to how they were previously the Chokhmah and the Chasadim of Imma (שֶׁהַכַּוָּנָה עַל מַה שֶּׁהָיוּ חָכְמָה וַחֲסָדִים דְּאִמָּא מִקֹּדֶם).

And if so (וְאִם כֵּן), what he said — “and the rest, which are the Binot and the Gevurot, enter the Nukvah” (מַה שֶּׁאָמַר וְהַשְּׁאָר שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא) — would refer to the Binah and Gevurah of Abba as they were originally (שֶׁהוּא עַל שֶׁהָיוּ בִּינָה וּגְבוּרוֹת דְּאַבָּא מִקֹּדֶם). And if so (וְאִם כֵּן), all the Netzach, Hod, Yesod of Abba remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (כָּל הַנֶּה״י דְּאַבָּא נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֹאשׁ הַז״א), and all the Netzach, Hod, Yesod of Imma enter the Nukvah (וְכָל הַנֶּה״י דְּאִמָּא נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). If so (דְּאִם כֵּן), regarding the Chokhmot and the Chasadim, why should he have said “whether of Abba or of Imma”? (בַּחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים מַה הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בֵּין דְּאַבָּא בֵּין דְּאִמָּא). Why mention Imma at all (לָמָּה הִזְכִּיר אֶת אִמָּא כְּלָל), since now they are already in the Netzach, Hod, Yesod of Abba? (כֵּיוָן שֶׁעַתָּה כְּבָר הֵם בְּנֶה״י דְּאַבָּא). And likewise (וְכֵן), what is the wording “and the rest, which are the Binot and the Gevurot”? (מַה הַלְּשׁוֹן אוֹמֶרֶת וְהַשְּׁאָר שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת). For indeed, if the Chokhmot and the Chasadim he mentioned are from both of them — from Abba and from Imma (דְּבִשְׁלָמָא אִם הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁאָמַר הֵם מִשְּׁנֵיהֶם מֵאו״א), then it is fitting to say “and the rest,” meaning what remains from each one (אִם כֵּן שַׁיָּךְ לוֹמַר וְהַשְּׁאָר שֶׁהוּא מַה שֶׁנִּשְׁאַר מִכָּל אֶחָד מֵהֶם). But if the Chokhmot and the Chasadim are entirely one complete category of Abba (אֲבָל אִם הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינָה אַחַת שְׁלֵמָה דְּאַבָּא), and the Binot and Gevurot are entirely one complete category of Imma (וְהַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת כֻּלָּם הֵם בְּחִינָה אַחַת שְׁלֵמָה דְּאִמָּא), then the word “and the rest” has no relevance at all (תֵּבַת וְהַשְּׁאָר אֵין לָהּ שַׁיָּכוּת כְּלָל).

And furthermore (וְעוֹד), he should not have lengthened his wording so greatly (דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְהַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ). Rather, he should have said simply (רַק הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר): “And the Netzach, Hod, Yesod of Abba remain as Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin” (וְהַנֶּה״י דְּאַבָּא נִשְׁאָרִים בְּסוֹד א״מ עַל רֹאשׁ הַז״א), “and the Netzach, Hod, Yesod of Imma enter the Nukvah” (וְהַנֶּה״י דְּאִמָּא נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). And furthermore (וְעוֹד), the Binot and the Gevurot which the Nukvah takes at the Nesirah [Severance] (כִּי הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר נוֹטֶלֶת הַנּוּקְבָא בַּנְּסִירָה), are the same ones whose illumination she had received previously (הֵם אוֹתָם אֲשֶׁר קִבְּלָה הֶאָרָתָם מִקֹּדֶם). And since we already proved above (וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹכַחְנוּ לְעֵיל), that the illumination of the Gevurot which she received was from the Gevurot in the Yesod of Imma and from the Gevurot in the Yesod of Abba (כִּי הַאֲרַת הַגְּבוּרוֹת אֲשֶׁר קִבְּלָה הִיא מֵהַגְּבוּרוֹת שֶׁבְּיִסוֹד אִמָּא וּמֵהַגְּבוּרוֹת שֶׁבְּיִסוֹד דְּאַבָּא), then these are they which now enter into her (אִם כֵּן הֵם הֵם הַנִּכְנָסִים בָּהּ עַתָּה).

And from this it follows (וּמִינָּהּ), that what remains in the secret of Ohr Makif [Surrounding light] upon the head of the Ze’ir Anpin (כִּי מַה שֶּׁנִּשְׁאַר בְּסוֹד א״מ עַל רֹאשׁ הַז״א), is the Chokhmah and the Chasadim of Abba, and the Chokhmah and the Chasadim of Imma (הוּא חָכְמָה וְחֲסָדִים דְּאַבָּא וְחָכְמָה וְחֲסָדִים דְּאִמָּא). For the remainder — which are the Binot and the Gevurot of each one — enter into the Nukvah (כִּי הַשְּׁאָר שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא). And likewise it is explained (וְכֵן מְבוֹאָר), from what he wrote afterwards in the Zivug [Union] of Abba (מִמַּה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָּךְ בִּזְוּוּג דְּאַבָּא), that “they unite face-to-face, and he gives into her the five Chasadim of Imma” (שֶׁאָמַר וּמִזְדַּוְּגִים פַּבּ״פ וְנוֹתֵן בָּהּ ה׳ חֲסָדִים דְּאִמָּא). “Which are also only the five Gevurot of B”N from the aspect of the Ze’ir Anpin himself” (שֶׁגַּם אֵלּוּ אֵינָם אֶלָּא ה׳ גְּבוּרוֹת דְּב״ן מִבְּחִינַת הַז״א עַצְמוֹ). For he called them “Chasadim of Imma” and gave them identifying signs (הֲרֵי שֶׁקְרָאָן חֲסָדִים דְּאִמָּא וְנָתַן בָּהֶם סִימָנִים), saying that “they are only the five Gevurot of B”N from the aspect of the Ze’ir Anpin himself” (שֶׁאָמַר גַּם הֵם אֵינָם רַק ה׳ גְּבוּרוֹת דְּב״ן מִבְּחִינַת הַז״א עַצְמוֹ). This corresponds to what he wrote earlier (שֶׁהוּא מַה שֶּׁאָמַר לְעֵיל), that the Mochin [Intellects] in the Netzach, Hod, Yesod of Imma are entirely in the aspect of his B”N and her B”N (שֶׁהַמּוֹחִין שֶׁבְּנֶה״י דְּאִמָּא כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת ב״ן שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ).

If so (וְאִם כֵּן), what he gives her now is his — the Chasadim of Imma (מַה שֶּׁנוֹתֵן לָהּ עַתָּה הוּא אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם הַחֲסָדִים דְּאִמָּיא). And likewise it is explained from what he wrote afterwards, when the lights of Panim [Fronts] are drawn (וְכֵן מְבוֹאַר מִמַּה שֶּׁכָּתַב אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּמְשָׁכִים הָאוֹרוֹת דְּפָנִים), where he said: “then he gives her, in the secret of illumination, her five Gevurot of B”N; and in the secret of actual Zivug [Union], his five, called the five Chasadim, as above; and all of them are from B”N” (שֶׁאָמַר וְאָז נוֹתֵן לָהּ בְּסוֹד הֶאָרָה בְּחִינַת הַה׳ שֶׁלָּהּ דְּב״ן וּבְסוֹד זִוּוּג מַמָּשׁ הַה׳ שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָאִים ה׳ חֲסָדִים כַּנִּ״ל וְכֻלָּם הֵם מִבּ״ן). Thus at first, in the secret of illumination, he gives her the five Gevurot of Imma (הֲרֵי שֶׁבַּתְּחִלָּה בְּסוֹד הֶאָרָה נוֹתֵן לָהּ הַה׳ גְּבוּרוֹת דְּאִמָּא). And in the secret of Zivug [Union], he gives her the five Chasadim of Imma (וּבְסוֹד זִוּוּג נוֹתֵן לָהּ הַה׳ חֲסָדִים דְּאִמָּא). And this is exactly similar to the aspect of the lights of Achor (וְהוּא דּוֹמֶה מַמָּשׁ לְבְחִינַת הָאוֹרוֹת דְּאֲחוֹר), that at first he gives her the Gevurot of Imma, which she takes in the Nesirah [Severance] (שֶׁבַּתְּחִלָּה נוֹתֵן לָהּ אֶת הַגְּבוּרוֹת דְּאִמָּא שֶׁנּוֹטְלָתָן בַּנְּסִירָה), and afterwards, in the Zivug [Union], he gives her the Chasadim of Imma (וְאַחַר כָּךְ בַּזִּוּוּג נוֹתֵן לָהּ אֶת הַחֲסָדִים דְּאִמָּא). And likewise it is explained in the second interpretation (וְכֵן מְבוֹאַר בַּפֵּירוּשׁ הַב׳), how the Netzach, Hod, Yesod of Abba also enter the Nukvah at the Nesirah [Severance] (אֵיךְ הַנֶּה״י דְּאַבָּא גַּם כֵּן נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא בְּעֵת הַנְּסִירָה).

In such a manner (בְּאוֹפֶן), that when the Netzach, Hod, Yesod of Abba and Imma depart from the Ze’ir Anpin in order to cut the Nukvah and enlarge her (כִּי כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים הַנֶּה״י דְּאו״א מִן הַז״א כְּדֵי לִנְסוֹר אֶת הַנּוּקְבָא וּלְהַגְדִּילָהּ), the two right halves of the two Tzelamim [Images] of Abba and Imma — which are the Chokhmot and the Chasadim — remain upon the head of the Ze’ir Anpin in the secret of Ohr Makif [Surrounding light] (הַב׳ חֲצָאִים הַיְּמָנִים דְּב׳ צְלָמִים דְּאו״א שֶׁהֵם הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים נִשְׁאָרִים עַל רֹאשׁ הַז״א בְּסוֹד א״מ). And the two left halves of the two Tzelamim [Images] of Abba and Imma — which are the Binot and the Gevurot — enter the Nukvah to enlarge her (וְהַב׳ חֲצָאִים הַשְּׂמָאלִיִּים דְּב׳ צְלָמִים דְּאו״א שֶׁהֵם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא לְהַגְדִּילָהּ). And this is the intention of “B’Ahavah [In Love]” (וְזוֹ הִיא כַּוָּנַת בְּאַהֲבָה).

Shemen, Siman 29

(שֶׁמ״ן סִימָן כ״ט)

From here let us come to what the Rav Sar Shalom, of blessed memory, wrote (מֵעַתָּה נָבוֹא לְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל): “And afterwards goes forth the illumination of the Binot and the Gevurot from the Mochin [Intellects] that were spread in Zeir anpin and Nukvah” (וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא הַאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת מֵהַמּוֹחִין שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בְּזו״ן), “and they build and repair Ya‘akov and Rachel” (וּבוֹנִים וּמְתַקְּנִים אֶת יַעֲקֹב וְרָחֵל). “And these Ya‘akov and Rachel are the Malkhuyot called Atarat ha-Yesod [Crown of Yesod] of the six extremities of M“H and B”N of the great Zeir anpin and Nukvah themselves” (וְאֵלּוּ יַעֲקֹב וְרָחֵל הֵם הַמַּלְכֻיּוֹת הַנִּקְרָא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּזו״ן הַגְּדוֹלִים), “not the Malkhuyot of M“H and B”N mentioned above, which are the seventh king” (לֹא הַמַּלְכֻיּוֹת דְּמ״ה וּב״ן הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל שֶׁהֵם הַמֶּלֶךְ הַז׳). “For those have the aspect of letters and number, and they parallel the Binot of Abba and Imma, etc., as above” (כִּי אוֹתָם יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר וְהֵם דּוּגְמַת בִּינוֹת דְּאו״א כּו׳ כַּנֵּ״ל).

Behold, besides the fact that at this time I have not found in the writings of the Rav, of blessed memory (הִנֵּה מִלְּבַד כִּי לָעֵת כַּזֹּאת לֹא מָצָאתִי מָקוֹם בִּדְרוּשֵׁי הָרַב ז״ל), any place regarding this matter — that the building and rectification performed in Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs] are for Ya‘akov and Rachel (לְדָבָר הַזֶּה שֶׁהַבִּנְיָן וְהַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה בִּבְרָכַת אָבוֹת לְיַעֲקֹב וְרָחֵל), that these Ya‘akov and Rachel are the Malkhuyot which are the Atarot of the six extremities of M“H and B”N of Zeir anpin and Nukvah (שֶׁאֵלּוּ יַעֲקֹב וְרָחֵל הֵם הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם הָעֲטָרוֹת דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּזו״ן) — besides this (מִלְּבַד זֶה), it appears to me (נִלְעַ״ד) that it does not seem so from the wording of the Rav, of blessed memory, above in Sha‘ar Abba and Imma, chapter six (שֶׁאֵין נִרְאֶה כֵּן מִלְּשׁוֹן הָרַב ז״ל הַנַּ״ל מִשַּׁעַר או״א פ״ו). For behold, there from the drawing of the Mochin [Intellects] from the Chokhmah-Binah of Abba into the Ze’ir Anpin of Abba (כִּי הִנֵּה שָׁם מֵהַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין מֵחו״ב דְּאַבָּא לְז״א דְּאַבָּא), and from the drawing of the Mochin [Intellects] from the Chokhmah-Binah of Imma into the Ze’ir Anpin of Imma (וּמֵהַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין מֵחו״ב דְּאִמָּא לְז״א דְּאִמָּא), we learn how the Mochin [Intellects] are drawn from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin (נִלְמַד לְהַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א). And behold, there — in the drawing of the Mochin [Intellects] from the Chokhmah-Binah of Abba and Imma into their Ze’ir Anpin (וְהִנֵּה שָׁם בְּהַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין מֵחו״ב דְּאו״א לְז״א שֶׁלָּהֶם) — it is said that the Chokhmah of Abba clothes itself and rides upon the Ze’ir Anpin itself of Abba, which becomes a throne for it (נֶאֱמַר כִּי הַחָכְמָה דְּאַבָּא מִתְלַבֶּשֶׁת וְרוֹכֶבֶת עַל הַז״א עַצְמוֹ דְּאַבָּא הַנַּעֲשֶׂה כִּסֵּא לוֹ). And the Binah of Abba crouches and clothes itself upon the Malkhut of the Ze’ir Anpin of Abba, which is the numerical value A“B–184 (וְהַבִּינָה דְּאַבָּא רוֹבֶצֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת עַל הַמַּלְכוּת דְּז״א דְּאַבָּא שֶׁהִיא חֶשְׁבּוֹן ע״ב קפ״ד). And this Malkhut is not the actual Nukvah of the Ze’ir Anpin of Abba (וְאֵין הַמַּלְכוּת הַזֹּאת הַנּוּקְבָא מַמָּשׁ דְּז״א דְּאַבָּא).

For that Malkhut which is the Nukvah of the Ze’ir Anpin of Abba is parallel to the Binah of Abba, which has the twenty-eight letters of the milui [filling]-of-the-milui [filling] in its four gradations (כִּי אוֹתָהּ הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא דְּז״א דְּאַבָּא הִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה דְּאַבָּא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כ״ח אוֹתִיּוֹת דְּמִלּוּי הַמִּלּוּי בְּד׳ מַדְרֵגוֹתֶיהָ). Rather, this Malkhut upon which the Binah of Abba crouches is the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself of Abba (רַק הַמַּלְכוּת הַזֹּאת אֲשֶׁר הַבִּינָה דְּאַבָּא רוֹבֶצֶת עָלֶיהָ הִיא הַמַּלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ דְּאַבָּא), which is parallel to the Malkhut that is in the Chokhmah of Abba — the numerical A“B–184, Panim [Fronts] and Achor (שֶׁהִיא דּוּגְמַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בַּחָכְמָה דְּאַבָּא שֶׁהִיא חֶשְׁבּוֹן ע״ב קפ״ד פָּנִים וַאֲחוֹר). And similarly for Imma (וְעַל דֶּרֶךְ זֶה בְּאִמָּא). And it is simple and clear (וּפָשׁוּט וּבָרוּר הוּא), that the Malkhut of the Ze’ir Anpin himself of Abba or of Imma are the Atarot of their Yesodot (שֶׁהַמַּלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ דְּאַבָּא אוֹ דְּאִמָּא הֵם הָעֲטָרוֹת שֶׁל הַיְסוֹדוֹת שֶׁלָּהֶם). And from them we learn the drawing of the Mochin [Intellects] from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin (וּמֵהֶם נִלְמַד לְהַמְשָׁכַת הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א).

For in the Mochin [Intellects] drawn from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin, there are Chokhmot and Chasadim, and Binot and Gevurot (כִּי בַּמּוֹחִין הַנִּמְשָׁכִים מֵאו״א לְז״א יֵשׁ בָּהֶם חָכְמוֹת וַחֲסָדִים וּבִינוֹת וּגְבוּרוֹת). And the Chokhmot and the Chasadim therein are given to the male — M“H — within the Ze’ir Anpin (וְהַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁבָּהֶם נִתָּנִים אֶל הַזָּכָר מ״ה שֶׁבַּז״א). And the Binot and the Gevurot therein are given to the feminine side within the Ze’ir Anpin himself, which is called the Malkhut within his own body (וְהַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁבָּהֶם נִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ הַנִּקְרָא מַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ). If so, the analogy and the derivation are equal (אִם כֵּן הַדִּמְיוֹן וְהַלִּמּוּד שָׁוִים). For behold, the drawing of the Mochin [Intellects] from their Chokhmah–Binah into their Ze’ir Anpin (כִּי הִנֵּה הַמְשֶׁכֶת הַמּוֹחִין מֵחו״ב שֶׁלָּהֶם לְז״א שֶׁלָּהֶם), its parallel is the drawing of the Mochin [Intellects] from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin (דּוּגְמָתוֹ הוּא הַמְשֶׁכֶת הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א). And the clothing and riding of the Chokhmot of Abba and Imma upon their Ze’ir Anpin (וְהִתְלַבְּשׁוּת וְרְכִיבַת הַחָכְמוֹת דְּאו״א בְּז״א שֶׁלָּהֶם), its parallel is the giving of the Chokhmot and the Chasadim of Abba and Imma to the male — M“H — within the Ze’ir Anpin (דּוּגְמָתוֹ הוּא נְתִינַת הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים דְּאו״א אֶל הַזָּכָר מ״ה שֶׁבַּז״א). And the clothing and crouching of the Binot of Abba and Imma upon the Malkhuyot themselves of their Ze’ir Anpin (וְהִתְלַבְּשׁוּת וְרִבְצַת הַבִּינוֹת דְּאו״א בַּמַּלְכֻיּוֹת עַצְמָן דְּז״א שֶׁלָּהֶם), its parallel is the giving of the Binot and the Gevurot of Abba and Imma to the feminine side within the Ze’ir Anpin himself — the Malkhut within his own body (דּוּגְמָתוֹ הוּא נְתִינַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת דְּאו״א לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ מַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ).

If so (וְאִם כֵּן), just as the Malkhuyot of the Ze’ir Anpin of Abba and Imma — upon which their Binot crouch — these Malkhuyot are the Atarot of their Yesodot (כְּמוֹ שֶׁהַמַּלְכֻיּוֹת דְּז״א עַצְמָם דְּאו״א אֲשֶׁר הַבִּינוֹת שֶׁלָּהֶם רוֹבְצוֹת עֲלֵיהֶם אוֹתָן הַמַּלְכֻיּוֹת הֵם הָעֲטָרוֹת שֶׁל הַיְסוֹדוֹת שֶׁלָּהֶם), so too the Malkhut of the Ze’ir Anpin — into which the Binot and the Gevurot of Abba and Imma are given — this Malkhut is the Atarat ha-Yesod of the Ze’ir Anpin (כֵּן הַמַּלְכוּת דְּז״א אֲשֶׁר הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת דְּאו״א נִתָּנִים שָׁם אוֹתוֹ הַמַּלְכוּת הוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ). And therefore he was precise in his wording (וְלָכֵן דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ), for just as he wrote concerning the Malkhut of the Ze’ir Anpin of Abba — when he said “the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself” (כִּי עַל־דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַב בְּמַלְכוּת דְּז״א דְּאַבָּא שֶׁאָמַר הַמַּלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ), so too regarding the Ze’ir Anpin he said “the feminine within the Ze’ir Anpin itself, called the Malkhut within his own body” (כֵּן בְּז״א אָמַר הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ). And it is also simple (וּפָשׁוּט הוּא גַּם כֵּן), that the Malkhut within the actual body of the male is the Atarat ha-Yesod of the Ze’ir Anpin (כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ שֶׁל הַזָּכָר הוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ).

And the matter is understood together with what was written in the previous section (וְהַעִנְיַן מוּבָן עִם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם), from what was written in Sha‘ar Chitzoniyut [Externality] and Penimiyut [Internality], chapters seven, eight, and nine (מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּשַׁעַר חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת פ״ז וּפ״ח וּפ״ט): that the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself is his B”N (כִּי הַמַּלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ הוּא בּ״ן שֶׁלּוֹ), which are the six extremities of B”N — the six Malkhuyot (שֶׁהֵם ו״ק דְּב״ן ו׳ מַלְכֻיּוֹת). And this is his Atarat ha-Yesod (וְהוּא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ). And this Malkhut has ten Sefirot (וּמַלְכוּת זוֹ יֵשׁ בָּהּ י׳ סְפִירוֹת), which are the Achorayim [Backs] of the six extremities of the Ze’ir Anpin, called Yenikah [Nursing] (וְהֵם אֲחוֹרַיִים שֶׁל הַו״ק דְּז״א הַנִּקְרָא יְנִיקָה). For since the Malkhut of the Ze’ir Anpin is called “Achorayim [Backs]” (כִּי לִהְיוֹת מַלְכוּת דְּז״א נִקְרֵאת אֲחוֹרַיִים), and it is known that in M“H and B”N, the B”N is called “Achor” relative to the M“H which is called “Panim [Fronts]” (וְיָדוּעַ כִּי בְּמ״ה וּב״ן הַבּ״ן נִקְרָא אָחוֹר בְּעֵרֶךְ הַמּ״ה הַנִּקְרָא פָּנִים). And so too Gevurot are called “Achorayim [Backs]” relative to the Chasadim which are called “Panim [Fronts]” (וְכֵן הַגְּבוּרוֹת נִקְרָאִים אֲחוֹרַיִים בְּעֵרֶךְ הַחֲסָדִים הַנִּקְרָאִים פָּנִים).

And as he wrote there in chapter eight (וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּפ״ח), and these are his words (וְזֶ״ל): “All that the male gives to the Nukvah at the Nesirah [Severance] — and what Imma gives her likewise — are only Gevurot, and these are called Achorayim [Backs]” (כָּל מַה שֶּׁנוֹתֵן הַזָּכָר לַנּוּקְבָא בְּעֵת הַנְּסִירָה גַּם מַה שֶּׁנוֹתֶנֶת לָהּ אִמָּא אֵינָם רַק גְּבוּרוֹת וְהֵם נִקְרָאִים אֲחוֹרַיִים). “And there are Gevurot in the Achorayim [Backs] of the male, and there are Gevurot in the Mochin [Intellects] as well, and both of them are cut and given to her, etc.” (וְיֵשׁ גְּבוּרוֹת בַּאֲחוֹרַיִים דְּזָכָר וְיֵשׁ גְּבוּרוֹת בַּמּוֹחִין גַּם כֵּן וּשְׁנֵיהֶם נִנְסָרִין וְנִתְנִין אֵלֶיהָ כּו׳). See there (עַיֵּן שָׁם). And likewise Binah is called “Achor” relative to Chokhmah which is called “Panim [Fronts]” (וְכֵן הַבִּינָה נִקְרֵאת אָחוֹר בְּעֵרֶךְ הַחָכְמָה הַנִּקְרֵאת פָּנִים). Say now (אֱמוֹר מֵעַתָּה), that before the Ze’ir Anpin receives the Mochin [Intellects] of Gadlut (כִּי הַז״א קוֹדֶם שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת), he is in the secret of Yenikah [Nursing], which is in the aspect of six extremities (הוּא בְּסוֹד הַיְּנִיקָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ו״ק). And then the Malkhut within himself — which is his Atarat ha-Yesod — and which contains ten Sefirot (וְאָז הַמַּלְכוּת שֶׁבּוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁהִיא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בָּהּ י׳ סְפִירוֹת), and these are the Achorayim [Backs] of his six extremities of Yenikah [Nursing], called “Ya‘akov” (וְהֵם אֲחוֹרַיִים שֶׁל הַו״ק שֶׁלּוֹ הַנִּקְרָא יְנִיקָה שֶׁנִּקְרָא יַעֲקֹב).

Behold, when afterwards the Mochin [Intellects] of Gadlut are drawn into the Ze’ir Anpin (הִנֵּה כַּאֲשֶׁר אַחַר כָּךְ נִמְשָׁכִין הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת בַּז״א), the Chokhmot and the Chasadim — which are the aspect of Panim [Fronts] — are drawn and given into the Ze’ir Anpin on the male side, which is M“H (הַחָכְמוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים נִמְשָׁכִין וְנִתָּנִים בַּז״א בְּצַד הַזָּכָר מ״ה), and this too is Panim [Fronts] (שֶׁגַּם הוּא בְּחִינַת פָּנִים). And the Binot and Gevurot — which are called Achorayim [Backs] — are given to the feminine side within the Ze’ir Anpin himself (וְהַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם נִקְרָאִים אֲחוֹרַיִים נִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ), which is the Malkhut within his own body, his Atarat ha-Yesod (הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ שֶׁהִיא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ). And she contains ten Sefirot (וְיֵשׁ בָּהּ י׳ סְפִירוֹת), and these are the Achorayim [Backs] of his six extremities of Yenikah [Nursing] (וְהֵם אֲחוֹרַיִים שֶׁל הַו״ק דִּינִיקָה שֶׁלּוֹ). There the Binot and the Gevurot — which themselves are called Achorayim [Backs] — are given (שָׁם נִתָּנִים הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁגַּם הֵם נִקְרָאִים אֲחוֹרַיִים). And behold, after the Binot and the Gevurot have been drawn into the Malkhut within the body of the Ze’ir Anpin — his Atarat ha-Yesod (וְהִנֵּה אַחַר אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת בְּמַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ דְּז״א עַצְמוֹ שֶׁהִיא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ) — the illuminations of the Binot and the Gevurot go out, through the Achorayim [Backs] of the Ze’ir Anpin, to enlarge the Nukvah standing behind him (יוֹצְאִים הָאֲרוֹת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת דֶּרֶךְ אֲחוֹרֵי הַז״א הַנִּזְכָּרִים לְהַגְדִּיל אֶת הַנּוּקְבָא הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרָיו). And afterwards the Mochin [Intellects] depart from the Ze’ir Anpin (וְאַחַר כָּךְ מִסְתַּלְּקִין הַמּוֹחִין מִן הַז״א), and the Binot and the Gevurot enter into the Nukvah and enlarge her (וְהַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא וּמְגַדְּלִים אוֹתָהּ).

And as he wrote here (וּכְמָ״שׁ כָּאן), “and after these have nursed and grown, then the illumination of the Malkhut within them — which is in the Mochin [Intellects] themselves — from the two Binot and the two Gevurot goes out to enlarge the Nukvah of the Ze’ir Anpin which is separated from him, etc.” (וְזֶ״ל וְאַחַר שֶׁאֵלּוּ יָנְקוּ וְהִגְדִּילוּ אָז יוֹצֵא הַאֲרַת הַמַּלְכוּת שֶׁבָּהֶם שֶׁבַּמּוֹחִין עַצְמָם מִצַּד ב׳ הַבִּינוֹת וּב׳ הַגְּבוּרוֹת לְהַגְדִּיל נֻקְבָּא דְּז״א שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ כּו׳). “Then the Mochin [Intellects] depart and the Mochin [Intellects] of Binah and Gevurah enter into the Nukvah and she becomes fully enlarged, etc.” (אָז מִסְתַּלְּקִין הַמּוֹחִין וּבָאִים הַמּוֹחִין דְּבִינוֹת וְגְבוּרוֹת תּוֹךְ נוּקְבָּא וְנִגְדֶּלֶת לְגַמְרֵי כּו׳). See there (עַיֵּן שָׁם). And behold, we wrote above (וְהִנֵּה כָּתַבְנוּ לְעֵיל), that this Malkhut of the Ze’ir Anpin is given to the Nukvah and becomes Penimiyut [Internality] within the Nukvah (כִּי זוֹ הַמַּלְכוּת דְּז״א נִתֶּנֶת אֶל הַנּוּקְבָא וְנַעֲשִׂית פְּנִימִיּוּת בַּנּוּקְבָא). And this giving occurs at the time of the Nesirah [Severance] (וְנְתִינָה זוֹ הִיא בְּעֵת הַנְּסִירָה), as written in Sha‘ar Chitzoniyut [Externality] and Penimiyut [Internality], chapter seven (כְּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּשַׁעַר חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת פ״ז): “And afterwards the Mochin [Intellects] go forth and are given to her, and then she grows in all the Achor” (וְז״ל וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ הַמּוֹחִין וְנִתְּנִין אֵלֶיהָ וְאָז גָּדְלָה בְּכָל הָאֲחוֹר). “And know and understand well that then the entire aspect of the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself — which is his B”N — and it is parallel to the Upper Binah, and it is parallel to the Tevunah” (וְדַע וֶהֱבֵן מְאֹד כִּי אָז כָּל בְּחִינַת מַלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ שֶׁהוּא ב״ן שֶׁלּוֹ וְהִיא דּוּגְמַת בִּינָה עֶלְיוֹנָה וְהִיא דּוּגְמַת תְּבוּנָה). “And all his Achorayim [Backs] are cut and given to her, and through this she is completed, for she is parallel to the Tevunah which becomes a complete Partzuf when joined with the Binah” (וְכָל הָאֲחוֹרַיִים שֶׁלּוֹ נִנְסָרִין וְנִתָּנִין אֵלֶיהָ וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָמָה כִּי הִיא דּוּגְמַת הַתְּבוּנָה הַנַּעֲשִׂית פַּרְצוּף גָּמוּר בְּהִתְחַבְּרָם עִם הַבִּינָה). “And behold, the Kelim [Vessels] are cut and cleave to her, since the Neshamah enters her — which is the Neshamah of the cut Kelim [Vessels] — which is the B”N of the Ze’ir Anpin, lights and vessels” (וְהִנֵּה הַכֵּלִים הֵם נִנְסָרִין וְנִדְבָּקִים בָּהּ כֵּיוָן שֶׁהַנְּשָׁמָה נִכְנְסָה בָּהּ שֶׁהוּא נִשְׁמַת הַכֵּלִים הַנִּנְסָרִים שֶׁהוּא ב״ן דְּז״א אוֹרוֹת וּכֵלִים). And likewise there in chapter eight he wrote (וְכֵן שָׁם בְּפ״ח כָּתַב), and these are his words (וְז״ל): “And when they are cut — she who takes them — these are the Mochin [Intellects], only halves, which are Binah and Gevurot” (וּכְשֶׁנִּנְסָרִין שֶׁהִיא שֶׁלָּקְחָה הֵם הַמּוֹחִין חֲצָאִים לְבַדָּם שֶׁהֵם בִּינָה וּגְבוּרוֹת). “Then her B”N is drawn there, as is known, for Binah and Gevurot of the Ze’ir Anpin are B”N” (אָז נִמְשַׁךְ שָׁם בּ״ן שֶׁלָּהּ כַּנּוֹדָע כִּי בִּינָה וּגְבוּרוֹת שֶׁל הַז״א הֵם בּ״ן). “And then his Achorayim [Backs] of the Chitzoniyut [Externality] of Ibbur [Gestation] are given into her and become Penimiyut [Internality] within her, etc.” (וְאָז נִתְּנוּ בָּהּ הָאֲחוֹרַיִים שֶׁלּוֹ הַחִיצוֹנִיִּים דְּעִיבּוּר וְנַעֲשֶׂה פְּנִימִיּוּת בָּהּ כּו׳).

See there (עַיֵּן שָׁם). And we already wrote in the previous section (וּכְבָר כָּתַבְנוּ בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם), how these Achorayim [Backs] of Ibbur [Gestation] are themselves the aspects of the Malkhut of the Ze’ir Anpin that are given to her (אֵיךְ אֵלּוּ הָאֲחוֹרַיִים דְּעִיבּוּר הֵם עַצְמָם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דְּז״א הַנִּתָּנִין אֵלֶיהָ). And likewise there in chapter nine he wrote (וְכֵן שָׁם בְּפ״ט כָּתַב): “And the Malkhut of the Ze’ir Anpin is also ten other Sefirot, and they are the Achorayim [Backs] of the six extremities of the Ze’ir Anpin, called Yenikah [Nursing] and Katnut” (וְהַמַּלְכוּת שֶׁבַּז״א הִיא גַּם כֵּן י׳ סְפִירוֹת אֲחֵרוֹת וְהֵם אֲחוֹרַיִים שֶׁל הַו״ק דְּז״א הַנִּקְרָא יְנִיקָה וְקַטְנוּת). “For since the Malkhut of the Ze’ir Anpin is called Achorayim [Backs], they are given to the Nukvah as Penimiyut [Internality]” (כִּי לִהְיוֹת מַלְכוּת דְּז״א נִקְרָאת אֲחוֹרַיִים וְנִתָּנִים אֶל הַנּוּקְבָּא בִּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת). “For the Malkhut of the Ze’ir Anpin — the Atarah within him — is the Penimiyut [Internality] within the Nukvah” (כִּי מַלְכוּת דְּז״א עֲטָרָה שֶׁבּוֹ הוּא פְּנִימִיּוּת שֶׁבַּנּוּקְבָּא). “And behold they are three aspects: the ten external Sefirot, the Kelim [Vessels] of the Malkhut within the Ze’ir Anpin — these are called true Achorayim [Backs] which are given to the Nukvah at the Nesirah [Severance], and through them she grows, for they become Mochin [Intellects] for her — the upper three within her — for they had been Achorayim [Backs] to the Ze’ir Anpin, etc.” (וְהֲרֵי הֵם ג׳ בְּחִינוֹת י׳ סְפִירוֹת חִיצוֹנִיּוֹת כֵּלִים דְּמַלְכוּת שֶׁבּוֹ דְּז״א אֵלּוּ נִקְרָאִים אֲחוֹרַיִים מַמָּשׁ הַנִּתָּנִים אֶל הַנּוּקְבָּא בְּעֵת הַנְּסִירָה וּבְכֹחָם נִגְדֶּלֶת כִּי נַעֲשִׂים לָהּ מוֹחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת ג״ר שֶׁבָּהּ שֶׁהֵם הָיוּ בְּחִינַת אֲחוֹרַיִים אֶל הַז״א כּו׳). And with this you will understand that the Elohim of Ibbur [Gestation] is the Malkhut of the Ze’ir Anpin, etc (וּבָזֶה תָּבִין כִּי אֱלֹהִים דְּעִיבּוּר הוּא מַלְכוּת דְּז״א כּו׳). See there his explanation (עַיֵּן שָׁם בֵּיאוּרוֹ).

Say now (אֱמוֹר מֵעַתָּה), that the Binot and the Gevurot, after they are drawn into the Ze’ir Anpin (כִּי הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת אַחַר שֶׁנִּמְשָׁכִים בַּז״א), depart from him (מִסְתַּלְּקִין מִמֶּנּוּ), and are given to her at the time of the Nesirah [Severance] (וְנִתָּנִים אֵלֶיהָ בְּעֵת הַנְּסִירָה). And likewise the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself, his Atarah, which is in the aspect of his Achorayim [Backs] (וְכֵן הַמַּלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ עֲטֶרֶת שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֲחוֹרָיו), is cut and given to her then (נִנְסֶרֶת וְנִתֶּנֶת אֵלֶיהָ אָז). Thus (נִמְצָא), the Binot and the Gevurot and the Malkhut of the Ze’ir Anpin — all of them are given to her at the Nesirah [Severance] (כִּי הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת וְהַמַּלְכוּת דְּז״א הַכֹּל נִתָּנִים אֵלֶיהָ בְּעֵת הַנְּסִירָה). Therefore, originally, when the Mochin [Intellects] were drawn into the Ze’ir Anpin (וְלָכֵן מֵעִיקָּרָא כַּאֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ הַמּוֹחִין בַּז״א), the Binot and the Gevurot were clothed within the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself, his Atarah (נִתְלַבְּשׁוּ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת בְּמַלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ שֶׁהִיא הָעֲטָרָה שֶׁבּוֹ). Because afterwards all of them — the Malkhut of the Ze’ir Anpin and the Binot and the Gevurot — must depart from the Ze’ir Anpin and be given to her (כֵּיוָן שֶׁאַחַר כָּךְ כֻּלָּם הַמַּלְכוּת דְּז״א וְגַם הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת צְרִיכִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הַז״א וּלְנָתְנָם אֵלֶיהָ).

For the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself is her own portion (כִּי הַמַּלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ הוּא חֶלְקָהּ עַצְמָהּ), as written there in Sha‘ar Chitzoniyut [Externality] and Penimiyut, chapter seven (כְּמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּשַׁעַר חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת פ״ז): “for her Neshamah was given to the Malkhut of the Ze’ir Anpin itself” (כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהּ נִתְּנָה לְמַלְכוּת דְּז״א עַצְמוֹ). And likewise the Binot and the Gevurot are her portion (וְכֵן הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הֵם חֶלְקָהּ), as written above in Sha‘ar Mochin [Intellects] of Z”A, chapter nine (כְּמַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל מִשַּׁעַר מוֹחִין דְּז״א פ״ט). Therefore her portions were drawn originally into one place (וְלָכֵן נִמְשְׁכוּ חֶלְקֶיהָ מֵעִיקָּרָא בְּמָקוֹם אֶחָד), so that afterwards all of them together would come to her (כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ כֻּלָּם כְּאֶחָד יָבוֹאוּ אֵלֶיהָ), for there is her home (כִּי שָׁם בֵּיתָהּ). And we already wrote above in the previous section (וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם), that this Nukvah to whom the Binot and the Gevurot are drawn is the inclusive Nukvah, Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin (כִּי זוֹ הַנּוּקְבָא אֲשֶׁר נִמְשָׁכִים אֵלֶיהָ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הִיא הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א), Malkhut of Atzilut (מַלְכוּת דַּאֲצִילוּת), the tenth Sefirah of the Sefirot that include all Atzilut (סְפִירָה הָעֲשִׂירִית מֵהַי׳ סְפִירוֹת הַכּוֹלְלוֹת כָּל הָאֲצִילוּת), the fifth Partzuf of the five Partzufim that include all Atzilut (פַּרְצוּף הַה׳ מֵהַה״פ הַכּוֹלְלִים כָּל הָאֲצִילוּת), which is built in Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs] (אֲשֶׁר הִיא הַנִּבְנֵית בִּבְרָכַת אָבוֹת), according to what appears to me to be the intention of the wording of the Rav, of blessed memory (כְּנִלְעַ״ד כַּוָּנַת לְשׁוֹן זֶה שֶׁל הָרַב זלה״ה). In such a manner that when the Mochin [Intellects] are drawn from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin (בְּאוֹפֶן כִּי כַּאֲשֶׁר נִמְשָׁכִין הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א), the Binot and the Gevurot are clothed and given to the feminine side within the Ze’ir Anpin himself (הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת מִתְלַבְּשִׁין וְנִתָּנִים לְצַד הַנְּקֵבָה שֶׁבַּז״א עַצְמוֹ), which is the Malkhut within his own body, his Atarat ha-Yesod (הַנִּקְרֵאת מַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ עַצְמוֹ שֶׁהִיא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ).

For in this his likeness corresponds exactly to Abba and Imma (כִּי בָּזֶה דּוּגְמָתוֹ שָׁוֶה לְאו״א). For when their Chokhmah–Binah are drawn to give Mochin [Intellects] to their Ze’ir Anpin (כִּי כַּאֲשֶׁר נִמְשָׁכִים הַחו״ב שֶׁלָּהֶם לָתֵת מוֹחִין לְז״א שֶׁלָּהֶם), their Binot crouch and are clothed in the Malkhuyot of their own Ze’ir Anpin (רוֹבְצִין וּמִתְלַבְּשִׁים הַבִּינוֹת שֶׁלָּהֶם בְּמַלְכֻיּוֹת דְּז״א עַצְמוֹ שֶׁלָּהֶם), which are the Atarot of the Yesodot of their Ze’ir Anpin (שֶׁהֵם הָעֲטָרוֹת שֶׁל הַיְסוֹדוֹת דְּז״א שֶׁלָּהֶם). And from the drawing of Mochin [Intellects] in Abba and Imma themselves (וּמֵהַמְשֶׁכֶת הַמּוֹחִין בְּאו״א עַצְמָם), we learn the drawing of Mochin [Intellects] from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin by exact analogy (נִלְמַד לְהַמְשֶׁכֶת הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א כְּדוּגְמָתָהּ אַחַת). And if so (וְאִם כֵּן), how is it possible to say what the Rav Sar Shalom, of blessed memory, wrote (אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר מַה שֶּׁאָמַר הָרַב שַׂר שָׁלוֹם זלה״ה): that the illumination of the Binot and the Gevurot which go out from the Mochin [Intellects] that spread in the Ze’ir Anpin to build Ya‘akov and Rachel (כִּי הָאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵהַמּוֹחִין שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ בַּז״א לִבְנוֹת אֶת יַעֲקֹב וְרָחֵל), that these Ya‘akov and Rachel are the Malkhuyot called Atarat ha-Yesod of the six extremities of M“H and B”N of the Ze’ir Anpin (שֶׁיַעֲקֹב וְרָחֵל אֵלּוּ הֵם הַמַּלְכֻיּוֹת הַנִּקְרָא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּז״א).

For behold (כִּי הֲרֵי), according to what is stated in the words of the Rav, of blessed memory (לְפִי הָאֲמוּר בִּדְבָרֵי הָרַב זלה״ה), originally, when the Mochin [Intellects] were drawn from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin (מֵעִיקָּרָא כַּאֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א), the Binot and the Gevurot were drawn and given into the Atarat ha-Yesod of the Ze’ir Anpin (נִמְשְׁכוּ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת וְנִתְּנוּ בַּעֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּז״א). If so (וְאִם כֵּן), when the Rav, of blessed memory, later said that the illuminations of the Binot and the Gevurot go out from the Achorayim [Backs] of the Ze’ir Anpin to enlarge the Nukvah (כַּאֲשֶׁר אָמַר הָרַב זלה״ה לְאַחַר מִכֵּן שֶׁיוֹצְאוֹת הָאֲרוֹת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַז״א לְהַגְדִּיל אֶת הַנּוּקְבָא), it must be said that this is another aspect of Nukvah (עַל כָּרְחֵךְ צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהִיא בְּחִינָה אַחֶרֶת שֶׁל נוּקְבָא).

For according to his approach (שֶׁלְּפִי דַרְכּוֹ), these would be the Malkhuyot of M“H and B”N — the seventh king of the Ze’ir Anpin — called the Nukvah of the Ze’ir Anpin (הֵן תִּהְיֶינָה הַמַּלְכֻיּוֹת דְּמ״ה וּב״ן הַמֶּלֶךְ הַז׳ דְּז״א הַנִּקְרָא נוּקְבָא דְּז״א), as explained above by him (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְעֵיל הוּא זלה״ה). And not the Malkhuyot which are the Atarat ha-Yesod of the six extremities of M“H and B”N of the Ze’ir Anpin (וְלֹא הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁהֵן עֲטָרוֹת הַיְסוֹד דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּז״א). For on the contrary, from there the illumination of the Binot and the Gevurot go out (כִּי אֲדְּרַבָּא מִשָּׁם יוֹצְאִים הָאֲרוֹת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת). And furthermore (וְעוֹד), according to his words, of blessed memory (כְּפִי דְּבָרָיו זלה״ה), one would have to say that the analogy learned from the drawing of the Mochin [Intellects] in Abba and Imma themselves, to the drawing of the Mochin [Intellects] from Abba and Imma into the Ze’ir Anpin (צָרִיךְ לוֹמַר הַלִּימּוּד אֲשֶׁר נִלְמַד מֵהַמְשֶׁכֶת הַמּוֹחִין בְּאו״א עַצְמָם לְהַמְשֶׁכֶת הַמּוֹחִין מֵאו״א לְז״א), applies to the claim that after the Binot and the Gevurot are drawn into the six extremities of B”N of the Ze’ir Anpin (הוּא עַל מַה שֶּׁאַחַר שֶׁנִּמְשְׁכוּ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת בְּו״ק דְּב״ן דְּז״א), the illumination of these goes out to build Ya‘akov and Rachel (שֶׁיּוֹצֵא הַאֲרָתָם לִבְנוֹת אֶת יַעֲקֹב וְרָחֵל), who, according to him, are the Atarot of the six extremities of M“H and B”N of the Ze’ir Anpin (שֶׁהֵם הָעֲטָרוֹת דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּז״א).

But where is such a thing mentioned in Abba and Imma (וְדָבָר זֶה הֵיכָן נִזְכָּר בְּאו״א), such that from there we should learn it regarding the Ze’ir Anpin? (כְּדֵי שֶׁמִּשָּׁם נִלְמַד לְז״א). For in Abba and Imma it is stated only (כִּי הֲרֵי בְּאו״א לֹא נֶאֱמַר רַק), that their Binot ride and crouch upon the Malkhuyot of their own Ze’ir Anpin (שֶׁהַבִּינוֹת שֶׁלָּהֶם רוֹכְבִים וְרוֹבְצִים עַל הַמַּלְכֻיּוֹת דְּז״א עַצְמָם שֶׁלָּהֶם). But that afterwards an illumination goes out from there to build or repair another aspect — this is not stated at all (אֲבָל שֶׁאַחַר כָּךְ מִשָּׁם יוֹצֵא הַאֲרָתָם כְּדֵי לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן בְּחִינָה אַחֶרֶת לֹא נֶאֱמַר כְּלָל). And if so (וְאִם כֵּן), how can we learn from there regarding the Ze’ir Anpin, that after the Binot and the Gevurot are drawn into the Malkhut within his own body, their illumination goes out to build some different aspect? (אֵיךְ נִלְמַד מִשָּׁם לַז״א שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְשְׁכוּ הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת לְמַלְכוּת שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁיּוֹצֵא הַאֲרָתָם לִבְנוֹת בְּחִינָה אַחֶרֶת). And if the analogy is meant only for the idea that the Binot and the Gevurot are drawn into the six extremities of B”N of the Ze’ir Anpin (וְאִם הַלִּימּוּד מִשָּׁם הוּא עַל שֶׁנִּמְשָׁכִים הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת בְּו״ק דְּב״ן דְּז״א), this is not found at all (לֵיתָא לְהַאי כְּלָל).

For in Abba and Imma it was not said that their Binot are drawn into the six extremities of B”N of their Ze’ir Anpin (שֶׁהֲרֵי בְּאו״א לֹא אָמַר שֶׁהַבִּינוֹת שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁכוֹת לְו״ק דְּב״ן דְּז״א שֶׁלָּהֶם), but only into the Malkhut that is within their own Ze’ir Anpin (רַק לְמַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּז״א עַצְמָם שֶׁלָּהֶם), which are the Atarot of their Ze’ir Anpin (שֶׁהֵם הָעֲטָרוֹת דְּז״א שֶׁלָּהֶם). And furthermore (וְעוֹד), how is it possible to say that the six extremities of B”N are “number” (כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי הַו״ק דְּב״ן הֵם מִסְפָּר), and that the Malkhut of B”N is “letters”? (וְשֶׁהַמַּלְכוּת דְּב״ן הִיא אוֹתִיּוֹת).

For the six extremities of B”N are a masculine aspect relative to the Malkhut of B”N (שֶׁהֲרֵי הַו״ק דְּב״ן הֵם בְּחִינַת זָכָר), while the Malkhut of B”N is the feminine of that six extremities (בְּעֵרֶךְ הַמַּלְכוּת דְּב״ן שֶׁהִיא נְקֵבָה שֶׁל הַו״ק). And if the Rav, of blessed memory, said (וְאִם הָרַב ז״ל אָמַר) that the seventh — which is the Malkhut — is parallel to Binah (כִּי הַשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת הִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה), it is because in her male side — which are the six extremities — there are letters and number (הוּא לְפִי שֶׁבְּזָכָר שֶׁלָּהּ שֶׁהֵם הַו״ק יֵשׁ בָּהֶם אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר). But that the male — which is the six extremities — should be a number, and the seventh — which is the Nukvah — should be letters — how is this possible? (אֲבָל שֶׁהַזָּכָר שֶׁהֵם הַו״ק יִהְיוּ מִסְפָּר וְהַז׳ שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא תִּהְיֶה אוֹתִיּוֹת זֶה אֵיךְ יִתָּכֵן). And although he already said that the six extremities of B”N are number only relative to the six extremities of M“H (וְאַעַ״פִי שֶׁכְּבָר אָמַר כִּי מַה שֶּׁהַו״ק דְּב״ן הֵם מִסְפָּר הוּא בְּעֵרֶךְ הַו״ק דְּמ״ה), yet relative to the Malkhut of B”N they too are actual letters (אֲבָל בְּעֵרֶךְ מַלְכוּת דְּב״ן גַּם הֵם בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ).

Therefore one must say (עַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר) that this aspect of “Malkhut of B”N” he mentioned refers to the Atarah of the six extremities of B”N (כִּי בְּחִינָה זוֹ דְּמַלְכוּת דְּב״ן שֶׁאָמַר הִיא עַל הָעֲטָרָה דְּו״ק דְּב״ן). For if he meant the actual Malkhut of B”N, which is the seventh, behold he said she is parallel to Binah, which is letters and number (וְאִם הוּא עַל הַמַּלְכוּת דְּב״ן מַמָּשׁ שֶׁהִיא הַז׳ הֲרֵי אָמַר שֶׁהִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה שֶׁהִיא אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר). And even relative to the six extremities of M“H she is parallel to Binah (וַאֲפִלּוּ לְגַבֵּי הַו״ק דְּמ״ה הִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה). And if we say that the Malkhut of M“H are the letters and the Malkhut of B”N is the number (וְאִם נֹאמַר שֶׁהַמַּלְכוּת דְּמ״ה הֵם הָאוֹתִיּוֹת וְהַמַּלְכוּת דְּב״ן הִיא מִסְפָּר), because between the two Malkhuyot they are parallel to Binah — which in both of them possesses letters and number (כִּי בֵּין ב׳ הַמַּלְכֻיּוֹת הֵם דּוּגְמַת הַבִּינָה שֶׁבֵּין שְׁתֵּיהֶן יֵשׁ לָהֶם אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר) — if so, why did the illumination of the Binot and the Gevurot drawn into the six extremities of B”N (אִם כֵּן לָמָּה הַאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּו״ק דְּב״ן), which are the Tzelem [Image] of Imma (שֶׁהֵם הַצֶּלֶם דְּאִמָּא), not flow to the Malkhut of B”N — the seventh — to build and repair her, since she is the aspect of number? (לָמָּה לֹא נִמְשְׁכָה הַאֲרָתָם אֶל הַמַּלְכוּת דְּב״ן שֶׁהִיא הַז׳ לִבְנוֹת וּלְתַקֵּן אוֹתָהּ כֵּיוָן שֶׁהִיא בְּחִינַת מִסְפָּר).

Thus it remains difficult (נִמְצָא כִּי קָשֶׁה): If the seventh Malkhut of B”N is letters, how could the male — the six extremities of B”N — be number while the Malkhut, the Nukvah, is letters? (שֶׁאִם הַמַּלְכוּת הַז׳ דְּב״ן הִיא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַזָּכָר הַו״ק דְּב״ן יִהְיוּ מִסְפָּר וְהַמַּלְכוּת שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא תִּהְיֶה אוֹתִיּוֹת). And if the Malkhut of B”N is number (וְאִם הַמַּלְכוּת דְּב״ן הִיא בְּחִינַת מִסְפָּר), then why was the illumination of the Binot and the Gevurot from the six extremities of B”N not drawn to the seventh Malkhut of B”N to build and repair her, since she is the aspect of number? (לָמָּה לֹא נִמְשְׁכָה הַאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת מֵהַו״ק דְּב״ן אֶל הַמַּלְכוּת הַז׳ דְּב״ן לְבִנְיָן וּלְתִיקּוּן כֵּיוָן שֶׁהִיא בְּחִינַת מִסְפָּר). And furthermore (וְעוֹד), how is it possible to say that the illumination of the Binot and the Gevurot that goes out to rectify Ya‘akov and Rachel (אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי הַאֲרַת הַבִּינוֹת וְהַגְּבוּרוֹת הַיּוֹצֵאת לְתַקֵּן אֶת יַעֲקֹב וְרָחֵל), who are the Malkhuyot which are the Atarot of the six extremities of M“H and B”N of the Ze’ir Anpin (שֶׁהֵם הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּז״א).

For the wording of the Rav, of blessed memory (שֶׁהֲרֵי לְשׁוֹן הָרַב ז״ל), is: “Then goes out the illumination of the Malkhut within them, from the Mochin [Intellects] themselves, from the two Binot and the two Gevurot, to enlarge the Nukvah of the Ze’ir Anpin which is separated from him…” (הוּא אָז יוֹצֵא הַאֲרַת הַמַּלְכוּת שֶׁבָּהֶם שֶׁבַּמּוֹחִין עַצְמָם מִצַּד ב׳ הַבִּינוֹת וּב׳ הַגְּבוּרוֹת אַחוֹרֵי הַז״א לְהַגְדִּיל נוּקְבָּא דְּז״א שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ כּו׳). And if this Nukvah is the Atarat ha-Yesod of the Ze’ir Anpin (וְאִם הַנּוּקְבָּא הַזֹּאת הִיא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּז״א), behold she is not separated from him, but attached to him (הֲרֵי אֵינָהּ נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ רַק דְּבוּקָה בּוֹ). And although the Nukvah is also attached to him back-to-back (וְאַעַ״פִי שֶׁגַּם הַנּוּקְבָּא דְבוּקָה בּוֹ אַב״א), nevertheless she is a different aspect, separate from him by definition (עֲכָ״ז הִיא בְּחִינָה אַחֶרֶת נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ מִבְּחִינָתוֹ). They are two separate aspects, each one a distinct aspect unto itself, even though they cling together (שֶׁהֵם ב׳ בְּחִינוֹת נִפְרָדוֹת כָּל אֶחָד בְּחִינָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֶלָּא שֶׁהֵם דְּבוּקוֹת יַחְדָּו). But the Atarat ha-Yesod is “his flesh,” a limb of his limbs, of his very essence (אֲבָל עֲטֶרֶת הַיְסוֹד הִיא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ אֵבֶר מֵאֵבָרָיו מִבְּחִינָתוֹ מַמָּשׁ), and is not a separate Nukvah (וְאֵינָהּ בְּחִינַת נוּקְבָּא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ). And the Rav, of blessed memory (וְהָרַב ז״ל), said “a Nukvah separated from him” (אָמַר בְּחִינַת נוּקְבָּא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ).

And furthermore (וְעוֹד), for behold it is explained in all the discourses of the Rav, of blessed memory (כִּי הֲרֵי מְבוֹאַר הוּא בְּכָל דְּרוּשֵׁי הָרַב ז״ל שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל), that the Malkhut of the Ze’ir Anpin — which is his Atarat ha-Yesod (כִּי הַמַּלְכוּת דְּז״א שֶׁהִיא עֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ) — contains ten Sefirot (יֵשׁ בָּהּ י׳ סְפִירוֹת), and they are from the aspect of the Achorayim [Backs] of the six extremities of the Ze’ir Anpin, called Yenikah [Nursing] (וְהֵם מִבְּחִינַת אֲחוֹרַיִים שֶׁל הַו״ק דְּז״א הַנִּקְרָא יְנִיקָה). And at the Nesirah [Severance] this Malkhut is cut from the Ze’ir Anpin (וּבְעֵת הַנְּסִירָה נִנְסֶרֶת הַמַּלְכוּת הַזֹּאת מִן הַז״א), and is given — both as lights and as vessels — into the Nukvah of the Ze’ir Anpin standing behind him, to enlarge her (וְנִתֶּנֶת בֵּין הָאוֹרוֹת וּבֵין הַכֵּלִים אֶל הַנּוּקְבָא דְּז״א הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרָיו לְהַגְדִּילָהּ). And this Malkhut of the Ze’ir Anpin — his Atarat ha-Yesod — becomes Penimiyut [Internality] and Mochin [Intellects] for the Nukvah standing behind him (וְנַעֲשֵׂית מַלְכוּת זוֹ דְּז״א שֶׁהִיא הָעֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ פְּנִימִיּוּת וּמוֹחִין אֶל הַנּוּקְבָא הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרָיו), for she had not received the Atarat ha-Yesod of the Ze’ir Anpin (אֲשֶׁר לֹא נִתְּנָה הָעֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּז״א אֵלֶיהָ). If so (וְאִם כֵּן), how is it possible to say (אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר), that the building done for Ya‘akov and Rachel in Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs] — that these Ya‘akov and Rachel are the Malkhuyot which are the Atarot of the six extremities of the Ze’ir Anpin (כִּי הַבִּנְיָן הַנַּעֲשֶׂה לְיַעֲקֹב וְרָחֵל בִּבְרָכַת אָבוֹת שֶׁאֵלּוּ יַעֲקֹב וְרָחֵל הֵם הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁהֵם עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דְּו״ק דְּז״א), when this Malkhut is not a separate Nukvah at all (מֵאַחַר שֶׁמַּלְכוּת זוֹ אֵינָהּ בְּחִינַת נוּקְבָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ), but rather departs from the Ze’ir Anpin and is given as Penimiyut [Internality] and Mochin [Intellects] to the actual Nukvah of the Ze’ir Anpin standing behind him (רַק מִסְתַּלֶּקֶת מִן הַז״א וְנִתֶּנֶת בְּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת וּמוֹחִין אֶל הַנּוּקְבָא מַמָּשׁ דְּז״א הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרָיו). And she is enlarged specifically by this Atarah of the Ze’ir Anpin that is given to her (וְנִגְדֶּלֶת עַל־יְדֵי עֲטֶרֶת זוֹ דְּז״א הַנִּתֶּנֶת אֵלֶיהָ בְּבְחִינַת פְּנִימִיּוּת וּמוֹחִין אֵלֶיהָ).

If so (וְאִם כֵּן), the building and rectification done in Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs] must be in the actual Nukvah of the Ze’ir Anpin — the one that stands behind him (הַבִּנְיָן וְהַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה בִּבְרָכַת אָבוֹת מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה בַּנּוּקְבָא מַמָּשׁ דְּז״א הָעוֹמֶדֶת מֵאֲחוֹרָיו). According to his approach, this would be the seventh king of the Ze’ir Anpin — the Malkhuyot of M“H and B”N, which is the true Nukvah of the Ze’ir Anpin (שֶׁלְּפִי דַרְכּוֹ תִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ הַז׳ דְּז״א שֶׁהֵם הַמַּלְכֻיּוֹת דְּמ״ה וּב״ן שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא מַמָּשׁ דְּז״א). And according to our approach (וּלְפִי דַרְכֵּנוּ), she is Rachel, the inclusive Nukvah — the Malkhut of Atzilut, the tenth Sefirah of the ten Sefirot of Atzilut, the fifth Partzuf of the five Partzufim of Atzilut (הִיא רָחֵל הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת סְפִירָה הָעֲשִׂירִית מֵהַי׳ סְפִירוֹת הָאֲצִילוּת פַּרְצוּף הַה׳ מֵהַה״פ דְּהָאֲצִילוּת). And see further below in siman 30 (וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּסִימָן ל׳). But this is difficult, in my opinion (אַךְ אֶת זֶה קָשֶׁה לַעַ״ד), both according to the way of the Rav Sar Shalom, of blessed memory (בֵּין לְפִי דֶּרֶךְ הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל), and according to our approach (וּבֵין לְפִי דַרְכֵּנוּ). For behold, according to the Rav Sar Shalom, of blessed memory (כִּי הִנֵּה לְפִי דֶּרֶךְ הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל), the Malkhuyot of M“H and B”N — which are the seventh king of the Ze’ir Anpin, which is the Nukvah of the Ze’ir Anpin (הַמַּלְכֻיּוֹת דְּמ״ה וּב״ן שֶׁהֵם הַמֶּלֶךְ הַז׳ דְּז״א שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא דְּז״א) — are parallel to the Binah of the Ze’ir Anpin (הוּא דּוּגְמַת הַבִּינָה דְּז״א), in which there are letters and number (שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר).

For everything that is in the Chokhmah of the Ze’ir Anpin is in the Ze’ir Anpin of the Ze’ir Anpin (כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּחָכְמָה דְּז״א יֵשׁ בְּז״א דְּז״א), and everything that is in the Binah of the Ze’ir Anpin is in the Nukvah of the Ze’ir Anpin mentioned above (וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּבְינָה דְּז״א יֵשׁ בַּנּוּקְבָא דְּז״א הַנִּזְכָּר). And behold, in the Binah of the Ze’ir Anpin there are twenty-eight letters of the milui [filling]-of-the-milui [filling] of M“H in its four gradations, Panim [Fronts] and Achor (וְהִנֵּה בִּבְינָה דְּז״א יֵשׁ כּ״ח אוֹתִיּוֹת דְּמִלּוּי הַמִּלּוּי דְּמ״ה בְּד׳ מַדְרֵגוֹתֶיהָ דְּפָנִים וָאֲחוֹר — אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר). If so, these four gradations must likewise be in that Nukvah of the Ze’ir Anpin (אִם כֵּן ד׳ מַדְרֵגוֹת הָאֵלּוּ הֵם גַּם כֵּן בַּנּוּקְבָא הַנִּזְכָּר דְּז״א). Yet there in Sha‘ar Abba and Imma, chapter five (וְאִילוּ שָׁם בְּשַׁעַר או״א פ״ה כָּתַב), it is written that everything mentioned in the Name A“B of Abba is in the Ze’ir Anpin under the Name M“H of Alephin (כִּי כָּל הַנִּזְכָּר בְּשֵׁם ע״ב דְּאַבָּא הוּא בְּז״א בְּשֵׁם מ״ה דְּאַלְפִּי״ן), according to the aforementioned method (עַל דֶּרֶךְ הַנַּ״ל). And in the Nukvah under the Name B”N of Hehin (וּבַנּוּקְבָא בְּשֵׁם ב״ן דְּהֵהִ״ן), according to the same method (עַל דֶּרֶךְ הַנַּ״ל). Or it is possible (אוֹ אֶפְשָׁר), that in the Ze’ir Anpin is the Name M“H of Alephin (כִּי בְּז״א הוּא שֵׁם מ״ה דְּאַלְפִּי״ן), and in the Nukvah — Leah — the Name Ehyeh of Alephin (וּבַנּוּקְבָא לֵאָה אֶהְיֶ״ה דְּאַלְפִּי״ן עַל דֶּרֶךְ הַנַּ״ל). And in Ya‘akov — the Name B”N of Hehin (וּבְיַעֲקֹב שֵׁם ב״ן דְּהֵהִ״ן עַל דֶּרֶךְ הַנַּ״ל). And in Rachel — Ehyeh of Hehin (וְבְרָחֵל אֶהְיֶ״ה דְּהֵהִ״ן עַל דֶּרֶךְ הַנַּ״ל). End quote (ע״כ). And it is simple (וּפָשׁוּט), that this Nukvah — whether Leah or Ya‘akov and Rachel there — is referring to the seventh king of the Ze’ir Anpin (כִּי זוֹ הַנּוּקְבָא אוֹ יַעֲקֹב וְרָחֵל שֶׁאָמַר הוּא עַל הַמֶּלֶךְ הַז׳ דְּז״א), the actual Nukvah of the Ze’ir Anpin (נוּקְבָא דְּז״א מַמָּשׁ). For the Ya‘akov and Rachel which are the Atarah of the Yesod of the six extremities of the Ze’ir Anpin are “number” (דְּאִילוּ יַעֲקֹב וְרָחֵל שֶׁהֵם הָעֲטָרָה דְּיִסּוֹד דְּו״ק דְּז״א הֵם מִסְפָּר).

If so, the actual Nukvah of the Ze’ir Anpin — the one whose gradations of letters and number he described — must be either under the Name B”N of Hehin, or under the Name Ehyeh of Hehin (אִם כֵּן נוּקְבָא מַמָּשׁ דְּז״א הַמַּדְרֵגוֹת דְּאוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר שֶׁבָּהּ הֵם אוֹ בְּשֵׁם ב״ן דְּהֵהִ״ן אוֹ בְּשֵׁם אֶהְיֶ״ה דְּהֵהִ״ן). If so (וְאִם כֵּן), how can she be parallel to the Binah of the Ze’ir Anpin, which is in the aspect of the twenty-eight letters of the milui [filling]-of-the-milui [filling] of M“H? (אֵיךְ הִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה דְּז״א שֶׁהִיא בְּבְּחִינַת כּ״ח אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי דְּמ״ה). And likewise there is a difficulty according to our approach (וְכֵן קָשֶׁה לְפִי דַרְכֵּנוּ), that the Nukvah of the Ze’ir Anpin — the inclusive Nukvah, Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin (שֶׁהַנּוּקְבָא דְּז״א הִיא הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א) — should be parallel to the Binah of the Ze’ir Anpin, which is the twenty-eight letters of the milui [filling]-of-the-milui [filling] of M“H (הִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה דְּז״א שֶׁהִיא כּ״ח אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי דְּמ״ה). Yet there it is stated that her gradations are either the Name B”N of Hehin or the Name Ehyeh of Hehin (וְאִילוּ שָׁם נֶאֱמַר כִּי מַדְרֵגוֹתֶיהָ הֵם אוֹ בְּשֵׁם ב״ן דְּהֵהִ״ן אוֹ בְּשֵׁם אֶהְיֶ״ה דְּהֵהִ״ן). And besides the change of names — from B”N or Ehyeh of Hehin to the twenty-eight letters of the milui [filling]-of-the-milui [filling] of M“H (וּמִלְּבַד שִׁנּוּי הַשֵּׁמוֹת מִבּ״ן אוֹ אֶהְיֶ״ה דְּהֵהִ״ן לְכ״ח אוֹתִיּוֹת מִלּוּי הַמִּלּוּי דְּמ״ה) — there is also a further great difference between them (יֵשׁ גַּם כֵּן עוֹד הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם). For when she is in the aspect parallel to the Binah, she has only those four gradations which are in the Binah of the Ze’ir Anpin (כִּי בְּהִיוֹתָהּ בְּבְּחִינַת דּוּגְמַת הַבִּינָה אֵין בָּהּ רַק הַד׳ מַדְרֵגוֹת אֲשֶׁר בַּבִּינָה דְּז״א). But when she is in the aspect of the specific Name — whether B”N or Ehyeh — she contains all the gradations in full detail (אֲבָל בְּהִיוֹתָהּ בְּבְּחִינַת שֵׁם פְּרָטִי דְּב״ן אוֹ אֶהְיֶ״ה יֵשׁ בָּהּ כָּל בְּחִינוֹת הַמַּדְרֵגוֹת בִּשְׁלֵמוּת).

And furthermore (וְעוֹד), for in Sha‘ar Tikkun ha-Nukvah, chapter two, general eight, he wrote as follows (כִּי בְּשַׁעַר תִּקּוּן הַנּוּקְבָא פ״ב כְּלָל ח׳ כָּתַב וְזֶ״ל): “And behold you know that in every Sefirah there is Panim [Fronts] and Achor (וְהִנֵּה יָדַעְתָּ כִּי בְּכָל סְפִירָה וְסְפִירָה יֵשׁ בָּהּ פָּנִים וַאֲחוֹר), in the secret of letters — and not in the secret of number” (בְּסוֹד אוֹתִיּוֹת וְלֹא בְּסוֹד מִסְפָּר). “And corresponding to them, Achor and Panim [Fronts] in the aspect of number” (וְכְנֶגְדָּם אָחוֹר וּפָנִים בִּבְחִינַת מִסְפָּר). “And it is found, therefore, that in every aspect the Achorayim [Backs] of the number belong to the Nukvah that cleaves to the male” (וְנִמְצָא אִם כֵּן כִּי בְּכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה הָאֲחוֹרַיִים שֶׁל הַמִּסְפָּר הֵם שֶׁל הַנְּקֵבָה הַדְּבוּקָה בַּזָּכָר), “for they are the Achorayim [Backs] of the aspect of letters” (שֶׁהֵם אֲחוֹרַיִים שֶׁל בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת), “and they are Achor-be-Achor” (וְהֵם אַב״א). “And the Panim [Fronts] of number from one side, and the Panim [Fronts] of letters from another side — these still do not exist at all” (וְהַפָּנִים שֶׁל מִסְפָּר מִצַּד אֶחָד וְהַפָּנִים שֶׁל אוֹתִיּוֹת מִצַּד אַחֵר עֲדַיִן אֵין לָהֶם כְּלָל), “but only the two Achorayim [Backs]” (רַק ב׳ הָאֲחוֹרַיִים לְבַדּוֹ). “And at the time of the Nesirah [Severance], the Achorayim [Backs] of her number are cut from the Achorayim [Backs] of the aspect of letters” (וּבְעֵת הַנְּסִירָה נִנְסָרִים הָאֲחוֹרַיִים שֶׁל הַמִּסְפָּר שֶׁלָּהּ מֵהָאֲחוֹרַיִים שֶׁל בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת). “And afterwards come the Mochin [Intellects] of the aspect of Panim [Fronts], his and hers” (וְאַחַר כָּךְ בָּאִים הַמּוֹחִין דְּבְחִינַת פָּנִים שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ). “And then her Panim [Fronts] are given to her through him, and his Panim [Fronts] remain with him” (וְאָז הַפָּנִים שֶׁלָּהּ נוֹתְנָם לָהּ עַל־יְדֵי וְהַפָּנִים שֶׁלּוֹ נִשְׁאָרִים בּוֹ). “And just as the Achorayim [Backs] she takes first through him and afterwards through Imma, so in the aspect of Panim [Fronts]: first through him and afterwards through Imma” (וְכַמּוֹ שֶׁהָאֲחוֹרַיִים לוֹקַחַת תְּחִלָּה עַל־יְדֵי וְאַחַר כָּךְ עַל־יְדֵי אִמָּא כֵּן בִּבְחִינַת הַפָּנִים תְּחִלָּה עַל־יְדֵי וְאַחַר כָּךְ עַל־יְדֵי אִמָּא). “And know that all this is from their own aspect” (וְדַע כִּי כָּל זֶה הוּא מִבְּחִינָתָם עַצְמָם). “But it is possible that also the Achorayim [Backs] of the Malkhut of Abba and Imma, in the aspect of their number, will be Panim [Fronts] for the Ze’ir Anpin himself — and this is understandable” (אַךְ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם הָאֲחוֹרַיִים שֶׁל מַלְכוּת דְּאו״א בִּבְחִינַת מִסְפָּרָם יִהְיוּ בְּחִינַת פָּנִים אֶל הַז״א עַצְמוֹ וְהוּא מוּבָן). “And the parable for all this is as follows” (וְהַמָּשָׁל לְכָל זֶה), “behold, the Mochin [Intellects] of the Ze’ir Anpin in the aspect of Achorayim [Backs] were in his Keter” (הִנֵּה הַמּוֹחִין שֶׁל הַז״א דְּבְחִינַת אֲחוֹרַיִים הָיוּ בַּכֶּתֶר שֶׁלּוֹ), “there: Y, YH, YHV, YHVH” (שָׁם י׳ י־ה י־ה־ו י־ה־ו־ה). “And joined with it were the Achorayim [Backs] of their number — which are ten actual letters like them, except that they are in the aspect of number” (וּמְחוּבָּר עִמּוֹ מִסְפַּר אֲחוֹרַיִים אֵלּוּ שֶׁהֵם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ כְּיוֹצֵא בָּהֶם אֶלָּא שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מִסְפָּר). “And afterwards, at the Nesirah [Severance], Y, YH, YHV, YHVH remain — in the aspect of ten letters alone — in the Keter of the Ze’ir Anpin” (וְאַחַר כָּךְ בְּעֵת הַנְּסִירָה נִשְׁאָר י׳ י־ה י־ה־ו י־ה־ו־ה דְּבְחִינַת עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת לְבַד אֶל הַכֶּתֶר דְּז״א), “and the Y, YH, YHV, YHVH in the aspect of their number — seventy-two — go to the Keter of the Nukvah” (וְי׳ י־ה י־ה־ו י־ה־ו־ה בְּבְחִינַת מִסְפָּר שֶׁלָּהֶם ע״ב לְכֶתֶר דְּנֻקְבָּא). “Afterwards the Mochin [Intellects] of Panim [Fronts] come to Zeir anpin and Nukvah” (אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַמּוֹחִין דְּפָנִים אֶל זו״ן), “and then comes the Name Havayah in the Keter of the Ze’ir Anpin — Panim [Fronts] — in the aspect of the four letters alone” (וְאָז בָּאָה שֵׁם הוי״ה בַּכֶּתֶר דְּז״א דְּפָנִים דְּבָחִינַת ד׳ אוֹתִיּוֹת לְבַד). “And this very same Havayah of Panim [Fronts] comes into the Keter of the Nukvah, except that it is in the secret of number, which is twenty-six” (וּבָאָה הוי״ה זוֹ עַצְמָהּ הוי״ה דְּפָנִים בְּכֶתֶר דְּנֻקְבָּא אֶלָּא שֶׁהוּא בְּסוֹד מִסְפָּר שֶׁהוּא כּ״ו). “And in this manner in all the nine others” (וְכֵן עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּכָל הַט׳ הָאַחֵרוֹת). End (ע״כ).

Behold, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאַר), how the number of the male is in the Nukvah that is attached to him and is cut from him (אֵיךְ הַמִּסְפָּר שֶׁל הַזָּכָר הוּא בַּנּוּקְבָא הַדְּבוּקָה בּוֹ וְנִנְסֶרֶת מִמֶּנּוּ). And this itself is what was stated above (וְזֶה עַצְמוֹ הוּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְעֵיל), that the Achorayim [Backs] of the Ze’ir Anpin are cut from him and attached in her (כִּי הָאֲחוֹרַיִים דְּז״א נִנְסָרִין מִמֶּנּוּ וְנִדְבָּקִין בָּהּ), as cited from the words of the Rav, of blessed memory (כַּנִּזְכָּר מִלְּשׁוֹנוֹת הָרַב ז״ל). If so (וְאִם כֵּן), how can she be the likeness of the Binah, which has letters and number? (אֵיךְ הִיא הַהִיא דּוּגְמַת הַבִּינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת וּמִסְפָּר). And how is it that there are in her the specific Names of B”N or Ehyeh of Hehin? (וְגַם אֵיךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּרָטֵי דְּב״ן אוֹ אֶהְיֶ״ה דְּהֵהִ״ן בָּהּ). To this it is possible to say (וְלָזֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר), that it is known that the Achorayim [Backs] of the higher level are what clothe themselves in the lower level and become within it “Panim [Fronts]” (כִּי נוֹדָע כִּי הָאֲחוֹרַיִים שֶׁל הָעֶלְיוֹן הֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בַּתַּחְתּוֹן וְנַעֲשִׂים בּוֹ פָּנִים). And here also (וְהָכָא נָמֵי), after the Achorayim [Backs] of the number of the male are drawn into the Nukvah (אַחַר אֲשֶׁר נִמְשְׁכוּ הָאֲחוֹרַיִים דְּמִסְפַּר הַזָּכָר בַּנּוּקְבָא), they become within her “Panim [Fronts]” (נַעֲשִׂים בָּהּ פָּנִים). And as written here also (וּכְמָ״שׁ כָּאן גַּם כֵּן), that the Achorayim [Backs] of the Malkhuyot of Abba-and-Imma, in the aspect of their number, will be Panim [Fronts] to the Ze’ir Anpin himself (כִּי הָאֲחוֹרַיִים דְּמַלְכֻיּוֹת דְּאו״א בִּבְחִינַת מִסְפָּרָם יִהְיוּ בְּחִינַת פָּנִים אֶל הַז״א עַצְמוֹ). And behold, the aspect of number of the Malkhuyot — which are the Achorayim [Backs] of Abba-and-Imma — are certain Names in one manner (וְהֲרֵי בְּחִינַת מִסְפָּר הַמַּלְכֻיּוֹת דְּאֲחוֹרַיִים דְּאו״א הֵם שֵׁמוֹת בְּאוֹפֶן אֶחָד), and they become Panim [Fronts] in the Ze’ir Anpin, who is the Name M“H (וְנַעֲשִׂים פָּנִים בַּז״א שֶׁהוּא שֵׁם מ״ה). And likewise in Tevunah (וְכֵן בַּתְּבוּנָה), the number of the Achorayim [Backs] of the Malkhut of Imma — which are 44, 544, and 2,156 p2-3(שֶׁהֵם מ״ד תְּקמ״ד וּב׳ אַלְפִּים קנ״ו) — clothe themselves within her and become Panim [Fronts] in her (מִתְלַבְּשִׁים בָּהּ וְנַעֲשִׂים בָּהּ פָּנִים). And within her there is the Name Ehyeh of Yudin in all its gradations (וּבָהּ יֵשׁ אֶהְיֶ״ה דְּיוּדִי״ן בְּכָל מַדְרֵגוֹתָיו), as mentioned there in Sha‘ar Abba-and-Imma, chapters five and six (כַּנֶּאֱמַר שָׁם בְּשַׁעַר או״א פ״ה וּפ״ו). And here also, in the Nukvah, they become Panim [Fronts] (וְהָכָא נָמֵי בַּנּוּקְבָא נַעֲשִׂים בָּהּ פָּנִים). And there is within her the Name B”N or Ehyeh of Hehin, in the manner of Tevunah (וְיֵשׁ בָּהּ שֵׁם ב״ן אוֹ אֶהְיֶ״ה דְּהֵהִ״ן עַל דֶּרֶךְ הַתְּבוּנָה). And the Name B”N is even more fitting for her (וְיוֹתֵר יִצְדַּק בָּהּ הַשֵּׁם ב״ן). And the number of Panim [Fronts] that she receives from the male (וְכֵן הַמִּסְפָּר דְּפָנִים שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מֵהַזָּכָר) — it is possible that after they are drawn into her, they become in her aspect “letters” (אֶפְשָׁר שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְשְׁכוּ בָּהּ נַעֲשִׂין בְּעֵרְכָּהּ אוֹתִיּוֹת), in the same way that the Achorayim [Backs] which enter her become Panim [Fronts] (עַל דֶּרֶךְ הָאֲחוֹרַיִים שֶׁנַּעֲשִׂין בָּהּ פָּנִים). But regarding her being “parallel to the Binah of the Ze’ir Anpin” (אֲבָל מַה שֶּׁהִיא כְּדֻגְמַת הַבִּינָה דְּז״א), this is difficult — both from the aspect of the Name B”N and from the aspect of the number (קָשֶׁה בֵּין מִבְּחִינַת הַשֵּׁם ב״ן וּבֵין מִבְּחִינַת הַמִּסְפָּר). For if she is in the aspect of number, she is not parallel to the Binah (כִּי אִם הִיא בִּבְחִינַת מִסְפָּר אֵינָהּ כְּדֻגְמַת הַבִּינָה). And she is not in the aspect of the Name B”N either, for there is a great difference between them (וְגַם אֵינָהּ בִּבְחִינַת שֵׁם ב״ן כִּי הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל יֵשׁ בֵּינֵיהֶם), as stated above — and this requires further inquiry (כַּנֵּ״ל וְצָרִיךְ עִיּוּן).

Shemen, Siman 30

(שֶׁמ״ן סִימָן ל׳)

Also in what he wrote (גַּם בְּמַה שֶּׁכָּתַב), “and all these Great Zeir anpin and Nukvah with the Nukvah — who are the great Ya‘akov and Rachel with the small ones — all their rectification and their Zivug [Union] is rectified and performed by the men alone” (וְכָל אֵלּוּ הַזּו״ן הַגְּדוֹלִים עִם הַנּוּקְבָא שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְרָחֵל הַגְּדוֹלִים עִם הַקְּטַנִּים כֻּלָּם תִּקּוּנָם וְזִוּוּגָם נִתְקֵּן וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָאֲנָשִׁים לְבַד), “and all of them are called an aspect of male relative to the inclusive Nukvah, which is rectified by the women, for she contains all the particulars mentioned above, etc.” (וְכוּלָּם נִקְרָאִים בְּחִינַת דְּכוּרָא בְּעֵרֶךְ הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת הַנִּתְקֶּנֶת עַל־יְדֵי הַנָּשִׁים אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ כָּל הַפְּרָטִים הַנַּ״ל כּו׳ כַּנֵּ״ל). And likewise I saw that he wrote elsewhere, in the Kavanot of Yom HaKippurim [Nehar Shalom, p. 38, column 15a] (וְכֵן גַּם כֵּן רָאִיתִי שֶׁכָּתַב בְּמָקוֹם אַחֵר בְּכַוַּנַּת יוֹם הַכִּפּוּרִים [נַהַר שָׁלוֹם דַּף ל״ח טו״ד]), and these are his words (וְזֶ״ל): “And know that the Nukvah that ascends in the prayers of Yom HaKippurim before the Ze’ir Anpin up to the Keter of Imma is not the particular Nukvah, Rachel, the seventh king of the Ze’ir Anpin” (וְדַע כִּי הַנּוּקְבָא הָעוֹלָה בִּתְפִלּוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים קוֹדֶם הַז״א עַד כֶּתֶר דְּאִמָּא אֵינָהּ הַנּוּקְבָא הַפְּרָטִית רָחֵל מֶלֶךְ הַז׳ דְּז״א), “but rather she is the fifth point of Atzilut, which is called the inclusive Nukvah of the Ze’ir Anpin” (אֶלָּא הִיא הַנְּקוּדָּה הַחֲמִישִׁית דַּאֲצִילוּת הַנִּקְרֵאת בְּכְלָלוּת נוּקְבָא דְּז״א). “But she is inclusive of all the Partzufim and all the worlds” (אֲבָל הִיא כְּלוּלָה מִכָּל הַפַּרְצוּפִים וּמִכָּל הָעוֹלָמוֹת). “And she is rectified by the women, through the commandments that are not time-bound, as is known” (וְהִיא הַנִּתְקֶּנֶת עַל־יְדֵי הַנָּשִׁים עַל־יְדֵי מִצְוֹת שֶׁאֵין הַזְּמַן גְּרָמָא כַּנּוֹדָע). “And she is the mate of the Ze’ir Anpin, who unites with her through the mitzvah of conjugal union” (וְהִיא בַּת־זוּגוֹ דְּז״א הַמִּזְדַּוֵּג עִמָּהּ עַל־יְדֵי מִצְוַת עוֹנָה). “And likewise the Rav, of blessed memory, wrote that the primary fasting of Yom HaKippurim belongs to the women, for their aspect is what ascends” (וְכֵן כָּתַב הָרַב ז״ל כִּי עִיקַּר הַתַּעֲנִית דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא לַנָּשִׁים כִּי בְּחִינָתָם הִיא הָעוֹלָה). End (עַכ״ל).

Behold, we already wrote above (הִנֵּה כְּבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל), that the aspect of the Nukvah which we build and rectify in Birkat Avot [the Blessing of the Patriarchs] (כִּי בְּחִינַת הַנּוּקְבָא אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בּוֹנִים וּמְתַקְּנִים בִּבְרָכַת אָבוֹת), is the aspect of Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin — the inclusive Nukvah, the fifth point, the fifth Partzuf of the five Partzufim that include all Atzilut (הִיא בְּחִינַת רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א נֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת נְקוּדָּה ה׳ פַּרְצוּף הַה׳ מֵה׳ פַּרְצוּפִים הַכּוֹלְלִים כָּל עוֹלַם הָאֲצִילוּת). And as we demonstrated in section 27 (וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּסִימָן כ״ז), that the Nukvah of the Ze’ir Anpin mentioned everywhere is one single lower seven (כִּי הַנּוּקְבָּא דְּז״א הַנִּזְכֶּרֶת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הִיא הִיא ז״ת אַחַת), only that she possesses aspects of Partzufim, one inside the other, and one above the other (אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּחִינוֹת פַּרְצוּפִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה וְזֶה עֶלְיוֹן מִזֶּה).

If so (וְאִם כֵּן), all her rectifications and Zivugim [Unions] are performed by us — her male children, the Children of Israel (כָּל תִּקּוּנֶיהָ וּזְוּוּגֶיהָ נַעֲשִׂים עַל־יְדֵינוּ אֲנַחְנוּ בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל). And this Rachel is the Zeir anpin and Nukvah mentioned everywhere (וְרָחֵל זוֹ״ן הַנִּזְכָּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת). And the proof he brought from the fast of Yom HaKippurim — “after kissing the dust of his feet,” with the respect due his honor (וְהָרְאָיָה שֶׁהֵבִיא מִתַּעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֲרֵי נְשִׁיקַת עַפְרוֹת רַגְלָיו עִם הַמְחִילָה הָרְאוּיָה לִכְבוֹדוֹ) — in my humble view, on the contrary (נִלְעַ״ד כִּי אֲדְּרַבָּא), from that very discourse of the fast of Yom HaKippurim the opposite of his words appears explicit (מֵאוֹתוֹ הַדְּרוּשׁ דְּתַעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים נִרְאֶה מְבוֹאָר הֶפֶךְ דְּבָרָיו ז״ל). And these are his words, in brief, in the first discourse of Yom HaKippurim (וְזֶ״ל בְּקִצּוּר בִּדְרוּשׁ א׳ דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים): “Know that already the matter of Rosh HaShanah has been completed, as mentioned” (דַּע כִּי כְּבָר כְּתַ״לְ״ב עִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּנִּזְכָּר). “For all the days of the year, through our physical eating and drinking, upon which we recite many Berakhot [Blessings] — such as haMotzi, Birkat haMazon, and Birkot haNehenin — through those berakhot we draw to the Ze’ir Anpin and to the Nukvah, Rachel, the aspects of eating, drinking, washing, anointing, removal of the sandal, and marital union — from Imma Ila’ah” (כִּי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵינוּ וּשְׁתִיָּתֵינוּ הַגּוּפָנִיִּים שֶׁאֲנַחְנוּ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם כַּמָּה בְּרָכוֹת כְּמוֹ הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּבִרְכַּת הַנְּהֵנִין הִנֵּה עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין לְז״א וְלַנּוּקְבָא רָחֵל בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה רְחִיצָה סִיכָּה נְעִילַת הַסַּנְדָּל תַּשְׁמִישׁ מֵאִמָּא עִלָּאָה). “However, that eating and drinking are physical, drawn from the Chitzoniyut [Externality] of Imma Ila’ah” (וְאֲמַנָּם הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה הָהֵם הֵם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה גּוּפָנִית נִמְשָׁךְ מֵחִיצוֹנִיּוּת אִמָּא עִלָּאָה). “But on Yom HaKippurim the Nukvah of the Ze’ir Anpin — who is Rachel — has a superior elevation, in two aspects” (אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ לַנּוּקְבָא דְּז״א שֶׁהִיא רָחֵל עִלּוּי יְתֵירָה בִּשְׁתֵּי בְחִינוֹת): “whether in the very structure of the elevation of eating and drinking themselves” (אִם בְּעִנְיַן מְצִיאוּת עִלּוּי הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה כּו׳ בְּעַצְמָם), “or in the aspect of the place from which they originate” (וְאִם בִּבְחִינַת מְקוֹם מוֹצָאָם). “For now on Yom HaKippurim, Rachel has been fully separated (נסירה) and has received the judgments from the Achorayim [Backs] of the Ze’ir Anpin, through the sweetening and strengthening drawn to her by the Ze’ir Anpin himself” (כִּי עַתָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר נִנְסְרָה רָחֵל לְגַמְרֵי וְקִבְּלָה הַדִּינִין מֵאֲחוֹרֵי הַז״א עַל־יְדֵי מִיתוּק וּבִיסּוּס הַנִּמְשָׁךְ לָהּ עַל־יְדֵי הַז״א עַצְמוֹ). “And now on Yom HaKippurim she must receive the sweetening of the judgments from Imma Ila’ah herself, not by way of the Ze’ir Anpin” (וְעַתָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא צְרִיכָה לְקַבֵּל מִיתוּק הַדִּינִין מֵאִמָּא עִלָּאָה עַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי הַז״א). “Therefore she must now ascend to Imma Ila’ah itself, and is elevated above the Ze’ir Anpin” (וְלָכֵן הִיא צְרִיכָה עַתָּה לַעֲלוֹת עַד אִמָּא עִלָּאָה מַמָּשׁ וּמִתְעַלֶּית לְמַעְלָה מֵהַז״א). “And since she has ascended there, she is no longer sustained by Imma with physical food and drink from the Chitzoniyut [Externality], as at first” (וְכֵיוָן שֶׁעָלְתָה שָׁם אֵינֶנָּה מִתְפַּרְנֶסֶת מֵאִמָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה גּוּפָנִית מֵחִיצוֹנִיּוּת כַּבָּתְּחִלָּה). “But she is nourished from the place from which Imma Ila’ah herself receives and is nourished and bathes and anoints and drinks and eats, etc.” (אֲבָל הִיא נִזּוֹנֶת מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אִמָּא עִלָּאָה מְקַבֶּלֶת וְנִזּוֹנֶת וְרוֹחֶצֶת וְסָכָה וְשׁוֹתָה וְאוֹכֶלֶת כּו׳). “And all those first five matters — eating, drinking, etc. — are now nullified, for they come from too high a place, and therefore cannot be manifest to us in tangibility” (וְכָל אוֹתָם הֶחָמֵשׁ דְּבָרִים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳ הָרִאשׁוֹנִים נִתְבַּטְּלוּ עַתָּה לְפִי שֶׁהֵם בָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְלָכֵן אֵינָם מֻשָּׂגִים אֵלֵינוּ בְּמַמָּשׁוּת). “Only through the breath coming from the mouth are they manifest, and from that breath Rachel is now nourished on Yom HaKippurim” (רַק בְּסוֹד הֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה וּמֵאוֹתוֹ הֶבֶל נִזּוֹנֶת עַתָּה רָחֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים). “And therefore we were commanded in these five afflictions on Yom HaKippurim — eating, drinking, etc.” (וְלָכֵן נִצְטַוִּינוּ בְּה׳ עִנּוּיִים אֵלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהֵם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳). For they have been nullified from her now on Yom HaKippurim (כִּי נִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנָּה עַתָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים), and she is nourished only from the breath that goes out from the Upper Mouth (וְאֵינָהּ נִזּוֹנֶת אֶלָּא מֵהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפֶּה הָעֶלְיוֹן). And therefore corresponding to them, the Sages ordained the five prayers on Yom HaKippurim (וְלָכֵן כְּנֶגְדָּם תִּקְּנוּ הַחֲכָמִים ה׳ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים), which correspond to the five matters of eating, drinking, etc (שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הֶחָמֵשׁ דְּבָרִים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳).

For the prayers are in the secret of the vessels that go out from the mouth (כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּסוֹד הַכֵּלִים הַיּוֹצְאִים מִן הַפֶּה). And for this reason we say Barukh Shem Kevod Malkhuto on Yom HaKippurim in a loud voice (וּלְטַעַם זֶה אוֹמְרִים בשכמל"ו וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּקוֹל רָם), for Barukh Shem Kevod Malkhuto is the rectification of the Malkhut (כִּי בשכמל"ו הוּא תִּקּוּן הַמַּלְכוּת). And since now she is nourished from the inner voices (וְכֵיוָן שֶׁעַתָּה הִיא נִזּוֹנֶת מִקּוֹלוֹת הַפְּנִימִיִּים), therefore it is recited aloud (לָכֵן נֶאֱמַר בְּקוֹל רָם). And there is another reason (גַּם יֵשׁ טַעַם אַחֵר): for Rachel receives now on Yom HaKippurim her five Gevurot, sweetened, for the need of her Partzuf (כִּי רָחֵל לוֹקַחַת עַתָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הֶחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת שֶׁלָּהּ מְמוּתָּקוֹת לְצֹרֶךְ פַּרְצוּפָהּ), immediately from Imma Ila’ah herself, and not through the Ze’ir Anpin (מִיָּד אִמָּא עִלָּאָה עַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי הַז״א).

And therefore corresponding to them, the five afflictions were ordained — eating, drinking, etc (וְלָכֵן כְּנֶגְדָּם תִּקְּנוּ ה׳ עִנּוּיִים אֵלּוּ שֶׁהֵם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳). And let us return to the first matter (וְנַחֲזוֹר לָעִנְיָן א׳), that through the five prayers we pray on Yom HaKippurim (כִּי עַל־יְדֵי ה׳ תְּפִלּוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים), we draw to her the five aspects of eating, drinking, etc., in an inner manner from the Penimiyut [Internality] of Imma (אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין אֵלֶיהָ ה׳ בְּחִינוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳ פְּנִימִיִּים מִפְּנִימִיּוּת אִמָּא), in the secret of the five voices that go out from the mouth (בְּסוֹד ה׳ קוֹלוֹת הַיּוֹצְאִים מִן הַפֶּה), in the secret of “all,” as the pattern of the five voices of our prayers (בְּסוֹד הַכֹּל כְּדִמְיוֹן ה׳ קוֹלוֹת תְּפִלָּתֵינוּ).

For even these five aspects mentioned (כִּי גַּם אֵלֶּה ה׳ בְּחִינוֹת הַנִּזְכָּר), are themselves six inner voices that go out from the mouth of Imma (הֵם ו׳ קוֹלוֹת פְּנִימִיִּים הַיּוֹצְאִים מִפִּי אִמָּא), and from there the Malkhut now receives the five aspects of eating, drinking, etc (וּמִשָּׁם מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת עַתָּה ה׳ בְּחִינוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳). Also, the five afflictions themselves correspond to these six voices (גַּם בְּחִינַת ה׳ עִנּוּיִים עַצְמָם הֵם כְּנֶגֶד ו׳ קוֹלוֹת אֵלּוּ), for the fast is called "Fast" (Tzom), and tzom has the numerical value of Kol ("Voice") (לְפִי שֶׁהַתַּעֲנִית נִקְרֵאת צוֹם וְצוֹם הוּא בְּגֵימַטְרִיָּא קוֹ״ל), because it draws the five inner voices through these five fasts — the abstentions from eating, drinking, etc., of the physical kind (כִּי הוּא מַמְשִׁיךְ ה׳ קוֹלוֹת הַפְּנִימִיִּים עַל־יְדֵי ה׳ צֹמוֹת אֵלּוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כּו׳ הַגּוּפָנִיִּים). Thus it is found (נִמְצָא), that through these five afflictions and fastings (כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית וְהָעִנּוּיִים הָאֵלּוּ), there are drawn to her five spiritual voices and nourishments (נִמְשָׁכִים אֵלֶיהָ ה׳ קוֹלוֹת וּמְזוֹנוֹת רוּחָנִיִּים), which are the five prayers (שֶׁהֵם ה׳ תְּפִלּוֹת), from the Mochin [Intellects] which are in the five extremities of Imma herself (מִן הַמּוֹחִין אֲשֶׁר בַּה׳ קְצָווֹת אִמָּא מַמָּשׁ כּו׳). And although only the Nukvah herself ascends on this day (וְאַעַ״פִי שֶׁבַּנּוּקְבָא לְבַדָּהּ הִיא הָעוֹלָה בַּיּוֹם הַזֶּה), and is nourished by these five voices (וְנִזּוֹנֶת בְּה׳ קוֹלוֹת אֵלּוּ), but the Ze’ir Anpin does not ascend and is not nourished by them (אֲבָל הַז״א אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מֵהֶם) — nevertheless (עַכּ״ז), we too are commanded to fast like her (נִצְטַוִּינוּ גַּם אֲנַחְנוּ לְהִתְעַנּוֹת כְּמוֹהָ).

For we never receive any flow or nourishment from the Ze’ir Anpin except through his Nukvah (לְפִי שֶׁלְעוֹלָם אֵין לָנוּ שֶׁפַע וּמָזוֹן מִן הַז״א אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת נוּקְבָתוֹ). And since she has now ascended above (וְכֵיוָן שֶׁעָלְתָה עַתָּה לְמַעְלָה), we have no eating or drinking (אֵין לָנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה). Therefore even the males are obligated in the fast of Yom HaKippurim (וְלָכֵן גַּם הַזְּכָרִים חַיָּבִים בְּתַעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים). And let us return to the matter of the above teaching, “Whoever eats and drinks…” (וְנַחֲזוֹר לָעִנְיַן מַאֲמָר הַנַּ״ל כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כּו׳). For at first one must complete the rectification of the Nukvah of the Ze’ir Anpin in all her aspects, in the aspect of Chitzoniyut [Externality] (כִּי בַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן נוּקְבָּא דְּז״א בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ בִּבְחִינַת הַחִיצוֹנִיּוּת), so that afterwards she will be able, on Yom HaKippurim, to take the Penimiyut [Internality] (כְּדֵי שֶׁתּוּכַל אַחַר כָּךְ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לָקַחַת הַפְּנִימִיּוּת). And behold, on the eve of Yom HaKippurim one must complete the rectification of the Yesod and Malkhut of the Nukvah (וְהִנֵּה בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים צָרִיךְ לְהַשְׁלִים תִּקּוּן יְסוֹד וּמַלְכוּת שֶׁל הַנּוּקְבָא), as above in the discourse of the Nesirah [Severance] (כְּנַ״ל בִּדְרוּשׁ הַנְּסִירָה), for these two aspects are rectified on the ninth day (כִּי ב׳ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נַעֲשִׂים בְּיוֹם ט׳). Therefore a person is obligated on this day to increase his eating and drinking (וְלָכֵן הָאָדָם חַיָּיב לְהַרְבּוֹת בְּיוֹם זֶה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה), unlike other days (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַיָּמִים).

For on each day of the Ten Days of Repentance only one aspect is rectified (כִּי בְּכָל יוֹם מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה נִתְקָּן בּוֹ בְּחִינָה אַחַת לְבַד), but now on this day both her aspect and the aspect of Yom HaKippurim must be rectified (אֲבָל עַתָּה בְּיוֹם זֶה נִתְקַּן בְּחִינָתוֹ וּבְחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים), which is the aspect of Hod within her (שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹד שֶׁבָּהּ), which is rectified and cut on the ninth day (הַנִּתְקֶּנֶת וְהַנִּנְסֶרֶת בְּיוֹם ט׳). And he must also rectify the aspect that pertains to the tenth day — her Yesod and Malkhut (וְגַם צָרִיךְ לְתַקֵּן בּוֹ הַבְּחִינָה הַנּוֹגַעַת לְיוֹם הָעֲשִׂירִי שֶׁהוּא יְסוֹד וּמַלְכוּת שֶׁבָּהּ), for these two are considered one aspect (כִּי ב׳ נִקְרָאִים בְּחִינָה אַחַת). But their rectification is through physical eating and drinking (וְאֲמַנָּם תִּקּוּנָם הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הַחִיצוֹנִית). And if he does not increase in eating on this day (וְאִם אֵינוֹ מַרְבֶּה בַּאֲכִילָה בְּיוֹם זֶה), he will rectify only his own aspect (לֹא יְתַקֵּן אֶלָּא בְּחִינָתוֹ), and he will need to eat and drink on the tenth day — Yom HaKippurim — to rectify his aspect of Yesod and Malkhut (וְיִצְטָרֵךְ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַי׳ שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים לְתַקֵּן בְּחִינָתוֹ שֶׁהוּא יְסוֹד וּמַלְכוּת), for she cannot ascend to receive the inner eating and drinking until she is completed in the Chitzoniyut [Externality] (כִּי לֹא תּוּכַל לַעֲלוֹת וְלֶאֱכוֹל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה פְּנִימִית עַד שֶׁתִּשְׁלַם בַּחִיצוֹנִיּוּת). Thus it is found (וְנִמְצָא), that one who increases eating and drinking on the ninth day (כִּי הַמַּרְבֶּה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם ט׳) — through his intention and through the berakhot and mitzvot he performs in his bodily eating and drinking (עַל־יְדֵי הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשֶׂה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה הַגּוּפָנִית) — rectifies both the ninth and the tenth aspects (מְתַקֵּן בְּחִינַת הַט׳ וְהַי׳). And through this she receives rectification enabling her to ascend on Yom HaKippurim (וְעַל־יְדֵי כֵּן יֵשׁ בָּהּ תִּקּוּן שֶׁתּוּכַל לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים), to eat and drink the inner nourishment through the fast (לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּחִינַת הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית). And it is found that one who eats and drinks on the ninth day causes himself to fast on the tenth in order to receive the inner eating and drinking (וְנִמְצָא כִּי הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה בְּט׳ גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּתְעַנֶּה בַּעֲשִׂירִי לְקַבֵּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה פְּנִימִית).

And thus it is as if he fasted on the ninth day (וְהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה בַּט׳), for the eating of the ninth causes the rectification of the fast (כִּי אֲכִילַת הַט׳ גּוֹרֶמֶת תִּקּוּן הַתַּעֲנִית כַּנִּזְכָּר). There is yet another reason (עוֹד יֵשׁ טַעַם אַחֵר): for on this day of Yom HaKippurim (כִּי בְּיוֹם זֶה דְּעִיה״כ), two lower Chasadim enter into the Nukvah of the Ze’ir Anpin (נִכְנָסִים בַּנּוּקְבָא דְּז״א ב׳ חֲסָדִים הַתַּחְתּוֹנִים), which are the totality of the five Chasadim in her Yesod and in her Malkhut (שֶׁהֵם כְּלָלוּת ה׳ חֲסָדִים בִּיסּוֹד שֶׁבָּהּ וּבַמַּלְכוּת שֶׁבָּהּ). And behold, the Yesod is the ninth aspect (וְהִנֵּה הַיְסוֹד הוּא בְּחִינַת ט׳), and the Malkhut the tenth aspect (וְהַמַּלְכוּת בְּחִינַת עֲשִׂירִית), and both enter as one (וּשְׁתֵּיהֶן נִכְנָסִין כְּאֶחָד). And this is what is meant by “as though he fasted the ninth and the tenth,” for the two aspects of these days are rectified on this one day through his eating and drinking on this day (וְזֶ״שׁ כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה ט׳ וַעֲשִׂירִי כִּי בְּחִינַת שְׁנֵי הַיָּמִים נִתְקַנּוּ בְּיוֹם זֶה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ וְגַם שְׁתִיָּתוֹ בְּיוֹם זֶה). And this will be explained later in the first discourse of the Festival of Sukkot (וְזֶה יִתְבָּאֵר לְקַמָּן בִּדְרוּשׁ א׳ דְּחַג הַסֻּכּוֹת), see there (עַיֵּן שָׁם). End (עכ״ל).

Behold, it is explained from the beginning of the discourse to its end (הֲרֵי מְבוֹאַר מֵרֹאשׁ הַדְּרוּשׁ וְעַד סוֹפוֹ), how he speaks of Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin, who ascends on Yom HaKippurim into Imma Ila’ah (אֵיךְ הוּא מְדַבֵּר בְּרָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א הָעוֹלָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּאִמָּא עִלָּאָה). And indeed the Rav Sar Shalom, of blessed memory, also concedes (וּכְבָר הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל אָזִיל וּמוֹדֶה), that the Nukvah mentioned here, ascending on Yom HaKippurim into Imma Ila’ah, is the fifth point — the inclusive Nukvah (כִּי הַנּוּקְבָא הַנִּזְכָּר כָּאן הָעוֹלָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּאִמָּא עִלָּאָה הִיא הַנְּקוּדָּה ה׳ נֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת). If so (וְאִם כֵּן), behold he said at the beginning of the discourse (הֲרֵי אָמַר בִּתְחִלַּת הַדְּרוּשׁ), that all the days of the year, through our eating and drinking upon which we recite blessings (כִּי כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה עַל־יְדֵי אֲכִילָתֵינוּ וּשְׁתִיָּתֵינוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם), behold, through those blessings we draw to the Ze’ir Anpin and to the Nukvah, Rachel, the aspects of eating and drinking, washing, marital union, etc., from Imma Ila’ah (הִנֵּה עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת הָהֵם אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין לְז״א וְלַנּוּקְבָּא רָחֵל בְּחִינַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה רְחִיצָה תַּשְׁמִישׁ כּו׳ מֵאִמָּא עִלָּאָה).

If so (אִם כֵּן), it is clearly explained how her rectification and her Zivug [Union] are drawn through us — her male children in Israel (הֲרֵי מְבוֹאַר אֵיךְ תִּקּוּנָהּ וּזְוּוּגָהּ נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵינוּ כְּבָנֶיהָ הַזְּכָרִים בְּיִשְׂרָאֵל). For the Rav speaks concerning the males, as he says “we bless, we draw…” (כִּי הָרַב מְדַבֵּר עַל הַזְּכָרִים כְּמָ״שׁ אֲנַחְנוּ מְבָרְכִין אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין), and he does not speak of the women (וְאֵינוֹ מְדַבֵּר עַל הַנָּשִׁים). And likewise from what he wrote concerning the reason for reciting Barukh Shem Kevod Malkhuto aloud (וְכֵן מִמַּה שֶּׁכָּתַב בְּטַעַם בשכמל"ו), it is explained that the rectification of Barukh Shem Kevod in Keri’at Shema every day is in her (מְבוֹאַר כִּי תִּקּוּן בִּשְׁכֶמַ״ל דְּק״שׁ דְּכָל יוֹם הוּא בָּהּ). And as is known, in saying Barukh Shem Kevod we draw into her the ten Names Ehyeh in the secret of “the scum of the pot,” and also the four Havayahs simple, for the rectification of her Keter (וְכַנּוֹדָע כִּי בְּבִשְׁכֶמַ״ל אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין לָהּ עֲשָׂרָה שֵׁמוֹת אֶהְיֶ״ה בְּסוֹד צִיקֵּי קַדֵּרָה וְגַם ד׳ פְּעָמִים הוי״ה פְּשׁוּטִים לְתִקּוּן כֶּתֶר שֶׁלָּהּ). And also then she has a Zivug [Union] of Neshikin with the Ze’ir Anpin (וְגַם אָז יֵשׁ לָהּ זִוּוּג דְּנְשִׁיקִין עִם הַז״א), through the person directing his mind to give over his soul unto death (עַל־יְדֵי שֶׁמְּכַוֵּן הָאָדָם לִמְסוֹר עַצְמוֹ לְמִיתָה), as all this is explained in Sha‘ar ha-Kavanot, in the Kavanot of Keri’at Shema (כְּמְבֹאָר כָּל זֶה בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת [כַּוַּנַּת ק״שׁ דְּרוּשׁ ה]).

And if so (וְאִם כֵּן), behold her rectification and her Zivug [Union] are through the males (הֲרֵי כִּי תִּקּוּנָהּ וּזְוּגָהּ הוּא עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים). And the women are exempt from Keri’at Shema, for it is a positive commandment dependent on time (וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מִקְּרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא). And further, for behold she has a Zivug [Union] with the Ze’ir Anpin not through the mitzvah of conjugal union (וְגַם כִּי הֲרֵי יֵשׁ לָהּ זִוּוּג עִם הַז״א שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי מִצְוַת עוֹנָה). Also it is explained (גַּם מְבוֹאָר), how the Nesirah [Severance] which is done from Rosh HaShanah until Yom HaKippurim is in her (אֵיךְ הַנְּסִירָה הַנַּעֲשִׂית מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא בָּהּ), as he gave a praiseworthy reason: “For now, on Yom HaKippurim, Rachel has already been fully cut (נִנְסְרָה רָחֵל לְגַמְרֵי), and has received the judgments from the Achorayim [Backs] of the Ze’ir Anpin, through the sweetening and strengthening drawn to her by the Ze’ir Anpin himself, as above in the discourse of the Nesirah [Severance]” (וְקִבְּלָה הַדִּינִין מֵאֲחוֹרֵי הַז״א עַל־יְדֵי מִיתוּק וּבִיסּוּס הַנִּמְשָׁךְ לָהּ עַל־יְדֵי הַז״א עַצְמוֹ כְּנַ״ל בִּדְרוּשׁ הַנְּסִירָה). “And now on Yom HaKippurim she must receive the sweetening of the judgments from Imma Ila’ah herself, not through the Ze’ir Anpin” (וְעַתָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הִיא צְרִיכָה לְקַבֵּל מִיתוּק הַדִּינִין מֵאִמָּא עִלָּאָה עַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי הַז״א). “Therefore she must now ascend to Imma Ila’ah itself” (וְלָכֵן הִיא צְרִיכָה עַתָּה לַעֲלוֹת עַד אִמָּא עִלָּאָה מַמָּשׁ).

Behold, therefore, the one who ascends is the one who is being cut (הֲרֵי כִּי הָעוֹלָה הִיא הַנִּנְסֶרֶת). And it is known (וְיָדוּעַ), that the sweetening and strengthening of the judgments drawn to her through the Ze’ir Anpin are through the sounding of the Shofar (כִּי מִיתוּק וּבִיסּוּס הַדִּינִין הַנִּמְשָׁךְ לָהּ עַל־יְדֵי הַז״א הוּא עַל־יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר), which, as stated above in the discourse of the Nesirah [Severance] (אֲשֶׁר וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר כְּנַ״ל בִּדְרוּשׁ הַנְּסִירָה), and as explained there (וּכְמְבוֹאַר שָׁם). And the mitzvah of Shofar is by the males (וּמִצְוַת שׁוֹפָר הִיא עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים), for women are exempt from the sounding of the Shofar, for it is a positive commandment dependent on time (כִּי נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִתְּקִיעַת שׁוֹפָר שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא).

If so, behold her rectification is through the males (וְאִם כֵּן הֲרֵי כִּי תִּקּוּנָהּ הוּא עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים). Also it is explained at the end of the discourse (גַּם מְבוֹאַר מִסּוֹף הַדְּרוּשׁ), how this Nukvah — who is being cut and who also ascends (אֵיךְ זֹאת הַנּוּקְבָא הַנִּנְסֶרֶת וְגַם עוֹלָה הִיא) — is the one who begins to receive the general Chasadim from the eve of Yom HaKippurim (אֲשֶׁר הִתְחִילָה לְקַבֵּל כְּלָלוּת הַחֲסָדִים מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים). And as explained there in Derush Dalet and Derush Gimel of Sukkot (וּכְמְבוֹאַר שָׁם בְּד״ד וּבְד״ג דְּסֻכּוֹת), and these are his words (וְזֶ״ל שָׁם): “Behold, above in the matter of Rosh HaShanah, and also below in the matter of the Festival of Sukkot, this matter has been explained at length” (הִנֵּה לְמַעְלָה בְּעִנְיַן רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְגַם לְמַטָּה בְּעִנְיַן חַג הַסֻּכּוֹת נִתְבָּאֵר עִנְיָן זֶה בָּאֲרֻכָּה). “However, the summary of the matter is that from Rosh HaShanah until Yom HaKippurim is the aspect of ‘his left hand under my head’” (הָאֲמְנָם קִצּוּר הַדְּבָרִים הוּא כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי), “and from the conclusion of Yom HaKippurim until Shemini Atzeret is ‘and his right hand embraces me’” (וּמִמּוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַד ח׳ עֲצֶרֶת הוּא וְיְמִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי). “And on Shemini Atzeret is the Zivug [Union]” (וּבְשְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא הַזִּוּוּג). “For in the nine days of the Ten Days of Repentance the Nesirah [Severance] is completed, as explained above in the discourse ‘All who eat and drink on the ninth,’ for on Yom HaKippurim the half-measure of the Nukvah is cut” (כִּי בְּט׳ יְמֵי תְּשׁוּבָה נִשְׁלָמָה הַנְּסִירָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בִּדְרוּשׁ כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּט׳ כִּי בְּעִיה״כ נִנְסַר הַי״מ דְּנֻקְבָּא). “And at the time of Nesirah [Severance] all the judgments in the Achorayim [Backs] of the Ze’ir Anpin are given to the Nukvah” (וּבְעֵת הַנְּסִירָה נִתָּנִין כָּל הַדִּינִין שֶׁבַּאֲחוֹרֵי הַז״א בַּנּוּקְבָא). “And afterwards the left side of the Ze’ir Anpin embraces her, to sweeten the judgments of the Achorayim [Backs] which are in her” (וְאַחַר כָּךְ שְׂמֹאלוֹ דְּז״א מְחַבְּקָהּ לְמַתֵּק דִּינֵי הָאֲחוֹרַיִים אֲשֶׁר בָּהּ). “And behold, on Yom HaKippurim, after the completion of her Nesirah [Severance], the Nukvah of the Ze’ir Anpin must ascend to Imma Ila’ah, to be crowned there and adorned with her ornaments” (וְהִנֵּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים צְרִיכָה נֻקְבָּא דְּז״א אַחַר שֶׁנִּגְמַר נְסִירָתָהּ לַעֲלוֹת עַד אִמָּא עִלָּאָה לְהִתְעַטֵּר שָׁם וְלְהִתְקַשֵּׁט בְּקִישּׁוּטֶיהָ). “And then she takes the five Gevurot of MNTZPKH from Imma herself, not through the Ze’ir Anpin” (וְאָז לוֹקַחַת הֶחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מָנְצְפּ״ךְ מֵאִמָּא עַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי הַז״א). “And she takes them through the five afflictions and through the five voices of the five prayers, as explained above at length” (וְלוֹקַחַת אוֹתָם עַל־יְדֵי ה׳ עִנּוּיִים וְעַל־יְדֵי ה׳ קוֹלוֹת דְּה׳ תְּפִלּוֹת כְּנַ״ל בָּאֹרֶךְ כּו׳). “And the reason is that the entire purpose of Yom HaKippurim is for the building of Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin — the principal Nukvah — so that she may be crowned and adorned through Imma Ila’ah” (וְהַטַּעַם הוּא כִּי כָּל תַּכְלִית יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא לְצוֹרֶךְ בִּנְיַן רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א הָעִיקָּרִית כְּדֵי שֶׁתִּתְעַטֵּר וְתִתְקַשֵּׁט עַל־יְדֵי אִמָּא עִלָּאָה). “Therefore she ascends first up to the Keter of Imma, and he remains below…” (וְלָכֵן הִיא הָעוֹלָה בַּתְּחִלָּה עַד כֶּתֶר דְּאִמָּא וְהוּא נִשְׁאָר לְמַטָּה כּו׳). See there his explanation (עַיֵּן שָׁם בֵּיאוּרוֹ).

Behold, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאַר), that all the aspects done from Rosh HaShanah until Shemini Atzeret (כִּי כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּעֲשׂוֹת מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת), are entirely in the principal Nukvah of the Ze’ir Anpin — Rachel (הַכֹּל הוּא בַּנּוּקְבָא הָעִיקָּרִית דְּז״א שֶׁהִיא רָחֵל), who is the one who ascends on Yom HaKippurim into Imma Ila’ah (אֲשֶׁר הִיא הָעוֹלָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּאִמָּא עִלָּאָה). And these are his words in Derush Gimel of Sukkot, in brief (וְזֶ״ל בְּד״ג דְּסֻכּוֹת בְּקִצּוּר): “Behold, from the first day of Rosh HaShanah until the eve of Yom HaKippurim, all ten Sefirot of Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin, are cut” (הִנֵּה מִיּוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים נִנְסָרִין כָּל י׳ סְפִירוֹת שֶׁל רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א), “and on Yom HaKippurim already her ten Sefirot were cut on the eve of Yom HaKippurim” (וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּבָר הַי׳ סְפִירוֹת שֶׁלָּהּ נִנְסְרוּ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים). “Therefore, from the beginning of this night she ascends, level after level, to Imma Ila’ah according to the order of the five prayers” (וְלָכֵן מִתְּחִלַּת לֵיל זֶה הִיא עוֹלָה מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה אֶל אִמָּא עִלָּאָה כְּסֵדֶר ה׳ תְּפִלּוֹת), “and at Ne‘ilah is also made the seal of the Yesod within her” (וּבְנְעִילָה נַעֲשֶׂה גַּם הַחֲתִים שֶׁל הַיְסוֹד שֶׁבָּהּ). “And in the days between the end of Yom HaKippurim and Shemini Atzeret is the matter of the embrace of the right hand” (וּבַיָּמִים שֶׁבֵּין מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הוּא עִנְיָן חִבּוּק הַיָּמִין), “which is her receiving also the Atarah of Chasadim” (שֶׁהוּא לְקִיחָתָהּ גַּם אֶת עֲטָרָא דְּחֲסָדִים). “However, these Chasadim have two aspects” (הָאֲמְנָם חֲסָדִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם ב׳ בְּחִינוֹת): “The first aspect is the Chasadim she takes through Imma herself, not through the Ze’ir Anpin, during all the days mentioned” (הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא הַחֲסָדִים שֶׁלוֹקַחַת עַל־יְדֵי אִמָּא עַצְמָהּ שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי הַז״א בְּהֶמְשֶׁךְ כָּל הַיָּמִים הַנִּזְכָּרִים). “And in this aspect there are two parts” (וְיֵשׁ בְּבְחִינָה זוֹ ב׳ חֲלָקִים): “The first part is the Chasadim of Ohr Pnimi [Inner Light], drawn automatically from the end of Yom HaKippurim until the first day of Sukkot” (הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן הֵם הַחֲסָדִים דְּאוֹר פְּנִימִי הַנִּמְשָׁכִים מֵאֲלֵיהֶם מִמּוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים עַד יוֹם א׳ דְּסֻכּוֹת). “And the second part is Ohr Makif [Surrounding light], and its drawing is through the mitzvah of Sukkah, which is the aspect of Or Makif upon us” (וְהַחֵלֶק הַב׳ הוּא דְּאוֹר מָקִיף וְהַמְשָׁכָתָם ב׳ הוּא עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת א״מ עָלֵינוּ). “And the second aspect of the Chasadim” (וְהַבְּחִינָה הַב׳ שֶׁל הַחֲסָדִים), “is the Chasadim she takes from the Ze’ir Anpin himself, in the aspect of Ohr Pnimi [Inner Light] and Ohr Makif [Surrounding light]” (הֵם הַחֲסָדִים שֶׁלוֹקַחַת מִן הַז״א עַצְמוֹ בִּבְחִינַת אוֹר פְּנִימִי וְאוֹר מָקִיף). “And their twofold drawing is through the mitzvah of the Lulav and through the encircling of the Ark with the Lulav, etc.” (וְהַמְשָׁכָתָם ב׳ נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי מִצְוַת הַלּוּלָב וְעַל־יְדֵי הֲקָפַת הַתֵּיבָה עִם הַלּוּלָב כּו׳).

See there his explanation (עַיֵּן שָׁם בֵּיאוּרוֹ). Behold, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאַר), how the Nukvah which was cut from Rosh HaShanah until Yom HaKippurim (אֵיךְ הַנּוּקְבָא אֲשֶׁר נִנְסְרָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים), and ascended on Yom HaKippurim into Imma Ila’ah (וְעָלְתָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּאִמָּא עִלָּאָה), is the very one who receives the aspect of the Chasadim of Imma through the mitzvah of Sukkah (הִיא הִיא הַמְקַבֶּלֶת אֶת בְּחִינַת הַחֲסָדִים דְּאִמָּא עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה), and the aspect of the Chasadim of the Ze’ir Anpin through the mitzvah of Lulav (וְאֶת בְּחִינַת הַחֲסָדִים דְּז״א עַל־יְדֵי מִצְוַת לוּלָב).

And behold, the mitzvot of Sukkah and Lulav are upon the males (וְהֲרֵי מִצְוֹת סֻכָּה וְלוּלָב הֵם בַּזְּכָרִים), and the women are exempt, for they are positive commandments dependent on time (וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת מֵהֶן שֶׁהֵן מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא). If so, behold her rectification is through the males (וְאִם כֵּן הֲרֵי כִּי תִּקּוּנָהּ הוּא עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים). Also it is explained (גַּם מְבוֹאַר), that this Nukvah who ascended on Yom HaKippurim into Imma Ila’ah and afterwards received the Chasadim (כִּי הַנּוּקְבָא הַזֹּאת שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָלְתָה בְּאִמָּא עִלָּאָה וְאַחַר כָּךְ קִבְּלָה אֶת הַחֲסָדִים), is the same one who unites with the Ze’ir Anpin in the Zivug [Union] done on Shemini Atzeret (הִיא הִיא הַמִּזְדַּוֶּגֶת עִם הַז״א בַּזִּוּוּג הַנַּעֲשֶׂה בְּח׳ עֲצֶרֶת), as explained there in the discourse of Shemini Atzeret (וּכְמְבוֹאַר שָׁם בִּדְרוּשׁ ח׳ עֲצֶרֶת). And these are his words (וְזֶ״ל): “It has already been explained that on all the days from Rosh HaShanah until now, all the Zivugim [Unions] were Israel or Ya‘akov with Leah” (כְּבָר נִתְבָּאֵר כִּי כָּל הַיָּמִים שֶׁמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד עַכְשָׁו כָּל הַזִּוּוּגִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹ יַעֲקֹב עִם לֵאָה). “But Rachel was being rectified and built, level after level, during these days” (אֲבָל רָחֵל הָיְתָה נִתְקֶנֶת וְנִבְנֵית מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה בְּהֶמְשֶׁךְ יָמִים אֵלּוּ). “And behold, now her entire body has already been rectified and built” (וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר נִתְקַן וְנִבְנָה כָּל גּוּפָהּ). “And she has been cut (Nesirah [Severance]), and has returned face-to-face” (וְנִנְסְרָה וְחָזְרָה פַּבּ״פ). “And all the aspects of the Chasadim of Imma and of the Ze’ir Anpin have been given into her, for the building of her body, and not in the secret of Zivug [Union]” (וְנִתְּנוּ בָּהּ כָּל בְּחִינוֹת הַחֲסָדִים דְּאִמָּא וְדְּז״א לְצֹרֶךְ בִּנְיַן גּוּפָהּ וְלֹא בְּסוֹד זִוּוּג). “And also the two seals have been made within her” (וְגַם נַעֲשׂוּ בָּהּ ב׳ הַחֲתִימוֹת). “And on Hosha‘ana Rabbah the vessel is made within her, in which is the Mayin nukvin [Female waters], through the willow” (וּבְיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה נַעֲשֶׂה בָּהּ הַכְּלִי שֶׁבְּתוֹכוֹ הַמ״ן עַל־יְדֵי הָעֲרָבָה). “And now all the aspects have been completed” (וְכְבָר נִשְׁלְמוּ כָּל הַבְּחִינוֹת). “And now on Shemini Atzeret, then is the Zivug [Union] of the Ze’ir Anpin himself with Rachel, in the Musaf prayer — for now they are equal in stature” (וְעַתָּה בְּיוֹם ח׳ עֲצֶרֶת אָז הוּא זִוּוּג הַז״א עַצְמוֹ עִם רָחֵל בִּתְפִלַּת מוּסָף שֶׁעַכְשָׁו הֵם שָׁוִים בְּקוֹמָתָם כּו׳). “And therefore this day is called Simchat Torah, for the Ze’ir Anpin, who is called ‘Torah,’ rejoices with his true and principal mate — Rachel, as is known” (וְלָכֵן נִקְרָא יוֹם זֶה יוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה כִּי הַז״א הַנִּקְרָא תּוֹרָה שָׂמֵחַ עִם בַּת זוּגוֹ הָאֲמִיתִּית וְהָעִיקָּרִית שֶׁהִיא רָחֵל כַּנּוֹדָע). End (עַכ״ל).

Behold, therefore, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאַר), that the Nukvah that received all the rectifications from Rosh HaShanah until Shemini Atzeret (כִּי הַנּוּקְבָא אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ בָּהּ כָּל הַתִּקּוּנִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת), is the very one with whom the Ze’ir Anpin unites on Shemini Atzeret (הִיא הִיא הַמִּזְדַּוֶּגֶת עִמּוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת). If so (וְאִם כֵּן), behold the Ze’ir Anpin performs Zivug [Union] with the inclusive Nukvah — the fifth point — who ascended on Yom HaKippurim into Imma (הֲרֵי הַז״א מִזְדַּוֵּג עִם הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת נְקוּדָּה ה׳ שֶׁעָלְתָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּאִמָּא). And this is not through the mitzvah of conjugal union, for on Shemini Atzeret it is not the time of Onah (שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי מִצְוַת עוֹנָה כִּי בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת אֵינוֹ זְמַן עוֹנָה), and even at night marital relations are forbidden (וַאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה נֶאֶסַר הַזִּוּוּג). Also it is explained (וְגַם מְבוֹאַר), how her Zivug [Union] is through us (אֵיךְ זִוּוּגָהּ הוּא עַל־יְדֵינוּ), for behold it is at the Musaf prayer which we pray (כִּי הֲרֵי הוּא בְּעֵת תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים).

And it is also known (וְיָדוּעַ גַּם כֵּן), that at that time we must perform the Mesirat Akef in “Shema Yisrael,” to elevate the Mayin nukvin [Female waters] for the Zivug [Union] of Zeir anpin and Nukvah (כִּי אָז צָרִיךְ מְסִירָה עַק״ה בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מ״ן לִבְחִינַת זִוּוּגָם דְּזו״ן). Also it is explained from the end of the discourse (גַּם מְבוֹאַר מִסּוֹף הַדְּרוּשׁ), how a person is obligated to increase in the meal — in eating and drinking — on the ninth day (אֵיךְ הָאָדָם חַיָּיב לְהַרְבּוֹת בַּסְּעוּדָה בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַט׳). For through his intention and through the blessings and mitzvot he performs in his bodily eating and drinking (כִּי עַל־יְדֵי הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ וְעַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשֶׂה בַּאֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ הַגּוּפָנִיִּים), he rectifies the ninth and the tenth aspects (מְתַקֵּן בְּחִינַת הַט׳ וְהָעֲשִׂירִית). And through this (וְעַל־יְדֵי כֵּן), she is able to ascend on Yom HaKippurim to eat and drink the inner aspect through the fast, etc (תּוּכַל לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּחִינַת הַפְּנִימִיּוּת עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כּו׳).

Behold, therefore, her rectification and her ascent depend on the action of the person (הֲרֵי כִּי תִּקּוּנָהּ וְעֲלִיָּיתָהּ תְּלוּיִים עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם), and the obligation is imposed upon him to do it (וְחִיּוּבָא רָמְיָא עֲלֵיהּ לַעֲשׂוֹתוֹ). But according to his words, of blessed memory (וְאִם כִּדְבָרָיו ז״ל), it should follow that the obligation to increase in eating and drinking on the ninth day ought to fall upon the women specifically (הָיָה צָרִיךְ שֶׁחִיּוּב רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַט׳ תִּהְיֶה עַל הַנָּשִׁים דַּוְקָא). For behold, according to him, her rectification depends on the women, not on the men (כִּי הֲרֵי תִּקּוּנָהּ תָּלוּי בַּנָּשִׁים וְלֹא בָּאֲנָשִׁים). And if so (וְאִם כֵּן), how do the males rectify her? (אֵיךְ הַזְּכָרִים מְתַקְּנִים אוֹתָהּ). Rather, certainly (אֶלָּא וַדַּאי), the reason the men are obligated is because they are the ones who rectify her (כִּי מַה שֶּׁנִּתְחַיְּבוּ הָאֲנָשִׁים הוּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם הַמְתַקְּנִים אוֹתָהּ), and not that the Rav, of blessed memory, said that the essence of the obligation of the fast of Yom HaKippurim is upon the women (וְלֹא שֶׁהָרַב ז״ל אָמַר כִּי עִיקַּר חִיּוּב תַּעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא לַנָּשִׁים), because their aspect is what ascends — meaning that her rectification is by the women — but that the males would not be obligated, since her rectification is not through them (כִּי בְּחִינָתָם הִיא הָעוֹלָה כְּלוֹמַר וְתִקּוּנָהּ הִיא עַל־יְדֵי הַנָּשִׁים אֲבָל הַזְּכָרִים לֹא יִתְחַיְּבוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵין תִּקּוּנָהּ עַל יָדָם).

For if so, he would contradict his own words in the matter itself (דְּאִם כֵּן פָּלִיג דִּידֵיהּ אֲדִידֵיהּ בְּעִנְיַן עַצְמוֹ). For at first he wrote (שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה כָּתַב), that since the five matters of eating, etc., were now nullified from the Nukvah (דְּלְפִי שֶׁהֶחָמֵשׁ דְּבָרִים אֲכִילָה כּו׳ הָרִאשׁוֹנִים נִתְבַּטְּלוּ עַתָּה מֵהַנּוּקְבָא), because they come from a high place and thus are not grasped by us tangibly, but only in the secret of the breath that goes out of the mouth (מִפְּנֵי שֶׁהֵם בָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְלָכֵן אֵינָם מֻשָּׂגִים אֵלֵינוּ בְּמַמָּשׁוּת רַק בְּסוֹד הֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה), and from that breath Rachel is nourished on Yom HaKippurim (וּמֵאוֹתוֹ הֶבֶל נִזּוֹנֶת עַתָּה רָחֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים). Therefore we were commanded in these five afflictions (וְלָכֵן נִצְטַוִּינוּ בְּה׳ עִנּוּיִים אֵלּוּ), because they were nullified from her now and she is nourished only from the breath of the Upper Mouth (כִּי נִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנָּה עַתָּה וְאֵינָהּ נִזּוֹנֶת אֶלָּא מֵהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִפֶּה הָעֶלְיוֹן).

And therefore corresponding to them, the five prayers were instituted, corresponding to the five matters (וְלָכֵן כְּנֶגְדָּם תִּקְּנוּ ה׳ תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד הֶחָמֵשׁ דְּבָרִים), for the prayers are in the secret of breaths (כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּסוֹד הֲבָלִים). And through the five prayers we draw to her the five inner aspects of eating, etc (וְעַל־יְדֵי ה׳ תְּפִלּוֹת אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִין אֵלֶיהָ ה׳ בְּחִינוֹת אֲכִילָה כּו׳ פְּנִימִיִּים), in the secret of the five voices which go out of the mouth, in the secret of the breath (בְּסוֹד ה׳ קוֹלוֹת הַיּוֹצְאִים מִן הַפֶּה בְּסוֹד הֶבֶל). Also the five afflictions themselves are corresponding to these five voices (וְגַם בְּחִינַת ה׳ עִנּוּיִים עַצְמָם הֵם כְּנֶגֶד ה׳ קוֹלוֹת), for through these five afflictions and fasts, five voices and spiritual nourishments are drawn to her — which are the five prayers (כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית וְהָעִנּוּיִים הָאֵלּוּ נִמְשָׁכִים אֵלֶיהָ ה׳ קוֹלוֹת וּמְזוֹנוֹת רוּחָנִיִּים שֶׁהֵם ה׳ תְּפִלּוֹת). And she also takes the five Gevurot of MNTZPKH from Imma herself through the five afflictions and through the five voices of the five prayers (וְגַם לוֹקַחַת הֶחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מָנְצְפּ״ךְ מֵאִמָּא עַצְמָהּ עַל־יְדֵי ה׳ עִנּוּיִים וְעַל־יְדֵי ה׳ קוֹלוֹת דְּה׳ תְּפִלּוֹת), as also explained in the fourth discourse, as above (וּכְמְבוֹאַר גַּם כֵּן בִּדְרוּשׁ הַד׳ כְּנַ״ל).

Behold, therefore, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאַר), how our fast is for the sake of the Nukvah (אֵיךְ הַתַּעֲנִית שֶׁלָּנוּ הוּא בִּשְׁבִיל הַנּוּקְבָא): both because the five external matters of eating, etc., were nullified from her; and also in order to draw to her the five inner voices — the breaths — and also to draw to her the five Gevurot from Imma (הֵן מִפְּנֵי שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ מִמֶּנָּה הֶחָמֵשׁ דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לָהּ ה׳ קוֹלוֹת הַפְּנִימִיִּים שֶׁהֵם בְּסוֹד הֶבֶל, וְגַם לְהַמְשִׁיךְ אֵלֶיהָ מֵאִמָּא הֶחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת). Therefore we also pray five prayers, which are breaths, for her rectification (וְלָכֵן תִּקְּנוּ גַּם כֵּן שֶׁנִּתְפַּלֵּל ה׳ תְּפִלּוֹת שֶׁהֵם בְּסוֹד הֶבֶל לְצוֹרֶךְ תִּקּוּנָהּ). If so, her rectification is by us, and for her sake we fast and pray (אִם כֵּן תִּקּוּנָהּ הוּא עַל־יָדֵינוּ וְלִצְוֹרְכָהּ אָנוּ מִתְעַנִּים וּמִתְפַּלְּלִים). If so, what difficulty did the Rav, of blessed memory, raise: “Even though the Nukvah alone ascends on this day…”? (וְאִם כֵּן מַה מְקַשֶּׁה הָרַב ז״ל וְאַעַ״פִי שֶׁהַנְּקֵבָה לְבַדָּהּ הִיא הָעוֹלָה בַּיּוֹם הַזֶּה כּו׳) And according to the words of the Rav Sar Shalom, of blessed memory (וּלְפִי דִּבְרֵי הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל), the meaning is that the obligation to fast is upon the women (הַכַּוָּנָה כִּי הַחִיּוּב לְהִתְעַנּוֹת הוּא עַל הַנָּשִׁים), for their aspect is the one that ascends (כִּי בְּחִינָתָם הִיא הָעוֹלָה), and not upon the men (וְלֹא עַל הָאֲנָשִׁים), for behold the Ze’ir Anpin does not ascend (כִּי הֲרֵי הַז״א אֵינוֹ עוֹלֶה). But what question is there? (וּמַאי קוּשְׁיָא)

For according to what he himself wrote earlier (כִּי הֲרֵי לְפִי מַה שֶּׁאָמַר קוֹדֶם), the fast of the males is also for the sake of the Nukvah (גַּם תַּעֲנִית הַזְּכָרִים הוּא בִּשְׁבִיל הַנּוּקְבָא), and for her sake and for her rectification (וְלְצוֹרְכָּהּ וּלְתִקּוּנָהּ). For they are the ones who rectify her (כִּי הֵם הַמְתַקְּנִים אוֹתָהּ), and therefore the males are obligated (וְלָכֵן חַיָּבִים גַּם הַזְּכָרִים). If so (וְאִם כֵּן), this is exceedingly difficult (קָשֶׁה מִלָּא יִמָּנַע): If her rectification is not through the males, how can he say earlier that the fast of the males is for her and for her rectification? (אִם אֵין תִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים אֵיךְ קָאָמַר מִתְּחִלָּה כִּי תַּעֲנִית הַזְּכָרִים הוּא בִּשְׁבִילָהּ וּלְצוֹרְכָּהּ וּלְתִקּוּנָהּ). And if her rectification is through the males, as he said at the beginning (וְאִם תִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים כְּמָ״שׁ מִתְּחִלָּה), then how does he later raise a question that is the exact opposite of what he said earlier? (אִם כֵּן מַה מְקַשֶּׁה אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא הֶפֶךְ מַה שֶּׁאָמַר מִתְּחִלָּה). And also in the answer of the Rav, of blessed memory (וְגַם בִּתְשׁוּבַת הָרַב ז״ל), who said that “since the Nukvah ascended above, we have no eating and drinking, for she does not bestow upon us” (שֶׁאָמַר לְפִי שֶׁעָלְתָה הַנּוּקְבָא לְמַעְלָה אֵין לָנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לְפִי שֶׁאֵינָהּ מַשְׁפַּעַת אוֹתָנוּ), and he concluded: “therefore the males also are obligated in the fast of Yom HaKippurim” (וְסִיֵּם לָכֵן הַזְּכָרִים גַּם כֵּן חַיָּבִים בְּתַעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים). But according to this explanation (אֲבָל לְפִי תֵּירוּץ זֶה), if they have no obligation from the outset (אִם אֵין לָהֶם חִיּוּב מֵעִיקָּרָא), what does the expression “obligated in the fast” mean? (מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת חַיָּבִים בְּתַעֲנִית).

For behold, it is not because of an obligation but because of necessity, like a person who has nothing to eat or drink and therefore fasts (שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מִשּׁוּם חוֹבָה רַק מִצַּד הַהֶכְרֵחַ כְּאָדָם שֶׁאֵין לוֹ מַה לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת מִתְעַנֶּה). Not because of a commandment, but because he simply cannot eat (לֹא מִצַּד חוֹבָה אֶלָּא מִצַּד הֶכְרֵחַ). And here also, according to that explanation, it would be the same (וְהָכָא נָמֵי דְּכַוְותָּא). If so, he should have said “they must” or “they are forced” to fast, not “they are obligated to fast” (וְאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר צְרִיכִים אוֹ מֻכְרָחִים לְהִתְעַנּוֹת וְלֹא לָשׁוֹן חִיּוּב).

Furthermore (וְעוֹד), according to this answer, the five afflictions would indeed be understandable (הַנִּיחָא הֶחָמֵשׁ עִנּוּיִים), but why were the five prayers instituted for the males, if according to this explanation no rectification of the Nukvah comes through them (אֲבָל הֶחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת לָמָּה תִּקְּנוּ אוֹתָן אֶל הַזְּכָרִים כֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם תִּקּוּן אֶל הַנּוּקְבָא בָּא עַל־יְדֵיהֶם), and the fast is only out of necessity? (וְהַתַּעֲנִית הוּא עַל־צַד הֶכְרֵחַ). Rather, certainly (אֶלָּא וַדַּאי), from the prayers themselves it is proven (מִן הַתְּפִלּוֹת מוּכָּח), that the fast is also because of obligation, for we are obligated to fast for the Nukvah, for her sake and for her rectification (כִּי גַּם הַתַּעֲנִית הוּא מִצַּד חוֹבָה כִּי חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת בִּשְׁבִיל הַנּוּקְבָא וּלְצוֹרְכָּהּ וּלְתִקּוּנָהּ).

Rather, the intention of the Rav, of blessed memory (אֶלָּא כַּוָּנַת הָרַב ז״ל), is that certainly it is simple that the males are grasped in the Ze’ir Anpin (הִיא כִּי וַדַּאי פָּשׁוּט הוּא שֶׁהַזְּכָרִים נֶאֱחָזִים בַּז״א), and the females are grasped in the Nukvah (וְהַנְּקֵבוֹת אֲחוּזוֹת בַּנּוּקְבָא). And if so (וְאִם כֵּן), when we have before us two rectifications — one for the Ze’ir Anpin and one for the Nukvah (כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לְפָנֵינוּ לְתַקֵּן ב׳ תִּקּוּנִין תִּקּוּן אֶחָד לְז״א וְתִקּוּן אֶחָד לַנּוּקְבָא) — but the action needed for these two rectifications is the opposite one from the other (אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לִבְ׳ הַתִּקּוּנִים הָאֵלּוּ הוּא הַהֶפֶךְ זֶה מִזֶּה). For the action required to rectify the Ze’ir Anpin is the opposite of the action required to rectify the Nukvah (כִּי הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְתִקּוּן הַז״א הוּא הַהֶפֶךְ מֵהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְתִקּוּן הַנּוּקְבָא), and the action needed for the Nukvah is the opposite of that needed for the Ze’ir Anpin (וְהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹגֵעַ לְתִקּוּן הַנּוּקְבָא הוּא הֲפֵךְ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְתִקּוּן הַז״א).

Certainly, then (וַדַּאי), the action that pertains to the rectification of the Ze’ir Anpin is primary — both from the side of the Ze’ir Anpin and from our side, for we are grasped in him (שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹגֵעַ לְתִקּוּן הַז״א הוּא הַקּוֹדֵם הֵן מִצַּד הַז״א הֵן מִצִּדֵּנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ אֲחוּזִים בּוֹ). And although (וְאַעַ״פִי), that by doing that action the rectification of the Nukvah will be diminished (שֶׁבַּעֲשׂוֹתֵנוּ זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶחְסַר תִּקּוּן הַנּוּקְבָא), for her rectification requires that we perform the opposite of the action we perform for the Ze’ir Anpin (כִּי לְתִקּוּנָהּ הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת הֲפֵךְ מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂינוּ לְתִקּוּן הַז״א) — nevertheless: As here on Yom HaKippurim (וּכְמוֹ כָּאן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים), where we have before us fasting or eating — which are opposites one to the other (שֶׁיֵּשׁ לְפָנֵינוּ תַּעֲנִית אוֹ אֲכִילָה שֶׁהֵם הֲפָכִים זֶה מִזֶּה) — by our fasting we rectify the Nukvah (וְעַל־יְדֵי תַּעֲנִיתֵנוּ אֲנַחְנוּ מְתַקְּנִים תִּקּוּן בַּנּוּקְבָא). For through the fast the five inner aspects of eating, etc., from the Penimiyut [Internality] of Imma Ila’ah are drawn to her (כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִמְשָׁכִים לָהּ הֶחָמֵשׁ דְּבָרִים אֲכִילָה כּו׳ פְּנִימִיִּים מִפְּנִימִיּוּת אִמָּא עִלָּאָה). But if we were to eat (וְאִם הָיִינוּ אוֹכְלִים), we would thereby be rectifying the Ze’ir Anpin (הָיִינוּ מְתַקְּנִים תִּקּוּן בַּז״א).

For the Ze’ir Anpin does not ascend and does not receive nourishment from the inner eating from which the Nukvah is nourished (כִּי הַז״א אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מֵהָאֲכִילָה הַפְּנִימִית שֶׁנִּזּוֹנֶת הַנּוּקְבָא). If so (וְאִם כֵּן), certainly he needs the external eating that comes to him from the Chitzoniyut [Externality] of Imma Ila’ah (וַדַּאי שֶׁהוּא צָרִיךְ לַאֲכִילָה הַחִיצוֹנִית הַנִּמְשֶׁכֶת לוֹ מֵחִיצוֹנִיּוּת אִמָּא עִלָּאָה). And if we were to eat, we would draw down to him this external eating from the Chitzoniyut [Externality] of Imma Ila’ah through the blessings and mitzvot, as explained at the beginning of the discourse (וְאִם הָיִינוּ אוֹכְלִים הָיִינוּ מַמְשִׁיכִים לוֹ אֲכִילָה חִיצוֹנִית מֵחִיצוֹנִיּוּת אִמָּא עִלָּאָה עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְוֹת כְּמְבוֹאַר בִּתְחִלַּת הַדְּרוּשׁ). And we would then be rectifying the Ze’ir Anpin, and the rectification of the Nukvah would be lacking (וְהָיִינוּ עוֹשִׂים תִּקּוּן בַּז״א וְהָיָה נֶחְסַר תִּקּוּן הַנּוּקְבָא). If so (וְאִם כֵּן), reason inclines (הַדַּעַת נוֹטָה) that the rectification that pertains to the Ze’ir Anpin should come first for us, since we are grasped and rooted in him (כִּי הַתִּקּוּן הַנּוֹגֵעַ לְז״א הוּא הַקּוֹדֵם אֶצְלֵנוּ מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ אֲחוּזִים וּנְשָׁרְשִׁים בּוֹ), and we ought to have eaten (וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁנֹּאכַל).

And therefore he wrote (וְזֶ״שׁ): “And although the Nukvah alone ascends on this day and is nourished by these five voices, but the Ze’ir Anpin does not ascend and is not nourished from them” (וְאַעַ״פִי שֶׁהַנּוּקְבָא לְבַדָּהּ הִיא הָעוֹלָה בַּיּוֹם הַזֶּה וְנִזּוֹנֶת בְּה׳ קוֹלוֹת אֵלּוּ אֲבָל הַז״א אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מֵהֶם), meaning: since he is not nourished by them, he certainly has external eating (כְּלוֹמַר וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ נִזּוֹן מֵהֶם וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲכִילָה חִיצוֹנִית). And if so (וְאִם כֵּן), the males who are grasped in him (הַזְּכָרִים הָאֲחוּזִים בּוֹ) should not have needed to fast — which signifies the inner eating from which the Ze’ir Anpin is not nourished (לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת הַמּוֹרֶה עַל הָאֲכִילָה הַפְּנִימִית אֲשֶׁר אֵין הַז״א נִזּוֹן מִמֶּנָּה). Rather, they should have eaten — which signifies the external eating drawn to the Ze’ir Anpin even on this day (רַק הָיָה לָהֶם לֶאֱכוֹל הַמּוֹרֶה עַל הָאֲכִילָה הַחִיצוֹנִית הַנִּמְשֶׁכֶת לַז״א גַּם בַּיּוֹם הַזֶּה). And also in order to draw that external eating to him (וְגַם כְּדֵי לְהַמְשִׁיכָהּ אֵלָיו), since he is dependent on it (שֶׁהוּא תָּלוּי בָּהּ). For the primary difficulty of the Rav, of blessed memory (וְשֶׁעִיקַּר קוּשְׁיַת הָרַב ז״ל), is not about the ascent — that the Nukvah, which corresponds to the females, ascends, and the Ze’ir Anpin, corresponding to the males, does not ascend (אֵינָהּ עַל הָעֲלִיָּה שֶׁהַנּוּקְבָא שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנָּשִׁים עוֹלָה וְהַז״א שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזְּכָרִים אֵינוֹ עוֹלֶה).

For if so (דְּאִם כֵּן), he should not have lengthened his wording concerning the aspect of nourishment (לֹא הֲוָה לֵיהּ לְהַאֲרִיךְ בִּלְשׁוֹנוֹת בְּבְחִינַת הַמָּזוֹן), but should have simply said: “Even though the Nukvah alone ascends on this day, but the Ze’ir Anpin does not ascend, and no more” (רַק הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר וְאַעַ״פִי שֶׁהַנּוּקְבָא לְבַדָּהּ הִיא הָעוֹלָה בַּיּוֹם הַזֶּה אֲבָל הַז״א אֵינוֹ עוֹלֶה וְתוֹ לֹא). But the essence of his question (אֲבָל עִיקַּר קוּשְׁיוֹתוֹ) is about nourishment (הוּא עַל הַמָּזוֹן): for the Nukvah ascends and is nourished (כִּי הַנּוּקְבָא עוֹלָה וְנִזּוֹנֶת), and the Ze’ir Anpin does not ascend and is not nourished from those inner voices (וְהַז״א אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נִזּוֹן מֵהֶם). If so (וְאִם כֵּן), certainly he is nourished from external eating (וַדַּאי שֶׁהוּא נִזּוֹן מֵאֲכִילָה חִיצוֹנִית).

If so (אִם כֵּן), the males — who are grasped in him — should have eaten (הַזְּכָרִים הָאֲחוּזִים בּוֹ הָיוּ צְרִיכִים לֶאֱכוֹל), in order to draw to him the aspect of his eating (כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לוֹ בְּחִינַת אֲכִילָתוֹ), and to indicate that even on this day that external nourishment flows to him (וּלְהוֹרוֹת שֶׁגַּם בַּיּוֹם הַזֶּה נִמְשֶׁכֶת אֵלָיו). And drinking (וּשְׁתִיָּה) — and if so, on this day we have no possible way to rectify the Ze’ir Anpin through eating and drinking (וְאִם כֵּן בַּיּוֹם זֶה אֵין לָנוּ שׁוּם מְצִיאוּת לְתַקֵּן בַּז״א עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה), nor to indicate any drawing of such nourishment to him (וְלֹא לְהוֹרוֹת הַמְשָׁכְתָּהּ אֵלָיו). If so, the ruling returns (וְאִם כֵּן חָזַר הַדִּין), that it is an obligation upon us, the males, to fast on this day for the sake of the Nukvah (כִּי חוֹבָה הִיא עָלֵינוּ הַזְּכָרִים לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה בִּשְׁבִיל הַנּוּקְבָא), just as she does, for on this day she has no external eating or drinking (כְּמוֹתָהּ שֶׁאֵין לָהּ בַּיּוֹם הַזֶּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה חִיצוֹנִיּוֹת), but only inner nourishment in the secret of the breath (רַק פְּנִימִיּוּת בְּסוֹד הֶבֶל).

Therefore they also instituted the five prayers (כִּי לָכֵן תִּקְּנוּ גַּם כֵּן ה׳ תְּפִלּוֹת), which are in the secret of the breath of the mouth (שֶׁהֵם בְּסוֹד הֶבֶל הַפֶּה). And likewise, regarding both the five afflictions and the five prayers (וְגַם כִּי בֵּין הֶחָמֵשׁ עִנּוּיִים וּבֵין הֶחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת), we must — and are obligated — to perform them for her rectification (צְרִיכִים אָנוּ וַחֲיָבִים לַעֲשׂוֹת לְצוֹרֶךְ תִּקּוּנָהּ), to draw to her the five inner voices (לְהַמְשִׁיךְ לָהּ ה׳ קוֹלוֹת פְּנִימִיִּים), and also the five Gevurot (וְגַם הֶחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת), so that she may be crowned and adorned (כְּדֵי שֶׁתִּתְעַטֵּר וְתִתְקַשֵּׁט). For her rectification is by means of us, the males (כִּי תִּקּוּנָהּ הוּא עַל־יְדֵינוּ הַזְּכָרִים). Therefore the males are obligated in the fast of Yom HaKippurim (וְלָכֵן גַּם הַזְּכָרִים חַיָּבִים בְּתַעֲנִית יוֹם הַכִּפּוּרִים). Meaning: not only the women — whose place of attachment is the Nukvah — are in a state of fasting (כְּלוֹמַר לֹא מִבְּעָיא הַנָּשִׁים שֶׁבְּחִינַת מְקוֹם אֲחִיזָתָן שֶׁהִיא הַנּוּקְבָא הִיא בְּחִינַת תַּעֲנִית), and if she does not eat, how could they eat? (וְאִם הִיא אֵינָהּ אוֹכֶלֶת הֵיאַךְ יֹאכְלוּ הֵן).

Rather even the males — whose place of attachment is the Ze’ir Anpin, in whom there is no fasting but eating (אֶלָּא אֲפִלּוּ הַזְּכָרִים שֶׁבְּחִינַת מְקוֹם אֲחִיזָתָם שֶׁהוּא הַז״א אֵין בּוֹ תַּעֲנִית כִּי אִם אֲכִילָה) — nevertheless they are obligated to fast (עֲכָ״ז חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת), since through them is the rectification — both of the Ze’ir Anpin and of the Nukvah (מִכֵּיוָן שֶׁעַל־יְדֵיהֶם הוּא הַתִּקּוּן בֵּין דְּז״א בֵּין דְּנֻקְבָּא). And on this day they have no possibility to rectify the Ze’ir Anpin by eating (וְהֵם בַּיּוֹם הַזֶּה אֵין לָהֶם מְצִיאוּת לְתַקֵּן בַּז״א בִּבְחִינַת אֲכִילָה). If so, they must fast for the rectification of the Nukvah (אִם כֵּן חַיָּבִים לְהִתְעַנּוֹת בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַנּוּקְבָּא), for her rectification is also through them (שֶׁגַּם תִּקּוּנָהּ הוּא עַל־יְדֵיהֶם). Thus, according to what has been explained (בְּאוֹפֶן כִּי לְפִי הָאֲמוּר), on the contrary — from this discourse it becomes clear (אֲדְּרַבָּא מִדְּרוּשׁ זֶה מִתְבָּאֵר), that through the males is the rectification of the inclusive Nukvah — Rachel, the principal Nukvah of the Ze’ir Anpin (כִּי עַל־יְדֵי הַזְּכָרִים הוּא תִּקּוּנָהּ שֶׁל הַנּוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת רָחֵל נֻקְבָּא הָעִיקָּרִית דְּז״א), mentioned everywhere — the fifth Partzuf of the Atzilut (הַנִּזְכָּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת פַּרְצוּף הַה׳ מַה״פ דַּאֲצִילוּת).

And in Sha‘ar haHaqdamot, in the discourses of the Nukvah, he wrote at the beginning, and these are his words: “Discourses of the Partzuf of Rachel” (וּבְשַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת בִּדְרוּשֵׁי הַנּוּקְבָא כָּתַב בַּתְּחִלָּה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ דְּרוּשֵׁי פַּרְצוּף רָחֵל). Already I have informed you that the true Nukvah of the Ze’ir Anpin is Rachel (כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ כִּי הַנּוּקְבָא הָאֲמִיתִּית דְּז״א הִיא רָחֵל), and she is the tenth Sefirah among the ten Sefirot that include the entire world of Atzilut (וְהִיא הַסְּפִירָה הָעֲשִׂירִית שֶׁבְּי׳ סְפִירוֹת הַכּוֹלְלוֹת כָּל עוֹלַם הָאֲצִילוּת), and she has a front and a back (וְיֵשׁ לָהּ פָּנִים וַאֲחוֹרַיִם), for she is the fifth Partzuf among the five Partzufim that include the entire world of Atzilut, etc (כִּי הִיא הַפַּרְצוּף הַה׳ מֵהַה׳ פַּרְצוּפִים הַכּוֹלְלִים כָּל עוֹלַם הָאֲצִילוּת כּו׳). See there his explanation (עַיֵּן שָׁם בֵּיאוּרוֹ).

Behold, it is explained from here how the discourses stated there afterward (הֲרֵי מְבוֹאָר מִכָּאן אֵיךְ הַדְּרוּשִׁים הָאֲמוּרִים שָׁם אַחַ״ז), that at first he called them “Discourses of the Partzuf of Rachel” (שֶׁמִּתְּחִלָּה קָרָא קָרָא אוֹתָם דְּרוּשֵׁי פַּרְצוּף רָחֵל), are speaking about the inclusive Nukvah, which is the fifth Partzuf of the five Partzufim that include the entire world of Atzilut (הֵם מְדַבְּרִים עַל הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת שֶׁהִיא פַּרְצוּף הַה׳ מֵהַה׳ פַּרְצוּפִים הַכּוֹלְלִים כָּל עוֹלַם הָאֲצִילוּת). And there, in the second discourse, concerning the seven aspects of her (וְשָׁם בַּדְּרוּשׁ הַבּ׳ הָאָמוּר עַל הַז׳ בְּחִינָת שֶׁלָּהּ), after he wrote there the matter of her diminishment into the aspect of a single point beneath the Yesod of the Ze’ir Anpin (אַחַר שֶׁכָּתַב שָׁם עִנְיַן הַמִּעוּט שֶׁלָּהּ בִּבְחִינַת נְקוּדָּה אַחַת תַּחַת הַיְסוֹד דְּז״א), he wrote, and these are his words: “And know that all this is what is by itself; but through the actions of the lower beings and their prayers, they cause an added Tikkun in the Nukvah now, in this last great exile” (כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ וּדְעָה כִּי כָּל זֶה הוּא מַה שֶּׁהוּא מֵאֵלָיו אֲבָל עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים וּתְפִלּוֹתֵיהֶם הֵם גּוֹרְמִים תּוֹסֶפֶת תִּקּוּן בַּנּוּקְבָא עַתָּה בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה). “And this is because what she has on her own during the weekdays is as mentioned: that she is the small point” (וְהוּא כִּי הִנֵּה מַה שֶּׁהִיא מֵאֵלָיו בִּימֵי הַחֹל הוּא כַּנִּזְכָּר שֶׁהִיא נְקוּדָּה הַקְּטַנָּה). “And what she has on her own during Shabbat is that she becomes enlarged into a complete Partzuf from the back, from the chest and downward, and she returns to Face to Face also from the chest and downward” (וּמַה שֶּׁהִיא מֵאֵלָיו בִּימֵי הַשַּׁבָּת הוּא שֶׁנֶּגְדֶּלֶת פַּרְצוּף שָׁלֵם בָּאֲחוֹר מֵהַחָזֶה וּלְמַטָּה וְחוֹזֶרֶת פַּבּ״פ גַּם כֵּן מֵהַחָזֶה וּלְמַטָּה). “And then the Zivug [Union] is through his bending his stature and descending until the Netzach that is in him, and the Nukvah ascends to the Hod that is in him, and there they unite together” (וְאָז הַזִּוּוּג הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהוּא כּוֹפֵךְ קוֹמָתוֹ וְיוֹרֵד עַד הַנֶּצַח שֶׁבּוֹ וְנֻקְבָּא עוֹלָה בַּהוֹד שֶׁבּוֹ וְשָׁם מִזְדַּוְּגִים יַחַד). “And what we accomplish through our prayer on weekdays is that what happens on its own on Shabbat is made above, as mentioned, and after the prayer she returns to her (weekday) stature” (וּמַה שֶּׁאֲנוּ עוֹשִׂין עַל־יְדֵי תְּפִלָּתֵנוּ בַּחֹל הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה לְמַעְלָה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מֵאֵלָיו בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כַּנִּזְכָּר וְאַחַר הַתְּפִלָּה חוֹזֶרֶת לְקוֹמָתָהּ). “And what we accomplish through our prayers on Shabbat is to raise her, step after step, many levels in each and every prayer, until it is found that at the repetition of the Musaf prayer they are Face to Face according to the measure of his stature, as explained in the intention of Shabbat prayer” (וּמַה שֶּׁאֲנוּ עוֹשִׂין עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא לְהַעֲלוֹתָהּ מִדְּרֵגָה אַחַר מִדְּרֵגָה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁבַּחֲזָרַת תְּפִלַּת מוּסָף הֵם פַּבּ״פ כְּשִׁיעוּר קוֹמָתוֹ כְּמְבֹאָר בְּכַוַּנַּת תְּפִלַּת שַׁבָּת). End of his words (עכ״ל).

And likewise all of this is explained in Etz Chayim, Sha‘ar the Diminution of the Moon, chapter three, section two (וְכֵן מְבוֹאָר כָּל זֶה בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר מִעוּט הַיָּרֵחַ פּ״ג מ״ב), and he concludes there: “And this occurs only through our prayers” (וְסִיֵּם שָׁם וְאֵין זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ), “for then she ascends many, many kinds of levels at the moment we receive the Shabbat” (שֶׁאָז עוֹלָה כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי מַדְרֵגוֹת בְּעֵת קַבָּלָתֵנוּ אֶת הַשַּׁבָּת), “and also in each prayer, from the Shacharit prayer until the Musaf prayer” (גַּם בְּכָל תְּפִלָּה מִתְּפִלַּת שַׁחֲרִית עַד תְּפִלַּת מוּסָף), “at which point the aspect of the sixth degree of Face to Face is accomplished” (שֶׁאָז נַעֲשֶׂה הַבְּחִינָה הַו׳ דְּפַבּ״פ). “However, on its own, on Shabbat, she is Face to Face in the Netzach, Hod, Yesod of the Ze’ir Anpin” (אֲבָל מִמֵּילָא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הִיא פַּבּ״פ בְּנַה״י דְּז״א), “and this is what we accomplish through our prayers on the weekdays, etc.” (וְהוּא מַה שֶּׁאֲנוּ עוֹשִׂים עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ בִּימֵי הַחֹל כּו׳). “See there.” (עַיֵּן שָׁם).

Behold, it is explained that both on weekdays and on Shabbat, the Tikkun of Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin — the inclusive Nukvah — has no rectification except through our actions and our prayers, we her sons, the males (הֲרֵי מְבוֹאָר כִּי בֵּין בְּחֹול בֵּין בְּשַׁבָּת תִּקּוּן רָחֵל נוּקְבָּא דְּז״א נוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת אֵין תִּקּוּנָהּ אֶלָּא עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂינוּ וּתְפִלָּתֵינוּ אֲנַחְנוּ בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים). And from here there is also proof for what was stated above in the previous section, that the Nukvah who is built and rectified in the blessing of Avot is the inclusive Nukvah — Rachel, the Nukvah of the Ze’ir Anpin (וּמִכָּאן רְאָיָה גַּם כֵּן לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְעֵיל בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם כִּי הַנּוּקְבָא הַנִּבְנֵית וְנִתְקַנְתּ בִּבְרָכַת אָבוֹת הִיא הַנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת רָחֵל נוּקְבָּא דְּז״א).

For so he wrote here, that she is the one who is rectified through our prayers (כִּי כֵּן כָּתַב כָּאן כִּי הִיא הַנִּתְקֶנֶת עַל־יְדֵי תְּפִלָּתֵינוּ). And it is clear and known that when she then ascends in Musaf to Face to Face with the Ze’ir Anpin, then they unite (וּבָרוּר וְיָדוּעַ כִּי בַּעֲלוֹתָהּ אָז בְּמוּסָף פַּבּ״פ עִם ז״א אָז הֵם מִזְדַּוְּגִים). If so, behold that the Ze’ir Anpin unites with the inclusive Nukvah even not through the mitzvah of Onah (וְאִם כֵּן הֲרֵי כִּי מִזְדַּוֵּג ז״א עִם נוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת גַּם שֶׁלֹּא עַל־יְדֵי מִצְוַת עוֹנָה). And this is by means of us, for surrendering oneself for the sanctification of the Name is required in Shema Yisrael, as is known (וְהוּא עַל־יָדֵינוּ כִּי צָרִיךְ מְסִירָה עַל קִדּוּשׁ ה׳ בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל כַּנּוֹדָע). And in Etz Chayim, Sha‘ar Rachel veLeah, chapter two, on the verse “skin for skin, and all that a man has he will give for his soul” (ובעץ חיים שער רחל ולאה פ״ב על פסוק עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ), he wrote that Leah is the aspect of “skin,” and Rachel is his very soul (כָּתַב כִּי לֵאָה הִיא בְּחִינַת עוֹר וְרָחֵל הִיא נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ).

And we will explain the reason why Leah is called “skin” and Rachel is called “soul” (וְנְבָאֵר הַטַּעַם לָמָּה לֵאָה נִקְרֵאת עוֹר וְרָחֵל נִקְרֵאת נֶפֶשׁ). And the matter is as stated above, that Rachel is the true Nukvah of the Ze’ir Anpin and is literally his mate (וְהָעִנְיָן כְּמַשֶּׁלְּעֵיל כִּי רָחֵל הִיא נוּקְבָּא אֲמִיתִּית שֶׁל ז״א וְהִיא בַּת זוּגוֹ מַמָּשׁ), for she is included among the ten points that constitute the world of Atzilut, and she is the final Malkhut among them (לְפִי שֶׁהִיא מִכְּלַל הַי׳ נְקֻדּוֹת הַכּוֹלְלוֹת עוֹלַם הָאֲצִילוּת וְהִיא הַמַּלְכוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶם). But Leah is the back-side of Imma, etc (אֲבָל לֵאָה הִיא אֲחוֹרַיִים דְּאִמָּא כּו׳). Another reason: for behold, the place of Leah is above, in the region of the hidden lights (עוֹד טַעַם אַחֵר כִּי הִנֵּה מְקוֹם לֵאָה הוּא לְמַעְלָה בִּמְקוֹם אוֹרוֹת הַסְּתוּמִים), for the Yesod of Imma reaches until the chest (כִּי הַיְסוֹד דְּאִמָּא מַגִּיעַ עַד הַחָזֶה). Therefore her radiance is only from the aspect of “skin,” as explained elsewhere regarding the matter of the four of the knot of the head-Tefillin, which is Leah and is only the aspect of skin (וְלָכֵן הַהַאֲרָה שֶׁלָּהּ אֵינָהּ אֶלָּא מִבְּחִינַת עוֹר בְּמְבֹאָר בְּעִנְיַן צֹרֶךְ ד׳ דְּקֶשֶׁר תְּשֶׁ״ר שֶׁהִיא לֵאָה וְאֵינָהּ רַק בְּחִינַת עוֹר). But Rachel — being the hand-prayer, the Tefillin of the arm — has in her the leather of the Tefillin-boxes of the arm, and also actual Mochin [Intellects] in the secret of the Parshiyot, etc (אֲבָל רָחֵל שֶׁהִיא תְּפִלָּה שֶׁל יָד יֵשׁ בָּהּ עוֹר הַבָּתִּים שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד וְגַם מוֹחִין מַמָּשׁ בְּסוֹד הַפָּרָשִׁיּוֹת כּו׳). See there his explanation (עַיֵּן שָׁם בֵּיאוּרוֹ).

We have learned from here that the aspect of the Tefillin of the arm — which are in the Nukvah, Rachel — are in the inclusive Nukvah (לָמַדְנוּ מִכָּאן כִּי בְּחִינַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁהֵם בַּנּוּקְבָא רָחֵל הֵם בַּנּוּקְבָא הַכּוֹלֶלֶת), for he is dealing with her, since he said at the beginning that she is the true Nukvah of the Ze’ir Anpin, his literal mate, the tenth Sefirah of the ten Sefirot that include the world of Atzilut (שֶׁהֲרֵי בְּדִידָהּ קָא עָסִיק שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה שֶׁהִיא נוּקְבָּא הָאֲמִיתִּית דְּז״א בַּת זוּגוֹ מַמָּשׁ סְפִירָה הָעֲשִׂירִית מִי׳ סְפִירוֹת הַכּוֹלְלוֹת עוֹלַם הָאֲצִילוּת). And in Sha‘ar haKavanot, in the section beginning “Of Tefillin,” he wrote that at midnight the point of the Keter of Rachel descends into Beri’ah (וּבְשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת ד״ה דְּתְּפִלִּין כָּתַב כִּי בַחֲצוֹת לַיְלָה יוֹרֶדֶת נְקוּדַּת הַכֶּתֶר דְּרָחֵל בְּבְרִיאָה). And through the occupation with Torah by Israel who rise after midnight, they add strength to her, and she ascends little by little (וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִים יִשְׂרָאֵל הַקָּמִים אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה מוֹסִיפִים בָּהּ כֹּחַ וְהִיא עוֹלָה מְעַט מְעַט), until it is found that at the light of morning she has completed her ascent into Atzilut (עַד שֶׁנִּמְצָא כִּי בְּאוֹר הַבֹּקֶר גָּמְרָה הִיא לַעֲלוֹת בַּאֲצִילוּת). And the remainder of her nine Sefirot descend into Beri’ah, Yetzirah, and Asiyah (וְשְׁאָר הַט״ס שֶׁלָּהּ יָרְדוּ בְּבִּי״ע). And when her Sefirah of Keter ascends into Atzilut, it becomes bound to the left arm of the Ze’ir Anpin (וּבַעֲלוֹת הַסְּפִירָה דְּכֶתֶר שֶׁלָּהּ בַּאֲצִילוּת נִקְשֶׁרֶת בִּזְרוֹעַ הַשְּׂמֹאלִי דְּז״א). And then that reshimu of hers which departed from her at night and entered into the inwardness of the Ze’ir Anpin, emerges from within the Ze’ir Anpin and enters into the inner part of her Keter, in the secret of Mochin [Intellects] (וְאָז אוֹתוֹ הָרְשִׁימוּ שֶׁלָּהּ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה בַּלַּיְלָה וְנִכְנַס בִּפְנִימִיּוּת ז״א יוֹצֵא מִפְּנִימִיּוּת ז״א וְנִכְנַס תּוֹךְ רֵישָׁא דְּכֶתֶר שֶׁלָּהּ בְּסוֹד מוֹחִין). And then the aspect of Tefillin is made upon her head (וְאָז נַעֲשִׂין בְּרֹאשָׁהּ בְּחִינַת תְּפִלִּין). It follows that relative to the Ze’ir Anpin, they are called “Tefillin of the arm,” but in the aspect of the Nukvah, they are called her very “Tefillin of the head” (נִמְצָא שֶׁבְּעֶרֶךְ ז״א נִקְרָא תְּפִלִּין שֶׁל יָד וּבְבְחִינַת נוּקְבָּא נִקְרֵאת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁלָּהּ מַמָּשׁ). And when the Ze’ir Anpin sees that through the Torah-occupation of the lower beings at midnight, her Keter has ascended above and has become bound to his arm, and that the reshimu also entered into that point in the aspect of the mitzvah that the lower beings perform when they place the Tefillin of the arm, and also through the blessing (וּבִרְאוֹת ז״א כִּי עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים בַּחֲצוֹת לַיְלָה עָלְתָה הַכֶּתֶר שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה וְנִקְשְׁרָה בִּזְרוֹעוֹ וְאוֹתוֹ הָרְשִׁימוּ גַּם כֵּן נִכְנַס בַּנְּקוּדָּה הַהִיא בִּבְחִינַת הַמִּצְוָה שֶׁעוֹשִׂים הַתַּחְתּוֹנִים בְּהַנִּיחָם תְּפִלָּה שׁ״י וְגַם עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה), and then the aspect of Tefillin is made within her, then he too becomes envious of her, and draws his reshimu — which had departed from him at night — back into himself, and Tefillin of the head are made within him (וְאָז נַעֲשִׂין בָּהּ בְּחִינַת תְּפִלִּין אָז מִתְקַנֵּא גַּם הוּא בָּהּ וְשׁוֹאֵב אֶת הָרְשִׁימוּ שֶׁלּוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ בַּלַּיְלָה וְנִכְנַס בּוֹ וְנַעֲשִׂין בּוֹ תְּשׁ״ר). And this also is through the mitzvah of Tefillin that the lower beings put on (וְגַם זֶה עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁמַּנִּיחִין הַתַּחְתּוֹנִים), for nothing is accomplished above except through the power of the actions of the lower beings (כִּי אֵין דָּבָר נַעֲשֶׂה לְמַעְלָה אֶלָּא בְּכֹחַ מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים).

Behold, it has been clarified how the Tefillin of the arm precede those of the head (הֲרֵי נִתְבָּאֵר אֵיךְ תְּפִלָּה שׁ״י קוֹדֶמֶת לְשֶׁל רֹאשׁ), and how the aspect of the Tefillin precedes the prayer (וְאֵיךְ בְּחִינַת הַתְּפִלִּין קוֹדְמִין אֶל הַתְּפִלָּה), for through the practical mitzvah and the blessings at the time of their placement, it was sufficient to give them strength from the reshimu that passed through — the aspect of Tefillin of his and of hers (כִּי בְּמִצְוַת הַמַּעֲשִׂית וּבְבְּרָכוֹת בְּעֵת הַנַּחְתָּם הִסְפִּיק לָתֵת לָהֶם מִכֹּחַ הָרְשִׁימוּ שֶׁעָבַר בְּחִינַת תְּפִלִּין דִּילֵיהּ וְדִילָהּ). And afterward, through the mitzvah of prayer and Keri’at Shema, other new Mochin [Intellects] come for the sake of the Zivug [Union] of Zeir anpin and Nukvah (וְאַחַר כָּךְ עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּפִלָּה וּקְ״שׁ בָּאִים מוֹחִין אֲחֵרִים חֲדָשִׁים לְצוֹרֶךְ זִוּוּג זו״ן). And the rest of her nine Sefirot, which at the light of morning descended into Beri’ah, Yetzirah, and Asiyah, through the prayer that the lower beings pray, they (the lower beings) raise them from world to world (וְשְׁאָר הַט״ס שֶׁלָּהּ שֶׁבְּאוֹר הַבֹּקֶר יָרְדוּ בְּבִּי״ע עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים הַתַּחְתּוֹנִים הֵם מַעֲלִים אוֹתָם מֵעוֹלָם לְעוֹלָם), until they pray the blessing of Avot, and then in the blessing of Avot itself, we raise these nine Sefirot to the back of the Ze’ir Anpin (עַד שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בִּרְכַּת אָבוֹת וְאָז בִּבְרָכַת אָבוֹת עַצְמָהּ אָנוּ מַעֲלִים הַט״ס הָאֵלּוּ אֲחוֹרֵי ז״א). And there the Partzuf of Rachel is made, from her Chokhmah downward — a complete Partzuf of Achoraim facing Achoraim with the Ze’ir Anpin (וְשָׁם נַעֲשֵׂית פַּרְצוּף רָחֵל מֵחָכְמָה שֶׁלָּהּ וּלְמַטָּה פַּרְצוּף גָּמוּר אב״א עִם ז״א). And then the point — that is, the Keter of Rachel — which until then had been standing Face to Face with the Ze’ir Anpin on the left arm, returns to the back (וְאָז חוֹזֶרֶת הַנְּקוּדָּה הַהִיא שֶׁהִיא כֶּתֶר דְּרָחֵל שֶׁהָיְתָה עַד אָז עוֹמֶדֶת פַּבּ״פ עִם ז״א בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל וְחוֹזֶרֶת אֶל הָאֲחוֹר), and it becomes joined to the lower nine Sefirot within her (וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הַט״ס תַּחְתּוֹנוֹת שֶׁבָּהּ), and she is rectified together with them through the new Mochin [Intellects] that have come to her anew (וְנִתְקַנֶּת עִמָּהֶם יַחַד עַל־יְדֵי הַמּוֹחִין הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ לָהּ מֵחָדָשׁ). And then, in the blessing of Avot itself, afterward the point returns a second time, joined with all the nine Sefirot and all her ten Sefirot together, to stand Face to Face (וְאָז בִּבְרָכַת אָבוֹת עַצְמָהּ חוֹזֶרֶת אַחַר כָּךְ פַּעַם ב׳ הַנְּקוּדָּה הַהִיא הַמְחֻבֶּרֶת עִם כָּל הַט״ס וְכָל הַי׳ סְפִירוֹת שֶׁלָּהּ בְּיַחַד חוֹזְרִים פַּבּ״פ). And with the Ze’ir Anpin — and with Ya‘aqov, as is known (עִם ז״א וְעִם יַעֲקֹב כַּנּוֹדָע). And then Ya‘aqov stands in the right line — Chesed and Netzach of the Ze’ir Anpin (וְאָז יַעֲקֹב עוֹמֵד בְּקוֹ יָמִין חֶסֶד וְנֵצַח דְּז״א), and Rachel stands in the left line — Gevurah and Hod of him (וְרָחֵל עוֹמֶדֶת בְּקוֹ שְׂמֹאל גְּבוּרָה וְהוֹד שֶׁבּוֹ), in the place where the point of her Keter had first been bound, in the secret of the Tefillin of the arm upon his left arm (בִּמְקוֹם שֶׁהָיְתָה הַנְּקוּדָּה דְּכֶתֶר שֶׁבָּהּ בַּתְּחִלָּה קְשׁוּרָה בְּסוֹד תְּפִלָּה שׁ״י בִּזְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִי). And there Ya‘aqov and Rachel unite on weekdays (וְשָׁם הֵם מִזְדַּוְּגִים יַעֲקֹב וְרָחֵל בִּימֵי הַחֹול). And from now on, do not wonder that we wrote here that this point stands Face to Face with the Ze’ir Anpin from the moment of the placement of the Tefillin of the arm (וּמֵעַתָּה אַל תִּתְמַהּ אִם כָּתַבְנוּ כָּאן שֶׁזוֹ הַנְּקוּדָּה עוֹמֶדֶת פַּבּ״פ עִם ז״א מֵעֵת הַנַּחַת תְּפִלָּה שֶׁל יָד), whereas there, in the explanation of the blessing of Avot, we wrote that Rachel does not stand before the blessing of Avot except in the aspect of Achoraim facing Panim [Fronts], and only in the blessing of Avot does she return to Face to Face (וְשָׁם בְּבֵיאוּר בִּרְכַּת אָבוֹת כָּתַבְנוּ כִּי אֵין רָחֵל עוֹמֶדֶת קוֹדֶם בִּרְכַּת אָבוֹת אֶלָּא בִּבְחִינַת אב״א וּבִבְרָכַת אָבוֹת הִיא שֶׁחוֹזֶרֶת פַּבּ״פ). And this will be understood by what was said — that that point alone stands Face to Face always, and the rest of the nine Sefirot are Achoraim facing Panim [Fronts] in the blessing of Avot; afterward, in that very blessing, all ten Sefirot together return to stand Face to Face (וְיוּבַן זֶה בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר כִּי הַנְּקוּדָּה הַהִיא לְבַדָּהּ עוֹמֶדֶת פַּבּ״פ תָּמִיד וְשְׁאָר הַט״ס הֵם אב״א בִּבְרָכַת אָבוֹת וְאַחַר כָּךְ בְּבְרָכָה זוֹ עַצְמָהּ חוֹזְרִים כָּל הַי׳ סְפִירוֹת בְּיַחַד לַעֲמוֹד פַּבּ״פ). End of his words in short (עכ״ל בְּקִצּוּר). And behold, we already proved above from Etz Chayim (וְהִנֵּה כְּבָר הוֹכַחְנוּ לְעֵיל מֵהָעֵץ חַיִּים). how the point of the Nukvah Rachel (אֵיךְ הַנְּקוּדָּה דְּנֻקְבָּא רָחֵל). which becomes the Tefillin of the arm of the Ze’ir Anpin (הַנַּעֲשִׂית תְּפִלָּה שׁ״י דְּז״א). is itself the inclusive Nukvah (הִיא הִיא הַנּוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת). And also from here there is a complete proof (וְגַם מִכָּאן יֵשׁ רְאָיָה גְּמוּרָה). how this matter above speaks of Rachel the inclusive Nukvah (אֵיךְ עִנְיָן זֶה הַנַּ״ל הוּא מְדַבֵּר בְּרָחֵל נֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת). from what he further said there (מִמַּה שֶּׁאָמַר עוֹד שָׁם). and these are his words (וְזֶה לְשׁוֹנוֹ): “And indeed, it would have been fitting” (וְאֲמְנָם מִן הָרָאוּי הָיָה). “that just as the man puts on Tefillin” (שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָאִישׁ מַנִּיחַ תְּפִלִּין). “corresponding to the Tefillin of the head of the Ze’ir Anpin” (כְּדִמְיוֹן תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ דְּז״א). “so too the woman also should be obligated in Tefillin” (כֵּן הָאִשָּׁה גַּם כֵּן תִּתְחַיֵּב בִּתְפִלִּין). “corresponding to the Nukvah of the Ze’ir Anpin” (כְּדִמְיוֹן נֻקְבָּא דְּז״א). “who places Tefillin upon her head, as mentioned above” (שֶׁמַּנַּחַת תְּפִלִּין בְּרֹאשָׁהּ כְּנַזְכָּ״ל). “But the reason is” (אֲבָל הַטַּעַם הוּא). “that these Tefillin of the head of Rachel” (לְפִי שֶׁאֵלּוּ הַתְּפִלִּין דְּרֹאשׁ רָחֵל). “are when she is but a single point” (הֵם בְּהֱיוֹת נְקוּדָּה אַחַת בִּלְבַד). “and she has no Partzuf yet at all” (וְאֵין בָּהּ עֲדַיִן פַּרְצוּף כְּלָל). “therefore we make no hint nor memorial” (וְלָכֵן אֵין אָנוּ עוֹשִׂין רֶמֶז וְזֵכֶר). “except to her Tefillin alone” (אֶלָּא אֶל הַתְּפִלִּין שֶׁלָּהּ בִּלְבַד). “which are her very Mochin [Intellects]” (שֶׁהֵם הַמּוֹחִין עַצְמָם שֶׁלָּהּ). “which are complete Mochin [Intellects]” (אֲשֶׁר הֵם מוֹחִין שְׁלֵמִים). “in the completeness of the entire Partzuf Rachel” (בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל פַּרְצוּף רָחֵל כֻּלּוֹ). “as mentioned above” (כְּנַזְכָּ״ר). “But Rachel herself” (אֲבָל רָחֵל עַצְמָהּ). “who was diminished into the secret of a single point” (שֶׁנִּתְמַעֲטָה בְּסוֹד נְקוּדָּה אַחַת). “we make no memorial for her” (אֵין אָנוּ עוֹשִׂין זֵכֶר לָהּ). “therefore women are not obligated in Tefillin” (וְלָכֵן אֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בִּתְפִלִּין). “only called the Tefillin of the arm” (רַק נִקְרֵאת תְּפִלָּה שׁ״י). “secondary to the Ze’ir Anpin” (טָפֵל אֶל ז״א). “for she is bound and placed on his left arm” (יַעַן כִּי הִיא נִקְשֶׁרֶת וּנְתוּנָה בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאלוֹ). “as stated above” (כְּנַזְכָּ״ר). End of citation (עַכ״ל).

Thus, from what the Rav, of blessed memory, wrote (הֲרֵי מִמַּה שֶּׁכָּתַב הָרַב זְלָה״ה)—that it would have been fitting for the woman also to be obligated in Tefillin (שֶׁרָאוּי הָיָה שֶׁהָאִשָּׁה גַּם כֵּן תִּתְחַיֵּב בִּתְפִלִּין), corresponding to the Nukva of Ze’ir Anpin (כְּדִמְיוֹן נֻקְבָּא דְּז״א), who places Tefillin upon her head (שֶׁמַּנַּחַת תְּפִלִּין בְּרֹאשָׁהּ)—it necessarily follows that the Nukva of Ze’ir Anpin mentioned here (הוּא מֻכְרָח כִּי נֻקְבָּא דְּז״א הַנִּזְכָּר כָּאן), in this discourse (בְּדְּרוּשׁ זֶה), is the inclusive Nukva (הִיא הַנּוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת), in whom the women are rooted (אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֲחוּזוֹת בָּהּ), and whose Tikkun [Rectification] is accomplished through them (וְתִקּוּנָהּ עַל יְדֵיהֶן), in accordance with the words of Rav Sar Shalom, of blessed memory (כִּדְבָרֵי הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל).

For if he were speaking of Ya‘aqov and Rachel, the seventh king of Ze’ir Anpin (כִּי אִם הוּא מְדַבֵּר עַל יַעֲקֹב וְרָחֵל מֶלֶךְ הַז׳ דְּז״א), called the Nukvah of Ze’ir Anpin (הַנִּקְרָא נֻקְבָּא דְּז״א), or of Ya‘aqov and Rachel the “small ones” (אוֹ עַל יַעֲקֹב וְרָחֵל הַקְּטַנִּים), who are the crown of the Yesod of the six extremities of M“H and B“N of the great Ze’ir Anpin and Nukvah (שֶׁהֵם עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דו״ק דְּמ״ה וּב״ן דְּזו״ן הַגְּדוֹלִים), or of the six extremities of B“N—Rachel the Great, the Nukvah of Ze’ir Anpin (אוֹ עַל ו״ק דְּב״ן רָחֵל הַגְּדוֹלָה נֻקְבָּא דְּז״א)—according to Rav Sar Shalom (כִּדְבָרֵי הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל), behold, their rectification is only through the men (הֲרֵי תִקּוּנָם אֵינוֹ רַק עַל־יְדֵי הָאֲנָשִׁים בִּלְבַד). If so, how would it have been fitting for the woman to be obligated in Tefillin corresponding to them? (וְאִם כֵּן אֵיךְ הָיָה רָאוּי שֶׁתִּתְחַיֵּב הָאִשָּׁה בִּתְפִלִּין כְּדִמְיוֹנָם).

On the contrary, it is fitting only for the men who put them on (אֲדְּרַבָּא אֵין רָאוּי רַק אֶל הָאֲנָשִׁים הַמַּנִּיחִין אוֹתָם), for they are the ones who rectify them (אֲשֶׁר הֵם הֵם הַמְּתַקְּנִים אוֹתָם), and not for the women, who do not rectify them (וְלֹא אֶל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם מְתַקְּנִים אוֹתָם). Rather, it is necessary that he is speaking of the inclusive Nukvah (אֶלָּא מוּרְכָּח שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּנֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת). And he said that, for this reason, it would have been fitting for the women to be obligated in Tefillin (וְאָמַר שֶׁעַל כֵּן הָיָה רָאוּי אֶל הַנָּשִׁים שֶׁתִּתְחַיֵּיבוּ בִּתְפִלִּין), in a manner that makes it necessary that he is speaking of the inclusive Nukvah (בְּאוֹפֶן שֶׁמֻּכְרָח שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּנֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת).

And he said that through the Torah-study of the lower beings after midnight (וְאָמַר כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה), they add strength to her, and she ascends little by little (מוֹסִיפִים בָּהּ כֹּחַ וְעוֹלָה מְעַט מְעַט), until she ascends into Atzilut, at the left arm of Ze’ir Anpin (עַד שֶׁעוֹלָה בַּאֲצִילוּת בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל דְּז״א). And it is obvious that this is the Torah-study of the males (וּפָשׁוּט הוּא שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל הַזְּכָרִים). If so, they are the ones who add strength to her (וְאִם כֵּן הֵם הַמּוֹסִיפִים בָּהּ כֹּחַ), and cause her ascent (וְגוֹרְמִים עֲלִיָּתָהּ).

And likewise, through their placement of the Tefillin of the arm (וְכֵן עַל יְדֵי הַנַּחְתָּם תְּפִלִּין שֶׁל יָד), and also through the blessing (וְגַם עַל יְדֵי הַבְּרָכָה), they cause the Mochin [Intellects] to be drawn into the point of her Keter (הֵם גּוֹרְמִים שֶׁיִּמָּשְׁכוּ הַמּוֹחִין בִּנְקוּדַּת הַכֶּתֶר שֶׁלָּהּ). And likewise, through the Shema and the prayer (וְכֵן עַל יְדֵי הַקְּ״שׁ וְהַתְּפִלָּה), they draw to her other new Mochin [Intellects] (הֵם מַמְשִׁיכִין לָהּ מוֹחִין אֲחֵרִים חֲדָשִׁים).

For through the prayer they raise her nine Sefirot (כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה הֵם מַעֲלִים אֶת הַט״ס שֶׁלָּהּ) from the worlds of Beri’ah, Yetzirah, and Asiyah (מֵעוֹלָמוֹת בִּי״ע), until, at the beginning of the blessing of Avot, she becomes a complete Partzuf, Back to Back (עַד שֶׁבִּבְרָכַת אָבוֹת בַּתְּחִלָּה נַעֲשֵׂית פַּרְצוּף גָּמוּר אב״א). For her nine Sefirot join together, as does her Keter (כִּי מִתְחַבְּרוֹת הַט״ס וְגַם הַכֶּתֶר שֶׁלָּהּ), and they are rectified together through the new Mochin [Intellects] that have come to her anew (וְנִתְקַנִּין יַחַד עַל יְדֵי הַמּוֹחִין הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ לָהּ מֵחָדָשׁ).

And afterward she returns Face to Face with Ze’ir Anpin and with Ya‘aqov (וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת פַּבּ״פ עִם ז״א וְעִם יַעֲקֹב), and she unites with Ya‘aqov (וּמִזְדַּוֶּגֶת עִם יַעֲקֹב). And all of this is accomplished through the Shema and the prayer that the lower beings pray (וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַקְּרִיאַת שְׁמַע וְהַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים הַתַּחְתּוֹנִים).

Behold, it is explained (הֲרֵי מְבוֹאָר) how all the Tikkunim [Rectifications], and also the Zivug [Union], of the inclusive Nukvah—Rachel, the Nukvah of Ze’ir Anpin (אֵיךְ כָּל הַתִּקּוּנִים וְגַם הַזּוּוּג שֶׁל הַנּוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א)—are all accomplished through the males (הַכֹּל הוּא נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַזְּכָרִים). For the males are the ones who rectify her (כִּי הַזְּכָרִים הֵם הַמְּתַקְּנִים אוֹתָהּ), and through them comes the principal part of her Tikkun [Rectification] (וְעַל יְדֵיהֶם עִקָּר תִּקּוּנָהּ). Nevertheless, the women also rectify within her (וְאַהֲנָ״כ גַּם הַנָּשִׁים מְתַקְּנִין בָּהּ).

It is also explained, according to what has been stated (גַּם מְבוֹאָר לְפִי הָאֲמוּר), how all the building and Tikkun [Rectification] accomplished in the Nukvah during the blessing of Avot (אֵיךְ כָּל הַבִּנְיָן וְהַתִּקּוּן הַנַּעֲשֶׂה בַּנֻּקְבָּא בִּבְרָכַת אָבוֹת) is accomplished in the inclusive Nukvah—Rachel, the Nukvah of Ze’ir Anpin (הוּא בַּנּוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת רָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א)—mentioned everywhere (הַנִּזְכָּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת), as stated in the preceding section (כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם).

It is also explained how the Zivug [Union] accomplished during the weekday Shacharit (גַּם מְבוֹאָר אֵיךְ הַזִּוּוּג הַנַּעֲשֶׂה בְּשַׁחֲרִית דְּחֹול) is that of Ya‘aqov and Rachel (הוּא דְּיַעֲקֹב וְרָחֵל), as mentioned everywhere (כְּנַזְכָּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת). Behold, this Rachel is the inclusive Nukvah (הִנֵּה רָחֵל זֹאת הִיא הַנּוּקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת), with whom the Zivug [Union] of the weekday Shacharit is accomplished (אֲשֶׁר עִמָּהּ נַעֲשֶׂה הַזִּוּוּג דְּשַׁחֲרִית דְּחֹול), for Ya‘aqov unites with her (כִּי עִמָּהּ מִזְדַּוֵּג יַעֲקֹב).

And the Ya‘aqov mentioned is the Partzuf made from the Achoraim [Backs] of Abba (וַאֲשֶׁר גַּם יַעֲקֹב הַנִּזְכָּר הוּא הַפַּרְצוּף הַנַּעֲשֶׂה מֵאֲחוֹרַיִים דְּאַבָּא), which fell from him into Atzilut at the time of the Kings (אֲשֶׁר נָפְלוּ מִמֶּנּוּ בַּאֲצִילוּת בִּזְמַן הַמְּלָכִים), as explained in Sha‘ar haKavanot (כְּמְבֹאָר בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת).

In the second discourse concerning the Amidah, in the Kavanah [Intention] of “Gomel Chasadim Tovim [Who bestows good kindnesses],” intend toward Ya‘aqov and Rachel (ד״ב דְּעֲמִידָה בְּכַוָּנַת גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים תְּכַוֵּן אֶל יַעֲקֹב וְרָחֵל). For the three lower Sefirot from the side of Abba have already descended into the Chesed–Gevurah–Tiferet of Ze’ir Anpin (כִּי כְּבָר יָרְדוּ ג״ת דְּמִצַּד אַבָּא בְּחַג״ת דְּז״א), and Ya‘aqov emerges in the place of the Tiferet of Ze’ir Anpin (וְיַעֲקֹב יוֹצֵא בִּמְקוֹם הַתִּפְאֶרֶת דְּז״א). He takes the three illuminations of the three lower Sefirot from the side of Abba (וְלוֹקֵחַ ג׳ הָאֲרוֹת דְּג״ת דְּמִצַּד אַבָּא), and from there the Partzuf of Ya‘aqov is made, etc. (וּמִשָּׁם נַעֲשֶׂה פַּרְצוּף יַעֲקֹב כּו׳).

For I have already informed you that Rachel is made from the Netzach–Hod–Yesod of Imma (כִּי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁרָחֵל נַעֲשֵׂית מִנַּה״י דְּאִמָּא), and Ya‘aqov from the Netzach–Hod–Yesod of Abba, etc. (וְיַעֲקֹב מִנַּה״י דְּאַבָּא כּו׳). And in the Kavanah [Intention] of “Lema‘an Shemo [For the Sake of His Name],” he wrote that all the Hamshakhot [Drawings Down] are “for His Name” (וּבְכַוָּנַת לְמַעַן שְׁמוֹ כָּתַב כִּי כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הֵם לְמַעַן שְׁמוֹ), meaning, for the purpose of forming the Partzufim of Ya‘aqov and Rachel (ר״ל לְצוֹרֶךְ עֲשִׂיַּת פַּרְצוּף יַעֲקֹב וְרָחֵל), for each of them is called “His Name” (אֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא שְׁמוֹ). For behold, Ya‘aqov is the Sod [Mystery] of Moshe (כִּי הִנֵּה יַעֲקֹב ה״ס מֹשֶׁה), which is of the gematria 184 (שֶׁהוּא בְּגֵימַטְרִיאָ קפ״ד), the Achoraim [Backs] of M”B and KS”A (אֲחוֹרַיִים דְּמ״ב וְקַס״א), because Ya‘aqov is drawn from the Yesod of Abba (לְפִי שֶׁיַעֲקֹב נִמְשָׁךְ מִן הַיְסוֹד דְּאַבָּא) through the Yesod of Imma (עַל יְדֵי הַיְסוֹד דְּאִמָּא), which is the Sod [Mystery] of 184 and 161 (שֶׁהוּא סוֹד קפ״ד קַס״א), numerically equivalent to “His Name,” etc. (גֵימַטְרִיאָ שְׁמוֹ כּו׳).

And likewise, in the Kavanah [Intention] of “Melekh Ozer [King Who helps],” he wrote (וְכֵן בְּכַוָּנַת מֶלֶךְ עוֹזֵר כָּתַב): “Know that this return of Rachel to Panim-be-Panim [Face to Face] is not with Ze’ir Anpin himself” (דַּע כִּי חֲזָרָה זוֹ דְּרָחֵל פַּבּ״פ אֵינָהּ עִם ז״א עַצְמוֹ), “but rather with Ya‘aqov” (אֶלָּא עִם יַעֲקֹב), “for there are four Zivugim [Unions], etc.” (כִּי ד׳ זוּוּגִים הֵם כּו׳). “The fourth is the Zivug [Union] of Ya‘aqov with Rachel” (הַד׳ הוּא זוּוּג יַעֲקֹב עִם רָחֵל), “and it occurs during the weekday Shacharit” (וְהוּא בְּשַׁחֲרִית דְּחֹול), “and this fourth Zivug [Union] is the one with which we are occupied” (וְזוּוּג זֶה הַד׳ הוּא אֲשֶׁר אָנוּ עֲסוּקִים בּוֹ).

And its explanation is as follows (וּבֵיאוּרוֹ הוּא כָּךְ): Know that Ya‘aqov is emanated, drawn forth, and emerges from the Yesod of Abba (דַּע כִּי יַעֲקֹב הוּא נֶאֱצָל וְנִמְשָׁךְ וְיוֹצֵא מִיְסוֹד אַבָּא), which extends from the chest of Ze’ir Anpin and below (הַמִּתְפַּשֵּׁט מֵהַחָזֶה דְּז״א וּלְמַטָּה). And this illumination emerges outward from the chest of Ze’ir Anpin (וְהָאֲרָה זוֹ יוֹצֵאת לַחוּץ מֵהַחָזֶה דְּז״א), and there the aspect of Ya‘aqov is formed on the front side of Ze’ir Anpin (וְנַעֲשֶׂה שָׁם בְּחִינַת יַעֲקֹב מִצַּד פָּנִים דְּז״א), etc. (כו׳).

And it is explained in Etz Chayim in many places (וּמְבוֹאָר בְּעֵץ חַיִּים בְּכַ״מ), and particularly in Sha‘ar Ya‘aqov and Leah (וּבִפְרָט בְּשַׁעַר יַעֲקֹב וְלֵאָה). See there for its explanation (עַיֵּן שָׁם בֵּיאוּרוֹ), how all this concerns Ya‘aqov, who is made from the Achoraim [Backs] of Abba (אֵיךְ כָּל זֶה הוּא בְּיַעֲקֹב הַנַּעֲשֶׂה מֵאֲחוֹרַיִים דְּאַבָּא).

Thus, the building accomplished during the blessing of Avot (בְּאוֹפֶן כִּי אֵין הַבִּנְיָן הַנַּעֲשֶׂה בִּבְרָכַת אָבוֹת) is not accomplished in Ya‘aqov and Rachel who are the Malkhuyot (הוּא בְּיַעֲקֹב וְרָחֵל שֶׁהֵם הַמַּלְכֻיּוֹת), who are the crown of the Yesod of the six extremities of M”H and B”N of Ze’ir Anpin (שֶׁהֵם עֲטֶרֶת הַיְסוֹד דו״ק דְּמ״ה וּדְב״ן דְּז״א), as Rav Sar Shalom wrote (כְּמַה שֶּׁאָמַר הָרַב שַׂר שָׁלוֹם ז״ל). Rather, it is accomplished in Ya‘aqov, who is the Partzuf made from the Achoraim [Backs] of Abba (אֶלָּא בְּיַעֲקֹב שֶׁהוּא הַפַּרְצוּף הַנַּעֲשֶׂה מֵאֲחוֹרַיִים דְּאַבָּא), and in Rachel, the Nukvah of Ze’ir Anpin—the inclusive Nukvah (וּבְרָחֵל נֻקְבָּא דְּז״א נֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת), the fifth Partzuf of the five Partzufim that encompass all of Atzilut (פַּרְצוּף הַה׳ מֵהַה׳ פַּרְצוּפִים הַכּוֹלְלִים כָּל הָאֲצִילוּת).And these are indeed the ones who unite during the weekday Shacharit (וְהֵם הֵם הַמִּזְדַּוְּגִים בְּשַׁחֲרִית דְּחֹול), and during Arvit and Shacharit of Shabbat (וּבְעַרְבִית וְשַׁחֲרִית דְּשַׁבָּת). For the principal Tikkun [Rectification] and Zivug [Union] of Rachel, the inclusive Nukvah (כִּי עִקָּר תִּקּוּן וְזוּוּג רָחֵל נֻקְבָּא הַכּוֹלֶלֶת), is accomplished through the males, her sons (הוּא עַל יְדֵי הַזְּכָרִים בָּנֶיהָ), as it appears to me, according to what is stated throughout all the discourses of the Rav, of blessed memory (כְּנִלְעַ״ד לְפִי הָאֲמוּר בְּכָל דִּרְשֵׁי הָרַב זְלָה״ה).