Daf 145a (דַּף קמ״ה ע״א)

Moshe ascended in his praise above (מֹשֶׁה סָלִיק בְּתוּשְׁבַּחְתֵּיהּ לְעֵילָּא), and his praise was (וְתוּשְׁבַּחְתָּא דִּילֵיהּ הֲוָה), to give praises and thanksgivings to the Supernal King (לְמֵיהַב תּוּשְׁבְּחָן וְהוֹדָאָן לְמַלְכָּא עִלָּאָה), who delivered Yisrael (דְּשֵׁזִיב לוֹן לְיִשְׂרָאֵל), and wrought miracles and mighty deeds for them in Egypt and at the Sea (וְעָבִיד לוֹן נִסִּין וּגְבוּרָאן בְּמִצְרַיִם, וְעַל יַמָּא). But King David, and Shlomo his son, said the song in another manner (אֲבָל דָּוִד מַלְכָּא, וּשְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ, אָמְרוּ שִׁירָתָא בְּגַוְונָא אַחֲרָא).

David strove to prepare the maidens (דָּוִד אִשְׁתָּדַּל לְאַתְקְנָא עוּלֶמְתָּן), and to adorn them for the Matronita (וּלְקַשְׁטָא לוֹן בְּמַטְרוֹנִיתָא), that the Matronita and her maidens might appear in beauty (לְאִתְחֲזָאָה מַטְרוֹנִיתָא וְעוּלֶמְתָהָא בִּשְׁפִירוּ), and for this he strove with those songs and praises concerning them (וְעַל דָּא אִשְׁתָּדַּל בְּאִינּוּן שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּגַבֵייהוּ), until he prepared and adorned all the maidens and the Matronita (עַד דְּאַתְקִין וְקָשִׁיט כֻּלְּהוּ עוּלֶמְתָּן וּמַטְרוֹנִיתָא).

When Shlomo came (כֵּיוָן דְּאָתָא שְׁלמֹה), he found the Matronita adorned (אַשְׁכַּח לְמַטְרוֹנִיתָא מִתְקַשְּׁטָא), and her maidens in beauty (וְעוּלֶמְתָּהָא בִּשְׁפִירוּ). He strove to bring her to the Bridegroom (אִשְׁתָּדַּל לְמֵיעָל לָהּ לְגַבֵּי חָתָן), and brought the Bridegroom into the Chuppah with the Matronita (וְאָעִיל הֶחָתָן לַחוּפָּה בְּמַטְרוֹנִיתָא), and brought words of love between them (וְאָעִיל מִלִּין דִּרְחִימוּ בֵּינַיְיהוּ), to join them together as one (בְּגִין לְחַבְּרָא לוֹן כַּחֲדָא), and to be both of them in one perfection in complete love (וּלְמֶהוֵי תַּרְוַויְיהוּ בִּשְׁלִימוּ חֲדָא בְּחָבִיבוּ שְׁלִים). And for this Shlomo ascended in the supernal praise above all the people of the world (וְעַל דָּא שְׁלֹמֹה סָלִיק בְּתוּשְׁבַּחְתָּא עִלָּאָה, עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא).

Moshe joined the Matronita in this lower world (מֹשֶׁה, זִוֵּוג לְמַטְרוֹנִיתָא בְּהַאי עָלְמָא לְתַתָּא), to be in this world in a complete union below (לְמֶהוֵי בְּהַאי עָלְמָא בְּזִוּוּגָא שְׁלִים בְּתַתָּאֵי). Shlomo joined her in a complete union above (שְׁלמֹה, זִוֵּוג לָהּ לְמַטְרוֹנִיתָא בְּזִוּוּגָא שְׁלֵימָא לְעֵילָּא), and brought the Bridegroom into the Chuppah first (וְאָעִיל הֶחָתָן לַחוּפָּה בְּקַדְמִיתָא), and afterwards entered both of them into this world (וּלְבָתַר עָאל לְתַרְוַויְּיהוּ בְּהַאי עָלְמָא), and prepared them in joy in the Beit Mikdash which he built (וְזַמִּין לוֹן בְּחֶדְוָה בְּבֵי מַקְדְּשָׁא דְּאִיהוּ בָּנָה). And if you say, how did Moshe bring in the Matronita alone in this world, for separation was seen (וְאִי תֵּימָא, הֵיךְ עָיִיִל מֹשֶׁה לְמַטְרוֹנִיתָא בִּלְחוֹדָהָא בְּהַאי עָלְמָא, דְּהָא אִתְחָזֵי פִּרוּדָא).

Come and see: Kudsha Berikh Hu joined her with Moshe at first (תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זִוֵּוג לָהּ בְּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא), and she was the Bride of Moshe, as it is said (וְאִיהוּ הֲוַות כַּלַּת מֹשֶׁה, כְּמָה דְּאִתְּמַר). Once she was joined with Moshe (כֵּיוָן דְּאִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ בְּמֹשֶׁה), she descended into this world (נַחְתַּת בְּהַאי עָלְמָא), in the union of this world (בְּזִוּוּגָא דְּהַאי עָלְמָא), and was rectified in this world (וְאִתְתַּקָּנַת בְּהַאי עָלְמָא), what had not been before (מָה דְּלָא הֲוָות מִקַּדְמַת דְּנָא), and she was never in separation (וּלְעוֹלָם לָא הֲוָות בְּפֵרוּדָא). But there was never a man in the world since the day Adam was created (אֲבָל לָא הֲוָה בַּר נָשׁ בְּעָלְמָא מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי אָדָם), who brought in love and affection and words of supernal union (דְּיֵעִיל רְחִימוּ וְחָבִיבוּ, וּמִלִּין דְּזִוּוּגָא לְעֵילָּא), except King Shlomo (בַּר שְׁלמֹה מַלְכָּא), who prepared the supernal union first (דְּאִיהוּ אַתְקִין זִוּוּגָא דִּלְעֵילָּא בְּקַדְמִיתָא), and afterwards prepared them together in the house which he built for them (וּלְבָתַר זַמִין לוֹן כַּחֲדָא בְּבֵיתָא דְּאַתְקִין לוֹן). Blessed are David and Shlomo his son (זַכָּאִין אִינּוּן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ), who prepared the supernal union (דְּאִינּוּן אַתְקִינוּ זִוּוּגָא דִּלְעֵילָּא). From the day that Kudsha Berikh Hu said to the moon (מִיּוֹמָא דְּאָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְסִיהֲרָא), “Go and diminish yourself” (זִילִי וְאַזְעִירִי גַּרְמִיךְ), she was never united in complete union with the sun, except when King Shlomo came (לָא אִזְדַּוְּוגַת בְּזִוּוּגָא שְׁלִים בְּשִׁמְשָׁא, בַּר כַּד אָתָא שְׁלמֹה מַלְכָּא).

“Shir haShirim - behold here are five levels, to cleave to the World to Come” (שִׁיר הַשִּׁירִים, הָא הָכָא חָמֵשׁ דַּרְגִּין, לְאִתְדַּבְּקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי). “Shir, one” (שִׁיר, חַד). “HaShirim, two, behold three” (הַשִּׁירִים, תְּרֵין, הָא תְּלָת). “Asher, behold four” (אֲשֶׁר, הָא אַרְבְּעָה). “LiShlomo, behold five” (לִשְׁלֹמֹה, הָא חַמְשָׁה). “In five it is” (בְּחַמִשָׁאָה אִיהוּ). “For the day of fifty is the secret of the Jubilee” (דְּהָא יוֹמָא דְּחַמְשִׁין, רָזָא דְּיוֹבְלָא אִיהוּ).

“Come and see: the supernal zivug could not Shlomo prepare, except because there was found the lower zivug beforehand” (תָּא חֲזֵי, זִוּוּגָא דִּלְעֵילָּא לָא יָכִיל שְׁלֹמֹה לְאַתְקְנָא, אֶלָּא בְּגִין דְּאִשְׁתְּכַח זִוּוּגָא לְתַתָּא, מִקַּדְמַת דְּנָא). “And who is it? The zivug of Moshe” (וּמַאן אִיהוּ. זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה). “For if not for this zivug, the supernal zivug would not have been rectified” (דְּאִי לָא הֲוֵי זִוּוּגָא דְּנָא, לָא אִתְתָּקַּן זִוּוּגָא דִּלְעֵילָּא). “And all is a supernal secret, for those wise of heart” (וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, לְחַכִּימֵי לִבָּא). “It is written: ‘And he spoke three thousand proverbs, and his song was a thousand and five’ (1 Kings 5)” (כְּתִיב וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף), “this verse the Friends have established” (הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא). “But ‘he spoke three thousand proverbs’ - surely upon every word that he spoke there were three thousand proverbs” (אֲבָל וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַדַּאי עַל כָּל מִלָּה וּמִלָּה דְּאִיהוּ הֲוָה אָמַר, הֲווֹ בֵּיהּ תְּלַת אֶלֶף מְשָׁלֵי), “such as the book of Kohelet, which is in the supernal secret, and is in the way of parable” (כְּגוֹן סִפְרָא דְּקֹהֶלֶת, דְּאִיהוּ בְּרָזָא עִלָּאָה, וְאִיהוּ בְּאֹרַח מָשָׁל), “that there is no verse that is not in supernal Chokhmah and in the way of parable, even the smallest verse in it” (דְּלֵית בֵּיהּ קְרָא דְּלָאו אִיהוּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה, וּבְאֹרַח מָשָׁל, אֲפִילּוּ קְרָא זְעִירָא דְּבֵיהּ).

“When Rav Hamnuna Sava the elder would reach this verse, ‘Rejoice, young man, in your youth, and let your heart cheer you in the days of your youth’ (Ecclesiastes 11)” (דְּכַד הֲוָה מָטֵי רַב הַמְנוּנָא סָבָא קַדְמָאָה לְהַאי קְרָא שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ), “he would weep” (הֲוָה בָּכִי). “And he said: surely this verse is fitting, and it is in the way of parable, but who can make a derasha upon this parable?” (וְאָמַר וַדַּאי הַאי קְרָא יֵאוֹת הוּא, וְאִיהוּ בְּאֹרַח מָשָׁל, וּמַאן יָכִיל לְמֶעְבַּד דְּרָשָׁא בְּמָשָׁל דָּא). “And if it is a derasha, it has no derasha except as seen with the eyes” (וְאִי אִיהוּ דְּרָשָׁא לֵית בֵּיהּ דְּרָשָׁא, אֶלָּא כְּמָה דַּחֲמֵינָן בְּעַיְינִין). “And if it is Chokhmah, who can know it?” (וְאִי חָכְמְתָא אִיהוּ, מַאן יָכִיל לְמִנְדַּע לָהּ).

“Immediately he would turn and say: it is written, ‘These are the generations of Ya'akov, Yosef, being seventeen years old’ (Bereshit 37)” (מִיָּד הֲוָה תָּב וְאָמַר, כְּתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שֶׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְגוֹ'). “This verse of Kohelet is a parable to the Chokhmah of this verse of the Orayta, and this parable corresponds to that” (הַאי קְרָא דְּקֹהֶלֶת, אִיהוּ מָשָׁל לְחָכְמְתָא דִּקְרָא דָּא דְּאוֹרַיְיתָא, וְדָא מָשָׁל לְדָא). “‘Rejoice, young man, in your youth’ - and he was a youth” (שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ, וְהוּא נַעַר). “‘And let your heart cheer you’ - he was tending his brothers in the flock” (וִיטִיבְךָ לִבְּךָ, הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן). “‘In the days of your youth’ - the sons of Bilhah and the sons of Zilpah, his father’s wives” (בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו). “And know that for all these, ‘Yosef brought their evil report’” (וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה). “‘Elohim will bring you into judgment’ - these are the generations of Ya'akov, Yosef” (יְבִיאֲךָ אֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף). “Yosef was included in Ya'akov, and the secrets of the mysteries of the Torah - who can know them?” (יוֹסֵף אִתְכְּלִיל בְּיַעֲקֹב, וְרָזִין דְּסִתְרֵי תּוֹרָה, מַאן יָכִיל לְמִנְדַּע לוֹן).