Daf 254a (דַּף רנ״ד ע״א)

“And the King of Glory shall come in”-this is the supernal King of all (וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא), who is King from that Glory that shines to the moon (דְּאִיהוּ מֶלֶךְ מֵהַהוּא כָּבוֹד, דְּנָהִיר לְסִיהֲרָא). And who is He? Hashem Tzeva’ot (וּמַאן אִיהוּ. יְיָ צְבָאוֹת). “And shall come in”-to what place? To enter Orayta in the Ark, in one union, as is fitting (וַיָּבֹא, לְאָן אֲתָר. לְמֵיעַל אוֹרַיְיתָא בַּאֲרוֹנָא, בְּחִבּוּרָא חֲדָא, כַּדְּקָא יָאוּת). And when this one enters to its place, then Orayta enters into the Ark (וְכֵיוָן דְּהַאי עָאל לְאַתְרֵיהּ, כַּדִּין אוֹרַיְיתָא עָאל בַּאֲרוֹנָא). And one union is joined: the supernal Orayta with the Orayta of the Oral, joined together to explain hidden matters (וְאִתְחַבָּר חִבּוּרָא חֲדָא, אוֹרַיְיתָא עִלָּאָה, בְּאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, מִתְחַבְּרוּ לְפָרְשָׁא מִילִּין סְתִימִין). When? On your Shavuot (אֵימָתַי. בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם), in the counting that you count (לְמִנְיָינָא דְּאַתּוּן מוֹנִין).

For at every time that Yisrael make calculations for months and seasons (דִּבְכָל שַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל עַבְדִּין חוּשְׁבָּנִין לְיַרְחִין וְזִמְנִין), Kudsha Berikh Hu prepares a chamber within the firmaments (קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין תֵּיבָה גּוֹ אִינּוּן רְקִיעִין), and He sends forth a herald: Behold, My children below, sanctify the month, sanctify the season, you are all sanctified above (וְאַעְבַּר כָּרוֹזָא, הָא בָּנָי לְתַתָּא, קַדְשׁוּ יַרְחָא, קַדְשׁוּ זִמְנָא, אִתְקַדָּשׁוּ כֻּלְכוּ לְעֵילָּא). And He makes all the hosts of heaven to be sanctified together with the holy nation (וְעָבִיד לְכָל חֵילֵי דְּבִשְׁמַיָּא, דְּמִתְקַדְּשִׁין כַּחֲדָא בְּעַמָּא קַדִּישָׁא). And all of them guard as one, in one guarding (וְכֻלְּהוּ נַטְרֵי כַּחֲדָא, נְטִירָא חֲדָא).

And therefore it is said: “On your Shavuot”-by the counting that you count seven weeks (וְעַל דָּא בְּשָׁבוּעוֹתֵיכֶם, לְמִנְיָינָא דְּאַתּוּן מוֹנִין אִינּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת). And then Kudsha Berikh Hu draws down the drawing of seven levels below (וּכְדֵין מָשִׁיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מְשִׁיכוּ דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין לְתַתָּא), in that level that is united in them, in those seven weeks (בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאִתְאֲחָד בְּהוּ, בְּאִינּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת). Some say: in those seven weeks, and then Kudsha Berikh Hu draws the drawing of the seven levels above into the level below, united in those seven weeks (ס״א בְּאִינּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. וְכַדֵּין מָשִׁיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מְשִׁיכוּ דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּלְעֵילָּא, בְּהַהוּא דַּרְגָּא לְתַתָּא דְּאִתְאֲחַד בְּאִינּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת). And if you will say: but are they not six and no more? (וְאִי תֵֹּימָֹא, וְהָא שִׁיתָּא אִינּוּן וְלָא יַתִּיר). Rather, then Imma sits upon the chicks, and a fourth is found upon them (אֶלָּא כְּדֵין אִימָּא יָתְבָא עַל אֶפְרוֹחִין, וְאִשְׁתְּכָחַת רְבִיעָא עָלַיְיהוּ). And we make her fly away, and we take those six sons (וַאֲנָן מְפַרְחִין לָהּ, וְנַטְלִין אִינּוּן שִׁית בְּנִין). In this level below, to fulfill what is written (בְּהַאי דַּרְגָּא דִּלְתַתָּא, לְקַיְּימָא דִּכְתִיב), (Deuteronomy 22) “You shall surely send away the mother, and the children you shall take for yourself” (שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים וְגוֹ׳).

Rabbi Hamnuna Sava said (רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר): On this day, Yisrael take not more than five sons (בְּהַאי יוֹמָא, לָא נַטְלִין יִשְׂרָאֵל אֶלָּא חָמֵשׁ בְּנִין), and these are the Five Books of the Torah (וְאִינּוּן חֲמִשָּׁה חוּמָשֵׁי תּוֹרָה). And if you say they are six (וְאִי תֵּימָא שִׁית אִינּוּן), rather they are seven, with one bird that is found between the wings of the Mother (אֶלָּא שֶׁבַע אִינּוּן, בְּחַד צִפּוֹרָא דְּאִשְׁכְּחַת בֵּין גַּדְפָהָא דְּאִימָּא). And Yisrael know how to catch a good, great, and precious prey (וְיִשְׂרָאֵל, יַדְעֵי לְמֵיצָד צֵידָא טָבָא, רַבָּא וְיַקִּירָא).

What do they do? (מַה עָבְדֵי). They draw out from under the wings of the Mother that bird (מַפְּקֵי מִתְּחוֹת גַּדְפָהָא דְּאִמָּהָא, הַהוּא צִפּוֹרָא), with whispers of the mouth they whisper toward her (בִּלְחִישׁוּ דְּפוּמָא מְלַחֲשׁוּ לְגַבָּהּ), whisper after whisper (לְחִישׁוּ בָּתַר לְחִישׁוּ). And that bird, which fears-some say: loves-those whispers and those voices whispered toward her (וְהַהוּא צִפּוֹרָא דְּחָיִישׁ [ס״א דְּרָחֵים] לְאִינּוּן לְחִישִׁין, וּלְאִינּוּן קָלִין דְּקָא מְלַחֲשֵׁי לְגַבָּהּ). And even though she is under the wings of her Mother (וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי תְּחוֹת גַּדְפֵּי אִמָּהָא), she lifts her head and looks toward that whisper of the voice (זָקִיף רֵישָׁא וְאִסְתַּכְּלַת לְגַבֵּי הַהוּא לְחִישׁוּ דְּקָלָא), and she flies toward them, going out from under the wings of the Mother (וּפַרְחַת לְגַבַּיְיהוּ, וְנַפְקַת מִתְּחוֹת גַּדְפָהָא דְּאִימָּא). When Yisrael seize her (כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לָהּ), they strengthen themselves with her (אַתְקִיפוּ בָּהּ), and they whisper to her (וְלַחֲשִׁין לָהּ), and they bind her with a binding so that she cannot fly and go (וְקַשְׁרִין לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דְּלָא תִּפְרַח וְתֵזִיל). Immediately Yisrael take her with that binding (מִיַּד נַטְלֵי לָהּ יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא קִשּׁוּרָא), and she seeks to fly and to go (וְאִיהִי בָּעָאת לְמִפְרַח וּלְמֵיזַל), but she is not able to go (וְלָא יָכִילַת לְמֵיזָל לָהּ).