Daf 247b (דַּף רמ״ז ע״ב)
And the Tzaddik is he who crushes crushings (וְצַדִיק אִיהוּ דְּכָתִישׁ כְּתִישִׁין), and brings forth from all those supernal limbs, which are holy olives (וְאַפִּיק מִכָּל אִינּוּן שַׁיְיפִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן זֵיתִין קַדִישִׁין), abundant oil with complete desire, toward his Nukvah (מְשַׁח רְבוּ בְּתִיאוּבְתָא שְׁלִים, לְגַבֵּי נוּקְבֵיהּ). And if he does not crush, that oil does not come forth (וְאִי לָא כָּתִישׁ, לָא יִפּוּק הַהוּא מִשְׁחָא), except without the desire of the limbs (אֶלָּא בְּלָא תִּיאוּבְתָא דְּשַׁיְיפִין). And that flow, the Nukvah does not enjoy from it, and it is not as it ought to be (וְהַהוּא נְגִידוּ, לָא אִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ נוּקְבָּא, וְלָא הֲוִי כַּדְּקָא יָאוּת), until it is mingled from him with all the limbs (עַד דְּתְהֵא בְּלוּלָה מִנֵּיהּ מִכָּל שַׁיְיפִין). And because of this: mingled with pure beaten oil, to enjoy and to be nourished from it (וְעַל דָּא בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לְאִתְהֲנָאָה וּלְאִתְזְנָא מִנֵּיהּ). Said Ra‘aya Meheimna (אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא).
Ra‘aya Meheimna
Ra‘aya Meheimna said (אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא): Holy Luminary, how sweet are your words (בּוּצִּינָא קַדִישָׁא, כַּמָּה מְתִיקִין מִילָךְ). Surely it is said here: mingled with pure beaten oil (וַדָאי אִתְּמַר הָכָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית). And it is said there: in the Oral Torah, mingled in Mikra, in Mishnah, in Talmud (וְאִתְּמַר הָתָם, בְּאוֹרַיְיתָא דְבְּעַל פֶּה, בְּלוּלָה בַּמִקְרָא, בַּמִשְׁנָה, בַּתַּלְמוּד). And furthermore there is a second mystery: mingled with pure beaten oil (וְעוֹד אִית רָזָא תִּנְיָינָא, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית). Surely the Orayta is not mingled (וַדַּאי לָאו אוֹרַיְיתָא אִיהִי בְּלוּלָה), but for one who bears many crushings for her (אֶלָּא לְמַאן דְּסָבִיל כַּמָה מַכְתְּשִׁין בְּגִינָהּ). As the masters of the Mishnah established: the Orayta is not established except in one who makes himself dead over her (כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלֵית אוֹרַיְיתָא מִתְקַיֶּימֶת, אֶלָּא בְּמִי שְׁמֵמִית גַּרְמֵיהּ עָלָהּ). And furthermore they said: at the time when you crush your feet from city to city, you will merit to behold the face of Shekhinta (וְעוֹד אָמְרוּ, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְכַתֵת רַגְלֶיךָ מִמְּדִינָה לַמְדִינָה, תִּזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה). And furthermore, mingled with pure beaten oil: this is fulfilled in, “Bread with salt you shall eat” (וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, דָּא הוּא דִּמְקַיֵּים פַּת בַּמֶלַח תֹּאכַל) (Ezekiel 4). And water by measure you shall drink (וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה).
And furthermore, mingled with pure beaten oil: this is what is written, “He was wounded for our transgressions, bruised for our iniquities” (וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ) (Isaiah 53). And furthermore, mingled with pure beaten oil: this is the Tzaddik, the life of the worlds (וְעוֹד בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, דָּא צַּדִיק חַי עָלְמִין), who draws forth holy drops, which are crumbs like olives, from the supernal brain (דְּנָגִיד טִפִּין קַדִישִׁין, דְּאִינּוּן פִּירוּרִין כַּזֵּיתִים, מִמּוֹחָא עִלָּאָה). These are one tenth-measure corresponding to Yud (דְּאִינּוּן חַד עִשָּׂרוֹן לָקֳבֵל י׳). And two tenths - Yod Yod (וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, י׳ י׳). And three tenths for the bull - Yod Yod Yod (וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר, י׳ י׳ י׳). These are a tenth for the lamb, two tenths for the ram, and three tenths for the bull (וְאִינּוּן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וּב׳ עֶשְׂרוֹנִים לָאַיִל, וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים לַפָּר). And the secret of the matter: they said in Taanit, no drop descends from above without two drops rising to correspond to it (וְרָזָא דְּמִלָּה אָמְרוּ בְּתַעֲנִיוֹת, אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין עוֹלִין כְּנֶגְדָהּ טִפַּיִּים). And these, in this mystery, their hint corresponds to the three mochin (וְאִינּוּן בְּרָזָא דָּא וּרְמִיזוּ דִּילְהוֹן לְקָבֵל תְלָת מוֹחִין): one is the moach of memory (חַד מוֹחַ הַזִכָּרוֹן); the second is the moach of thought (תִּנְיָינָא מוֹחַ הַמַחֲשָׁבָה); the third is the moach of imagination (תְלִיתָאָה מוֹחַ הַדִּמְיוֹן).
The imagination and the memory ascend from the heart, the thought descends upon the heart, and they receive it upon themselves as a king (הַדִּמְיוֹן וְהַזִכָּרוֹן סָלְקִין מִן לִבָּא, הַמָחְשָׁבִית נַחְתָא עַל לִבָּא, וּמְקַבְּלִין לָהּ עָלַיְיהוּ כְּמַלְכָּא). Because this Adam, which is thought, rides and rules over the third beast, and descends upon her toward the two beasts (בְּגִין דְּהָאי אָדָם דְאִיהוּ מַחֲשָׁבָה דְרָכִיב וְשָׁלִיט עַל חֵיוָא תְלִיתָאָה, וְנָחִית עֲלָהּ לְגַבֵּי תְרֵין חֵיוָון). And they open their wings to receive her (וּפַתְחִין גַדְפַיְיהוּ לְקַבְּלָא לָהּ), like a ḥolam [vowel point] upon a tzere [vowel point] becomes a segolta [three-dot vowel point] (כְּגוֹן חוֹלֵם עַל צֵּירֵי אִתְעֲבִיד סֶגוֹלְתָּא). And this is the supernal Keter upon Chokhmah and Binah (וְדָא כֶּתֶר עֶלְיוֹן עַל חָכְמָה וּבִינָה).
A tenth and two tenths allude to the three beasts of the supernal Merkavah (עִשָּׂרוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, רְמִיזִין לִתְלַת חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה), which are Gedulah, Gevurah, Tiferet (דְּאִינּוּן: גְּדוּלָה, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת). Three tenths allude to Netzach, Hod, Yesod - the second Merkavah (שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִין, רְמִיזִין: לְנֶצַּח, הוֹד, יְסוֹד. מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה). The fourth of a hin - this is holy Malchut, the fourth Hei of the Name YHVH (רְבִיעִית הַהִין: דָּא מַלְכוּת קַדִישָׁא, ה׳ רְבִיעָאָה מִן שֵׁם יְדוָֹ״ד). She is the four-faced Adam (דְּאִיהוּ אַרְבַּע אַנְפֵּי אָדָם). Until here is Ra‘aya Meheimna (ע״כ רַעְיָא מְהֵימָנָא).
The fourth of a hin is the fourth leg of the supernal throne (רְבִיעִית הַהִין, רַגְלָא רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא עִלָּאָה). And it ascends continually toward it every day (וְאִיהוּ עוֹלָה תָּמִיד לְגַבֵּיהּ בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא), until the supernal thought which has no end (עַד מַחֲשַׁבְתָּא עִלָּאָה, דְּלֵית לָהּ סוֹף). And because of this, the burnt offering comes for the meditation of the heart (וּבְגִין דָּא, עוֹלָה קָא אַתְיָא עַל הִרְהוּר הַלֵּב).
Ra‘aya Meheimna
And in the first connection (וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה), Ra‘aya Meheimna [Faithful Shepherd] said (אָמַר, רַעְיָא מְהֵימָנָא): “That crown of Zarqa [cantillation mark] (הַהִיא תָּגָא דְּזַרְקָא), it is the Yod [Y], the fourth (אִיהִי יוֹד, רְבִיעִית). Likewise, in the Chayah [living creature] whose name is Adam (אוּף הָכִי בַּחַיָּה דִשְׁמָהּ אָדָם), whose four faces are Yod–Heh–Vav–Heh (דְּאַרְבַּע אַנְפִּין דִּילֵיהּ דְּאִינּוּן יְדוָֹ״ד), Makaf [joining mark], Shofar Holekh [cantillation mark], Segolta [cantillation mark] (מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא). The three Chayot [living creatures] (תְּלַת חֵיוָן) are the twelve tribes (דְּאִינּוּן תְּרֵיסָר שְׁבָטִין).” Until here is Ra‘aya Meheimna (ע״כ רַעְיָא מְהֵימָנָא).
And in the first connection, the continual burnt offering is the fourth leg of the supernal throne (וּבְחִבּוּרָא קַדְמָאָה, עוֹלַת תָּמִיד, אִיהִי רֶגֶל רְבִיעָאָה לְכֻרְסְיָיא עִלָּאָה). This is the continual burnt offering every day, from those six days of Bereshit (דָּא עוֹלָה תָּמִיד בְּכָל יוֹם, מֵאִינּוּן יוֹמִין שִׁית דִּבְרֵאשִׁית). On Shabbat, one for two, because additional light and perfection are added in it as is fitting (בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין, בְּגִין דְּיִתוֹסַף בָּהּ נְהִירוּ וּשְׁלֵימָא כַּדְּקָא יָאוּת). And behold, it has been said (וְהָא אִתְּמַר).
Ra‘aya Meheimna
Ra‘aya Meheimna said (אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא): Molcho, in six Sefirot, is the continual burnt offering toward the Vav that holds in them (מַלְכוּ בְּשִׁית סְפִירָן אִיהִי עוֹלָה תָּמִיד לְגַבֵּי ו׳, דְּאָחִיד בְּהוֹן). The Son of Yah is hidden in Binah (בֶּן יָ״הּ, גָּנִיז בַּבִּינָה). And in whichever Sefirah from those six, she ascends toward Him (וּבְאָן סְפִירָה מֵאִינּוּן שִׁית סְלִיקַת לְגַבֵּיהּ). On the third day, which is called Tiferet (בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּאִקְרֵי תִּפְאֶרֶת). On the day of Shabbat, a extra nefesh is added with her, which is Binah, the supernal Hei (דִּבְיוֹם הַשַּׁבָּת אִתוֹסַף עִמֵּיהּ נֶפֶשׁ יְתֵירָה, דְּאִיהִי בִּינָה. ה׳ עִלָּאָה). The Yod of the word Shabbat is the supernal Chokhmah (י׳ אוֹת בְּשַׁבָּת, חָכְמָה עִלָּאָה).
The King is crowned with Keter (מֶלֶךְ מְעוּטָּר בְּכֶתֶר). And because of this, in the Musaf prayer, “Keter they shall give You” (וּבְגִין דָּא, בִּתְפִלַת מוּסַף כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ). And in your new moons (וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם) - but how many heads has the moon? (וְכִי כַּמָה רֵישִׁין אִית לָהּ לְסִיהֲרָא). Rather these are two points: in this manner, the lower point is the moon, her two heads are her two points above, a Segol (אֶלָּא אִינּוּן תְּרֵין נְקוּדִין, כְּגַוְונָא דָּא נְקוּדָה תַּתָּאָה סִיהֲרָא, תְּרֵין רֵישִׁין דִּילָהּ, תְּרֵין נְקוּדִין דְּאִינּוּן עַלָהּ, סֶגוֹל). At first, Keter was upon two kings in this manner, and it was Segolta (בְּקַדְמִיתָא הֲוָה כֶּתֶר עֲלֵי תְּרֵי מַלְכִין כְּגַוְונָא דָּא, וַהֲוַת סְגוֹלְתָּא). Afterwards, when it was said: “It is impossible for two kings to use one crown” (וּלְבָתַר דְּאַמָרְת אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד), the Holy One blessed be He said to her: “Go and diminish yourself” (אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ). And she descended beneath the feet of the two kings, in this manner - and this is Segol. What had been Segolta, returned as Segol (וּנְחִיתַת לְרַגְלוֹי דִּתְרֵין מְלָכִים, כְּגַוְונָא דָּא וְהַיְינוּ סֶגוֹל, מַה דַּהֲוַת סְגוֹלְתָּא, אִתְהַדְּרַת סֶגוֹל). And the secret of the matter: corresponding to the two points, which are the two kings, it hints to two young bulls (וְרָזָא דְּמִלָּה, לָקֳבֵל תְּרֵין נְקוּדִין, דְּאִינּוּן תְּרֵין מְלָכִים, קָא רָמִיז פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם). And corresponding to the point of the crown upon their heads, it says: “And one ram” - like one crown (וְלָקֳבֵל נְקוּדָה עֲטָרָה עַל רֵישַׁיְיהוּ, אָמַר, וְאַיִל אֶחָד, כְּמוֹ כֶּתֶר אֶחָד).
Afterwards, when it was said: “It is impossible for two kings to use one crown,” she diminished herself likewise, and it is said: “And one he-goat for a sin-offering” (בָּתַר דְּאַמְרַת אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד, אַזְעִירַת גַּרְמָהּ אוּף הָכִי, וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת). The ram of Yitzchak returned as a goat (אַיִל דְּיִצְחָק, אִתְהַדָּר שָׂעִיר). It was transformed from mercy to judgment, and diminished (אִתְהַפָּךְ מֵרַחֲמֵי לְדִינָא, וְאִתְזְעִיר).
And because of this: “One he-goat for a sin-offering” and it does not say “for a burnt-offering” - to be a crown (וּבְגִין דָּא שָׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, וְלֹא אָמַר לְעוֹלָה, לְמֶהֱוִי כֶּתֶר). And from where do we know that there is descent in the sin-offering? For it is said: And he went down from offering the sin-offering (וּמְנָלָן דְּאִית יְרִידָה בַּחַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת) (Leviticus 9). And why is the burnt offering joined with the sin-offering in the descent? (וַאֲמַאי שָׁתַּף עוֹלָה עִם חַטָּאת בַּיְּרִידָה). But to teach, that the burnt offering at first was the measure of mercy, and afterwards was transformed to judgment in the descent, and it was called sin-offering, and all is one (אֶלָּא לְאוֹלְפָא, דְּעוֹלָה הֲוַת בְּקַדְמִיתָא מִדַּת הָרַחֲמִים, וּלְבָתַר אִתְהַפְּכַת לְדִינָא בַּיְּרִידָה, וְאִתְקְרִיאַת חַטָּאת, וְכֹלָּא חַד).