Daf 156a (דַּף קנ״ו ע״א)

Come and see (תָּא חֲזֵי), even though we must look at the garment (אַף עַל גַּב דְּבָעֵינָן לְאִסְתַּכְּלָא בִּלְבוּשָׁא), now this verse says thus (הַשְׁתָּא הַאי קְרָא הָכִי קָאָמַר): that a man goes in this world (דְּבַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא), and Kudsha Berikh Hu gives him wealth (וְיָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עוּתְרָא), so that he may merit in it for the world to come (בְּגִין דְּיִזְכֵּי בֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי), and a horn remain for him (וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ קֶרֶן). What is horn (מַאי קֶרֶן). That which stands (הַהוּא דְּאִיהוּ קַיָּים), which is the place for the Neshama to be bound (דְּאִיהוּ אֲתָר לְאִתְצַרְרָא בֵּיהּ נִשְׁמְתָא). Therefore he must leave behind - some say: his wealth - for this horn (בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאַשְׁאָרָא אֲבַּתְרֵיהּ, נ״א עוּתְרֵיהּ, לְהַאי קֶרֶן), and this horn receives him after he departs from this world (וְהַאי קֶרֶן יְקַבֵּל לֵיהּ בָּתַר דְּיִפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא). Because this horn is the Tree of Life of that world (בְּגִין דְּהַאי קֶּרֶן הוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי דְּהַהוּא עָלְמָא), and it does not stand in this world (וְלָא קַיְּימָא בְּהַאי עָלְמָא), except that fruit which goes forth from it (אֶלָּא הַהוּא אִיבָּא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ). And because of this, its fruit is eaten by man who merits in this world (וְעַל דָּא אִיבָּא דִּילֵיהּ אָכִיל בַּר נָשׁ דְּזָכֵי בְּהַאי עָלְמָא), and the horn stands for him for that world (וְהַקֶּרֶן קַיְּימָא לֵיהּ לְהַהוּא עָלְמָא), to merit in it the supernal life above (לְמִזְכֵּי בֵּיהּ בַּחַיִּין עִלָּאִין דִּלְעֵילָּא).

But one who wastes himself, and draws after himself (וּמַאן דְּסָאִיב גַּרְמֵיהּ, וְאִתְמְשַׁךְ בָּתַר גַּרְמֵיהּ), and nothing is lacking for his soul and himself at all (וְלֵיתֵיהּ חָסֵר לְנַפְשֵׁיהּ וּלְגַרְמֵיהּ כְּלוּם). That tree remains (וְהַהוּא אִילָנָא אִשְׁתְּאַר), and he did not prepare it to receive him in fear and to receive him above (וְלָא שַׁוְיֵהּ לָקֳבְלֵיהּ בִּדְחִילוּ, וּלְקַבְּלָא לֵיהּ לְעֵילָּא). Then “and Elohim does not give him power to eat of it” (כְּדֵין וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ) (Ecclesiastes 6), and to merit in that wealth (וּלְמִזְכֵּי בְּהַהוּא עוּתְרָא). Surely another man shall eat it (וַדַּאי אִישׁ אַחֵר יֹאכְלֶנּוּ), as you say: “He prepares it, and the righteous shall wear it” (כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר יָכִין וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ) (Job 27). Because of this, a man must merit with what Kudsha Berikh Hu gives him for that world (בְּגִין כָּךְ בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמִזְכֵּי בְּמַה דְּיָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהוּא עָלְמָא). And then he eats from it in this world (וּכְדֵין אָכִיל מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא), and that horn remains for him for the other world (וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ הַהוּא קֶרֶן לְעָלְמָא אַחֲרָא), to be bound in the bundle of life (לְמֶהֱוִי צְרוֹרָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי). Rabbi Yose said: Surely so (אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי). He said: “And if this is how You deal with me, kill me now, kill” (אָמַר וְאִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג), that I am considered female in her food (דַּחֲשִׁיבְנָא נוּקְבָּא בְּמֵיכְלָא דִּילָהּ). And I descended from the heavens, which is the supernal level, to descend to the level of the feminine (וַאֲנָא נָחִית מִן שְׁמַיָּא דְּאִיהוּ דַּרְגָּא עִלָּאָה לְנַחְתָּא לְדַרְגָּא דְּנוּקְבָּא), and I am superior to the other prophets of the world (וַאֲנָא עֲדִיף מִן שְׁאַר נְבִיאֵי עָלְמָא). And because of this he said: “and let me not see my evil” (וְעַל דָּא אָמַר וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי), as truly dead, descending to the lower level (אַחֲתִי בְּרָעָתִי כְּמֵת וַדַּאי לְנַחְתָּא לְדַרְגָּא תַּתָּאָה). Then “And Hashem said to Moshe: Gather for Me seventy men” (כְּדֵין וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ) (Numbers 11).

You asked for the place of death, do not seek it, a place where your level will not be blemished (אַת שָׁאִיל אַתַּר דְּמִיתָה לָא תִּבְעֵי, אַתַּר דְּלָא תְּהֵא פְּגִים בְּדַרְגָּא דִּילָךְ). And because of this it is written: “And I will take of the spirit that is upon you” (וְעַל דָּא כְּתִיב וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ), for all of them there were united (דִּכֻּלְּהוּ אִינּוּן דְּתַמָּן אִתְאַחֲדוּ). (Some say: And I descended from the heavens to the earth, You are making me descend to the place of the feminine, and to blemish my place and my level, if so, kill me now, kill, if I have found favor in Your eyes, and let me not see my evil, my evil being truly to unite in the lower level (ס״א וַאֲנָא נָחִית מִן שְׁמַיָּא לְאַרְעָא, אַתְּ עוֹשֶׂה לִי לְנַחְתָּא לְאַתַּר דְּנוּקְבָּא וּלְמִפְגַּם לְאַתְּרִי וּדְרַגִּי, אִי הָכִי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי, רָעָתִי הִיא וַדַּאי לְאַחֲדָא בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה). Then “And Hashem said to Moshe: Gather for Me seventy men of the elders of Yisrael” (כְּדֵין וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל) (Numbers 11).

Behold they are to be given another food (הָא אִינּוּן לְמֵיתַן לְהוֹ מֵיכְלָא אַחֲרָא), and your level will not be blemished (וְלָא תְּהֵא פְּגִים בְּדַרְגָּא דִּילָךְ). And because of this: “And I will take of the spirit that is upon you and put it upon them” (וְעַל דָּא וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם). What is the reason (מַאי טַעֲמָא). Because they were united in the moon (בְּגִין דְּאִינּוּן אִתְאַחֲדוּ בְּסִיהֲרָא), and require the sun to shine upon her (וּבָעֵי שִׁמְשָׁא לְאַנְהָרָא לָהּ). And because of this: “And I will put it upon them” (וְעַל דָּא וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם), in order to shine from the sun, like the light of the moon (בְּגִין לְאַנְהָרָא מִן שִׁמְשָׁא כִּנְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא). Some say: And because of this food, this did not come by the hand of Moshe, in order that he not be blemished (ס״א וּבְגִין הַאי מֵיכְלָא דָּא לָא אַתְיָיא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה בְּגִין דְּלָא יִתְפְּגִים).