Introduction to The Book of the Zohar

הקדמת ספר הזהר

(Daf 1a) (דף א ע״א)

abbi Chizkiyah openedp1-0 (רְבִּי חזקיה (נ״א רבִּי אֶלְעָזָר) פְּתַח): It is written (כְּתִיב), “As a rose among thorns” p1-1(כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים) (Song of Songs 2). Who is the rose (מָאן שׁוֹשַׁנָּה)? This is Kenesset Yisrael (דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל). For there is a rose, and there is a rose (בגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה). Just as the rose that is among the thorns has in it red and white (מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּר), so too Kenesset Yisrael has in it judgment and mercy (אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי). Just as the rose has thirteen petals (מַה שּׁוֹשַׁנָּה אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין), so too Kenesset Yisrael has thirteen attributes of mercy surrounding her on every side (אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא). Also Elohim here (אוּף אֱלֹהִים דְּהָכָא), from the moment it is mentioned, He brought forth thirteen words to surround Kenesset Yisrael and to guard her p1-2(מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ) (Exodus 6:2). And afterward it is mentioned another time (וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא). why is it mentioned another time (אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא)?

In order to bring forth five mighty petals that surround the rose p1-3(בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה). And these five are called salvations (וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת). And these five [some say: fifty] are gates (וְאִנּוּן חָמֵשׁ [חַמְשִין] תַּרְעִין). And upon this secret it is written (וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב), “The cup of salvations I will lift” p1-4(כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא) (Psalms 116). This is the cup of blessing (דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה).

The cup of blessing must be upon five fingers and no more (כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר). In the likeness of the rose that rests upon five mighty petals, corresponding to five fingers (כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן). And this rose is (וְשׁוֹשַׁנָּה דָא אִיהִי) the cup of blessing p1-5(כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה). From the second Elohim until the third Elohim there are five words (מֵאֱלֹהִים תִּנְיָנָא עַד אֱלֹהִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין).

From here onward, a light was created and hidden and included in that covenant which entered into the rose (מִכָּאן וּלְהָלְאָה אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית הַהוּא דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה), Some say: that one (ס״א דָּא), and brought forth seed within her (וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא). And this is called “a tree bearing fruit wherein is its seed” (וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ) (Bereshit 1:11). And that seed endures in the letter of the covenant itself (וְהַהוּא זֶרַע קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ). And just as the form of the covenant is sown in forty-two Zivugim, (some say: of that) that seed (וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא (נ״א דְּהַהוּא) זַרְעָא), so too the engraved Name is explicitly sown in the forty-two letters of the work of Bereshit (כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית).