Daf 123b (דַּף קכ״ג ע״ב)

Here there is to contemplate (הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא), that all which Kudsha Berikh Hu created in the world (דְּכָל מַה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעַלְמָא), all of them declare praises and song before Him (כֻּלְּהוּ אָמְרִי תּוּשְׁבְּחָן וְשִׁירָתָא קַמֵּיהּ), whether above or below (בֵּין לְעֵילָא בֵּין לְתַתָּא). And if you should say that they sing that song of their own (וְאִי תֵימָא דְּאִינְהוּ מִגַּרְמַיְיהוּ אָמְרֵי שִׁירָתָא דָא), indeed it is so, for this is a secret Ila'ah (הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ). But these ones-the ark was upon them (אֲבָל הַנֵּי, אֲרוֹנָא הֲוָה עַל גַּבַּיְיהוּ), and since the ark was placed upon them and rested above them (וְכֵיוָן דַּאֲרוֹנָא אִשְׁתְּקִיל עֲלַיְיהוּ וְשַׁוְיוּהָ לְעֵילָא), they sang the song in strength (אִינוּן שְׁרִירוּ שִׁירָתָא). For once the ark was removed from them, they went like the way of other cows of the world and did not sing song (דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ אֲרוֹנָא-הֲווּ גָעָאן כְּאוֹרַח שְׁאָר פָּרוֹת דְּעַלְמָא וְלָא אָמְרוּ שִׁירָתָא). Surely the ark that was upon them caused them to sing (וַדַּאי אֲרוֹנָא דְּעַל גַּבַּיְיהוּ עָבִיד לוֹן לְזַמְּרָא).

Mizmor-this we have established (מִזְמוֹר-הָא אוֹקִימְנָא), and it was stated: in all other places it is written Mizmor leDavid or leDavid Mizmor (וְאִתְּמָר: בְּכֹלָּא כְּתִיב מִזְמוֹר לְדָוִד אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר), but here it does not mention David at all (וְהָכָא לָא אָמַר דָּוִד כְּלָל). Rather, Mizmor-that the Holy Spirit is prepared to sing it (אֶלָּא: מִזְמוֹר-דְּרוּחַ קוּדְשָׁא זַמִּין לְזַמְּרָא לֵיהּ), at the time when Kudsha Berikh Hu will raise Yisrael from the dust (לְזִמְנָא דְּיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא). Then it is written: Sing to Hashem a new song (וּכְדֵין: שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ), then it is truly new (כְּדֵין אִיהוּ חָדָשׁ), for such a song has not been uttered since the day the world was created (דְּהָא שִׁירָתָא כְּהַאי לָא אִתְּמָר מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא).

Tosefta

Rabbi Yosei son of Rabbi Yehudah went to see Rabbi Ḥiyya (תּוֹסֶפְתָּא: רִבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה אָזִיל לְמֵיחֱמֵי לְרַבִּי חִיָּיא), and he said to him: Let master tell if he heard this parashah-how the masters of the Mishnah explained it in relation to the Neshamah (אָמַר לֵיהּ: לֵימָא מַר אִי שָׁמַע הַאי פַּרְשָׁתָּא הֵיךָ אָמְרוּ מָארֵי מַתְּנִיתָּא דְּפֵרְשׁוּהָ בְּעִנְיָינָא דְּנִשְׁמָתָּא). He said: Fortunate is the portion of the Righteous in the World to Come (אָמַר: זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי), for thus is Orayta in their heart like a great fountain of water (דְּכָךְ הִיא אוֹרַיְיתָּא בְּלִבְּהוֹן כְּמַבּוּעָא רַבָּא דְמַיָּא), that even when it is sealed, the abundance of waters opens fountains that flow to every limb (דְּאַף עַל גַּב דְּמַסְתִּימִין לֵיהּ, מִסְגִּיאוּתּ מַיָּא פָּתְּחִי מַבּוּעִין דְּנָבְעִין לְכָל עֵיבַר).

Come hear, Rabbi Yosei, beloved one, you are (תָּא שְׁמַע: רַבִּי יוֹסֵי רְחִימָא אַתְּ), I will say to you this parashah (אֲנָא אֵימָא לָךָ בְּהַאי פָּרְשָׁתָּא): The body of man never enters the count of the Tzaddikim by the hand of Duma (לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנַס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה), until the Neshamah sees the tablet-the sign given to her by the Keruvim in Gan Eden (עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָנָא שֶׁנוֹתְּנִין לָהּ הַכְּרוּבִים בַּגַּן עֵדֶן).

Rabbi Yosei said: I have heard that this Neshamah, after it enters there (אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֲנָא שְׁמַעֲנָא דְּהָא נִשְׁמָתָּא, בָּתַר דְּעָיְילַתּ תַּמָּן), goes up to the supernal place and does not descend below (הִיא אָזְלַתּ לְסָלְקָא לְאַתְרָה לְעֵילָא וְלָא לְמֵיחַתּ לְתַּתָּא), but before it ascends and enters, Duma is appointed over the body and shows that it is fit to receive reward of four hundred worlds (אֲבָל קוֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה וְתִכָּנֵס, נַעֲשֵׂתּ אַפַּטְרוֹפּוֹס הַגּוּף עַל יַד דּוּמָה, וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת).

Rabbi Ḥiyya said: Behold, Rabbi El‘azar said that Duma already knows beforehand (אָמַר רַבִּי חִיָּיא: הָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, דְּהָא דוּמָה יָדַע קוֹדֶם), because proclamation is made over it in the Garden of Eden (מִשּׁוּם דְּמַכְרְזֵי עֲלָהּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן). But I have heard this: that at the moment they give her the tablet (אֲבָל אֲנָא כָּךָ שָׁמַעְנָא, דִּי בְּעִדָּנָא דְּיָהֲבִין לֵיהּ פִּנְקָסָא), it returns to the body-if not inscribed in the ledger of the Tzaddikim by the hand of Duma (חָזַר עַל גּוּפָא, לָא לְעָיֵיל לֵיהּ בְּפִתְקָא דְּצַדִּיקַיָּא עַל יְדוֹי דְּדוּמָה). This is what is written: Only if you will hear me, I have given the silver of the field, take it from me (הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי) (Bereishit 23). What is the silver of the field? This is the yearning of the worlds-four hundred that are given to him for inheritance (מַהוּ כֶּסֶף הַשָּׂדֶה דָּא כִּסּוּפָא דְעָלְמִין, אַרְבַּע מֵאוֹת דְּיָהֲבִין לֵיהּ לְאַחְסָנָא).

Rav Yosef, when he heard this parashah from the masters of the Academy (רַב יוֹסֵף כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא), he would say: One who is dust-how does he merit this? (הֲוָה אָמַר: מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא, מַאי קָא זָכֵי לְהַאי). Who shall merit, and who shall arise?-this is what is written: Who shall ascend the mountain of Hashem… (מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וְגו׳) (Tehillim 24).

Rabbi Abba said: Come and see what is written: And Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out the silver to Ephron (אָמַר רַבִּי אַבָּא: תָּא חֲזֵי מַה דִּכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן אֶת הַכֶּסֶף) (Bereishit 23) this is the great longing of those worlds and desires (דָּא הוּא כִּסּוּפָא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסּוּפִין). Four hundred shekel of silver-these are four hundred worlds and pleasures and desires (אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף-אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת וְהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִין). Passing to the merchant (עוֹבֵר לַסּוֹחֵר)-Rav Naḥman said: that he passes through all the gates of the heavens and Yerushalayim above, and none protests against her (רַב נַחְמָן אָמַר: שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ).

Come and see what is written: And afterward Avraham buried Sarah his wife (תָּא חֲזֵי מַה כְּתִיב: וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ) (Bereishit 23), and he was counted with the other Tzaddikim in their fellowship, from the ledger of the one appointed by the hand of Duma (וְנִמְנֶה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָּם, מִפִּתְּקָא דִּמְמַנָּא עַל יְדוֹי דְּדוּמָה). Rabbi Yitzchak said: So I have learned-that all those written by the hand of Duma and appointed by his hand will rise at the time appointed for the resurrection of the dwellers of dust (אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָכִי גְמִירְנָא, כָּל אִינוּן דִּכְתִיבִין בִּידוֹי דְּדוּמָה וּמְמַנָּן עַל יְדוֹי, יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּזַמִּין לְאַחֲיָא דַּיְירֵי עַפְּרָא). Woe to the wicked, who are not written by his hand in the ledger, for they shall be lost in Gehinnom forever (וַוַי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּא דְּלָא כְּתִיבִין עַל יְדוֹי בְּפִתְקָא-שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנָּם לְעָלְמִין). And regarding this it is said: And at that time, your people shall escape-everyone who is found written in the book (וְעַל דָּא נְאֱמַר וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר) (Daniel 12). Thus concludes the Tosefta (עַד כָּאן תּוֹסֶפְתָּא).