Daf 73b (דַּף ע״ג ע״ב)

Closed are the six days of creation (סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה), in this manner Mem closed (כְּגַוְונָא דָא ם סְתִימָא). And it has already been said (וְהָא אִתְּמַר). And the point is the seventh, the crown upon its head (וּנְקוּדָה אִיהִי שְׁבִיעָאָה תַּגָּא עַל רֵישֵׁיהּ), the crown of the Sefer Torah (תַּגָּא דְסֵפֶר תּוֹרָה), the crown upon the covenant (עֲטָרָה עַל בְּרִית). The seventh, which is the seventh day, the day of Shabbat (ז׳ דְּאִיהִי יוֹם שְׁבִיעִי יוֹם הַשַּׁבָּת), the seventh surely (שְׁבִיעִי וַדַּאי). And about it, it is said (וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר), and on the day of Shabbat it shall be opened (וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ). But on the weekdays, a locked garden, my sister, bride (אֲבָל בְּיוֹמִין דְּחוֹל גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה).

It is called closed with the letter Vav (אִתְקְרִיאַת סְתִימָא בְאוֹת ו׳). And this foreskin and uncovering are as chaff and straw of the wheat (וְהַאי עָרְלָה וּפְרִיעָה אִינוּן כַּמּוֹץ וְתֶבֶן דְּחִטָּה). On weekdays it is called Heh (בְּיוֹמִין דְּחוֹל אִתְקְרִיאַת ה״א), which is vapor to the flame of the altar (דְּאִיהוּ הֶבֶ״ל לַהַ״ב הַמִּזְבֵּחַ), to burn the chaff and straw (לְאַדְלָקָא מוֹץ וְתֶבֶן). And that which remains is fine flour (וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי סֹלֶת נְקִיָּה). But on Shabbat and festivals it is called Yod, the crown upon all (אֲבָל בְּיוֹמִין דְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אִתְקְרִיאַת י׳ עֲטָרָה עַל כֹּלָּא). And her house [some say: her throne] (וּבֵיתָא, נ״א וְכִסָּא דִּילָהּ), the thirty-two Elohim of the work of Bereshit (ל״ב אלהי״ם דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית). And she is Bet, including the ten utterances on every side (וְאִיהִי ב׳ כְּלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן בְּכָל סִטְרָא). This Yod is called Yirah (הַאי י׳ אִתְקְרִיאַת יִרְאָה), whether on the Sabbath, or at a Circumcision, or in Judgment—and so it is with every commandment (בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בִּבְרִית מִילָה בֵין בְּדִינָא וְהָכִי בְכָל פִּקּוּדָא).

Elohim-this is the first path (אלהי״ם דָּא נָתִיב קַדְמָאָה). About it, it is said (עֲלֵיהּ אִתְּמַר) (Job 28:7), a path no bird of prey knows, and the eye of the vulture has not beheld it (נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עִין אַיָּה). What is the eye of the vulture? (מַאי עִין אַיָּה). Rather, from those angels who say, “Where is the place of His glory, to exalt Him?” (אֶלָּא מֵאִינוּן מַלְאָכִין דְּאָמְרִין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ). When she is on this path, they have no knowledge of her (כַּד אִיהִי בְּהַאי נָתִיב לֵית לוֹן יְדִיעָה בָּהּ), for she is concealed from the living ones of the Merkava (דְּאִיהִי סְתִירָא מֵחֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא). And the earth was tohu and bohu (וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ) (Bereshit 1:2). What is, “And the earth was tohu and bohu”? (מַאי וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ). Rather, whoever brings out from the private domain to the public domain causes the Shekhinta (אֶלָּא מָאן דְּאַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא), to become tohu and bohu, darkness and tehom (לְמֶהֱוֵי תֹהוּ וָבֹהוּ חֹשֶׁךְ וּתְהוֹם), as she is clothed in those shells (דְּאִתְלַבְּשַׁת בְּאִינוּן קְלִיפִין), which are the four exiles (דְּאִינוּן אַרְבַּע גָּלִיּוֹת). And not only that, but he causes her to become dry land of tohu (וְלָא עוֹד אֶלָּא דְגָרִים לָהּ לְמֶהֱוִי יַבָּשָׁה תֹהוּ), for the point departs from her space, which is Bet (דְּאִסְתַּלְּקַת נְקוּדָה מֵחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהִי ב׳), and dryness remains (וְאִשְׁתְּאָרַת יְבֵישָׁה).

The second path (נָתִיב תִּנְיָינָא), and the spirit of Elohim hovered over the face of the waters (וְרוּחַ אלהי״ם מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם) (Bereshit 1:2). What is “and the spirit”? (מַאי וְרוּחַ). Rather, surely, at the time that the Shekhinta descends into exile (אֶלָּא בְּוַדַּאי בְּזִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת בְּגָלוּתָא), this spirit blows upon those who engage in Orayta (הַאי רוּחַ נָשִׁיב עַל אִינוּן דְּמִתְעַסְּקֵי בְּאוֹרַיְיתָא), because the Shekhinta is found among them (בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּכְּחַת בֵּינַיְיהוּ). And this spirit becomes a voice (וְהַאי רוּחַ אִתְעֲבִיד קָלָא), and it says thus (וְיֵימָא הָכִי) to those who are heavy in sleep in their holes (אִינוּן דְּמִיכִין דְּשִׁינְתָא בְּחוֹרֵיהוֹן), whose eyes are closed, whose hearts are sealed (סְתִימִין עַיְינִין אֲטִימִין דְּלִבָּא): arise and awaken to the Shekhinta (קוּמוּ וְאִתְעָרוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא), for you have a heart without understanding to know Her (דְּאִית לְכוֹן לִבָּא בְּלָא סֻכְלְתָנוּ לְמִנְדַּע בָּהּ), and He is among you (וְאִיהוּ בֵּינַיְכוּ). And the secret of the matter: a voice says, “Call” (וְרָזָא דְמִלָּה קוֹל אוֹמֵר קְרָא) (Isaiah 40:6). Like “Call now: is there any who will answer you? And to which of the holy ones will you turn?” (כְּגוֹן קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה) (Job 8:1). And she says, “What shall I call? All flesh is grass” (וְהִיא אָמְרַת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר), all of them are like beasts that eat grass (כֹּלָּא אִינוּן כִּבְעִירָן דְּאָכְלִין חָצִיר). And all its kindness is like the flower of the field (וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה) (ibid.). All the kindness they do, they do for themselves (כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין). Even all those who labor in Orayta (וַאֲפִילוּ כָּל אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא), all the kindness they do, they do for themselves (כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ עָבְדִין).

At that time, “And He remembered that they were flesh, a spirit that goes and does not return” (בְּהַהוּא זִמְנָא וַיִּזְכּוֹר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב) (Psalms 78:39), to the world (לְעָלְמָא). And this is the spirit of Mashiach (וְדָא אִיהוּ רוּחָא דְמָשִׁיחַ). Woe to those who cause it to depart from the world and not return to the world (וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא). These are those who make Orayta dry land (דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה), and they do not want to labor in the wisdom of Kabbalah (וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה). They cause the fountain of wisdom, which is Yod from Her, to depart (דְּגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י׳ מִינָהּ), and Bet remains, dry land (וְאִשְׁתְּאָרַת ב׳ יְבֵישָׁה). Woe to them, for they cause poverty and sword and plunder and slaughter and destruction in the world (וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא). And this spirit that departs is the spirit of Mashiach (וְהַאי רוּחַ דְּאִסְתַּלַּק אִיהוּ רוּחַ דְמָּשִׁיחַ), as it is said (כְּמָה דְאִתְּמַר). And it is the Holy Spirit (וְאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ). And it is the spirit of Chokhmah and Binah, the spirit of counsel and might, the spirit of Da‘at and Yirat Hashem (וְאִיהוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עִצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו״ה) (Isaiah 11:2).

The second commandment (פִּקּוּדָא תִּנְיָינָא): And Elohim said, Let there be light, and there was light (וַיֹּאמֶר אלהי״ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר) (Bereshit 1:3). And this is love, which is love of Chesed (וְדָא אַהֲבָה דְאִיהוּ אַהֲבַת חֶסֶד). This is what is written (הֲדָא הוּא דִכְתִיב) (Jeremiah 31:2), with everlasting love I have loved you, therefore I have drawn you with Chesed (וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד). And about it, it is said (וַעֲלָהּ אִתְּמַר) (Song of Songs 2:7), if you awaken, if you arouse the love until it pleases (אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ). Yirah is called from the side of the left (יִרְאָה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא), and Ahava is called from the side of the right (וְאַהֲבָה אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דִימִינָא).

There is Yirah and there is Yirah , there is Ahava and there is Ahava (אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה, אִית אַהֲבָה וְאִית אַהֲבָה). Yirah is when a man fears Kudsha Berikh Hu because he should not lose his possessions, or because his children should not die in his lifetime (יִרְאָה דְּדָחִיל בַּר נַשׁ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּלָא נָחִית מִנִּכְסוֹי, אוֹ בְּגִין דְּלָא יְמוּתוּן בְּנוֹי בְּחַיּיוֹי). It turns out that if he did lose his possessions, or if his children did die in his lifetime, then he would not fear Him (אִשְׁתַּכַּח דְּאִם הֲוָה נָחִית מִנִּכְסוֹי אוֹ אִם יְמוּתוּן בְּנוֹי בְּחַיּיוֹי דְּלָא הֲוָה דָחִיל לֵיהּ). And because of this he loved Him (וּבְגִין דָּא הֲוָה רָחִים לֵיהּ). This Yirah and this Ahava are not equal to Yirat Hashem and to His Ahava (love) in essence (הַאי יִרְאָה וְאַהֲבָה לָא שַׁוִּי לְיִרְאַת יהו״ה וּלְאַהֲבָה דִילֵיהּ לְעִקָּרָא). But true love and awe are His essence, whether for good or for evil (אֲבָל רְחִימוּ וּדְחִילוּ עִיקָרָא דִילֵיהּ בֵּין טַב וּבֵין בִּישׁ). And because of this, this Yirah and this Ahava are called “on condition to receive reward” (וּבְגִין דָּא אִתְקְרִיאַת הַאי יִרְאָה וְאַהֲבָה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס).