Permutations of The Letters

צֵירוּפֵי אוֹתִיּוֹת

And now I shall explain to you through this a very great secret (וְעַתָּה אַפָּרֵשׁ לְךָ בְּזֶה סוֹד גָּדוֹל מְאֹד), and you will understand the matter of the permutations of the letters to form the Names (וְתָבִין עִנְיַן צֵירוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת לַעֲשׂוֹת הַשֵּׁמוֹת).

For you already know that the names of the Holy Tongue are not by happenstance through convention (כְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֵין שֵׁמוֹת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּמִקְרֶה עַל צַד הַהַסְכָּמָה), but rather they indicate the essence of the thing (אֶלָּא הֵם מוֹרִים עַצְמוּת הַדָּבָר), according to the mode of its existence from the Luminaries [Me'orot] (לְפִי בְּחִינַת מְצִיאוּתוֹ מִן הַמְּאוֹרוֹת).

And behold, you already know that many Luminaries [Me'orot] gather and combine (וְהִנֵּה כְּבָר יָדַעְתָּ, כִּי הַרְבֵּה מְאוֹרוֹת מִתְקַבְּצִים וּמִתְרַכְּבִים), in a specific aggregation and composition (בְּקִבּוּץ וְהֶרְכֵּבָה פְּרָטִית), to produce each entity in and of itself (לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ). And the source of the composition is that which is revealed in the Name (וּמְקוֹר הַהֶרְכֵּבָה הוּא הַמִּתְגַלֶּה בַּשֵּׁם).

For example, lechem (bread)—the connection of these three Luminaries [Me'orot], these letters, in this permutation (דֶּרֶךְ מָשָׁל, לֶחֶם – הִתְקַשְּׁרוּת שְׁלוֹשֶׁת מְאוֹרוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה בְּצֵירוּף זֶה), causes such a composition of Luminaries [Me'orot] that it brings forth the quality of bread in all its details (גּוֹרֵם הֶרְכֵּבָה כָּךְ שֶׁל מְאוֹרוֹת שֶׁתּוֹצִיא בְּחִינַת הַלֶּחֶם בְּכָל פְּרָטָיו). And behold, the twenty-two letters are the sources for all of existencep1-77 (וְהִנֵּה כ״ב אוֹתִיּוֹת הֵם הַמְּקוֹרוֹת לְכָל הַמְּצִיאוּת), and the beginning of their division is into five articulations (וְרֵאשִׁית הִתְחַלְּקָם הוּא לַחֲמֵשָׁה מוֹצָאוֹת). And the secret of the matter is that the foundation of Imma is the mouth which brings them forth (וְסוֹד הָעִנְיָן, כִּי יְסוֹד אִמָּא הוּא הַפֶּה הַמּוֹצִיאָם), and it measures their dimension in the secret of (Isaiah 40:12) “Who measured the waters with His span?” (וּמוֹדֶדֶת מִדָּתָם בְּסוֹד "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם), and therefore they are five articulations (וְעַל כֵּן הֵם ה׳ מוֹצָאוֹת), and they are five types of existence (וְהֵם ה׳ מִינֵי מְצִיאוּת), in the secret of the five Sefirot which are the essence of the Partzuf (בְּסוֹד ה׳ הַסְּפִירוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַפַּרְצוּף), as explained elsewhere (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר). After this comes the matter of the Alphabets in the aspect of permutations (אַחַר כָּךְ בָּא עִנְיָן הָאַלְפָּא בֵּיתוֹת בִּבְחִינַת הַצֵּירוּפִים), which is their composition into many directions (שֶׁהִיא הֶרְכָּבָתָם לְכַמָּה צְדָדִים), to form all kinds of created beings (לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי הַבְּרִיאוֹת), and actions draw forth from other actions (וְנִמְשָׁכִים פְּעוּלוֹת מִפְּעוּלוֹת), in distinct pathways known to the Emanator (בְּדְרָכִים מְיֻחָדִים הַיְדוּעִים לַהַמַּאֲצִיל), for thus it is proper that the world be sustained in its arrangement (שֶׁכָּךְ רָאוּי לְהִמָּצֵא הָעוֹלָם עַל מְכוֹנוֹ).

And now I will inform you of the matter of the substitutions that pertain to the letters (וְעַתָּה אוֹדִיעֲךָ עִנְיַן הַחִלּוּפִין אֲשֶׁר לָאוֹתִיּוֹת), for the letters of articulation are interchangeable (כִּי אוֹתִיּוֹת הַמּוֹצָאוֹת הֵם מִתְחַלְּפוֹת), and so too in the Alphabets (וְגַם בֶּאֱלַפָּא בֵּיתוֹת). And the secret of the matter is: the letters which share a single articulation are all members of one species (וְסוֹד הָעִנְיָן, כִּי הָאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר בְּמוֹצָא אֶחָד, הִנֵּה הֵם אִישֵׁי מִין אֶחָד), and therefore a single action can be transformed from one letter to another within that same species (וְעַל כֵּן פְּעוּלָה אַחַת תּוּכַל לְהִתְחַלֵּף מֵאוֹת לְאוֹת בַּמִּין הַהוּא עַצְמוֹ), for indeed the letters are arranged in a proper order within the articulation itself (כִּי בֶּאֱמֶת הָאוֹתִיּוֹת עוֹמְדוֹת מְסֻדָּרוֹת בְּסִדּוּר הָרָאוּי בַּמוֹצָא עַצְמוֹ), and the first is first in its level, and the second is second to it (וְהָרִאשׁוֹנָה – רִאשׁוֹנָה בְּמַעֲלָתָה, וְהַשְּׁנִיָּה – שְׁנִיָּה לָהּ). But when things change from one species to another, it is only done through the composition of the Alphabets (אֲבָל בְּהִתְחַלֵּף הַדְּבָרִים מִמִּין זֶה לְמִין זֶה, לֹא יֵעָשֶׂה אֶלָּא בְּהֶרְכֵּב הָאֶלְפָּא בֵּיתוֹת), and thus the substitution takes place through them (וְלָכֵן יִהְיֶה הַחִלּוּף עַל יְדֵיהֶם).

And you shall also know that the initial letters are the primary Luminaries [Me'orot] in the root of the composition (וְתֵדַע עוֹד, שֶׁרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת הֵנָּה הַמְּאוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים בְּמָקוֹר הַהֶרְכֵּבָה), the seconds are second, and so on to their end (הַשְּׁנִיִּים – שְׁנִיִּים, וְכֵן עַד סוֹפָם), and each has a reason in the composition according to the governance (וּלְכָל טַעַם בַּהֶרְכֵּבָה לְפִי הַהַנְהָגָה), to establish each thing rightly and precisely (לְהַעֲמִיד כָּל דָּבָר עַל בּוּרְיוֹ כָּרָאוּי). And when two words are equal, and the difference between them is only one letter (וּבְהִיוֹת שְׁתֵּי מִלּוֹת שָׁווֹת, וְחִלּוּף בֵּינֵיהֶן בְּאוֹת אַחַת לְבַד), then we know that both issue from the same root (הִנֵּה נֵדַע שֶׁשְׁתֵּיהֶן מִמָּקוֹר אֶחָד יוֹצְאוֹת), with the difference of just one Luminaries [Me'orot] (בְּחִלּוּף אֶחָד הַמְּאוֹרוֹת לְבַד). And sometimes they change greatly (וְיֵשׁ שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ הַרְבֵּה), and sometimes a resemblance remains in only one part (וְיֵשׁ שֶׁיִּשָּׁאֵר דִּמְיוֹן בְּחֵלֶק אֶחָד לְבַד). And letters may be similar, yet by way of substitutions and detailed permutations of letters (וְאֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹתִיּוֹת דּוֹמִים, אֲבָל לְפִי חִלּוּפִים וְצֵירוּפֵי אוֹתִיּוֹת פְּרָטִים), and I have already said—each has its specific reason, that it must be precisely thus for the sake of that specific existence (וְכְבָר אָמַרְתִּי – לְכָל טַעַם פְּרָטִי, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהִיֶּה דַוְקָא כָּךְ לְצֹרֶךְ הַמְּצִיאוּת הַהוּא).

And I return to my subject (וְאָשׁוּב אֶל עִנְיָנִי), for the source of the composition of the Luminaries [Me'orot] for the matter of the revelation of the attainment of the Torah is called Intellect (כִּי מְקוֹר הַרְכֶּבֶת הַמְּאוֹרוֹת לְעִנְיַן הִתְגַּלּוּת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה נִקְרָא שֵׂכֶל), and the secret of the matter is (Tehillim 111:10) (וְסוֹד הָעִנְיָן׳)—“A good intellect to all who do them” (שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם).

For when human beings rectify through the Torah (כִּי בִּהְיוֹת בְּנֵי הָאָדָם מְתַקְּנִים בַּתּוֹרָה), through engagement in it according to the permutation of their Avodah (עַל יְדֵי הָעֵסֶק בָּהּ לְפִי צֵירוּף עֲבוֹדָתָם), behold they cause the Torah to spread forth upon them in the aspect of influx and attainment (הִנֵּה עוֹד יִגְרְמוּ לְהִתְפַּשֵּׁט אֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה בְּבְחִינַת הַשְׁפָעָה וְהַשָּׂגָה). And you should know (וְתֵדַע) that all the other names—such as Chokhmah, Tevunah, Da'at, and all the others (שֶׁכָּל שְׁאָר הַשֵּׁמוֹת, כְּגוֹן חָכְמָה, תְּבוּנָה, דַּעַת, וְכָל הָאֲחֵרִים)—they all emerge from this aspect of intellect (כֻּלָּם מִן הַבְּחִינָה הַזֹּאת שֶׁל שֵׂכֶל הֵם יוֹצְאִים), for it is the essence of this existence (כִּי הוּא הָעִקָּר בְּמְצִיאוּת זֶה). And in order to clarify this secret before you (וּלְמַעַן בָּרֵר לְפָנֶיךָ הַסּוֹד הַזֶּה), I will briefly depart from my topic (אֵצֵא מְעַט מֵעִנְיָנִי), to inform you of the truth in its foundation (לְהוֹדִיעֲךָ אֱמֶת עַל מְכוֹנוֹ). And I shall explain to you the matter of the existence of language in the secret of grammar (וַאֲפָרֵשׁ לְךָ עִנְיַן מְצִיאוּת הַלָּשׁוֹן בְּסוֹד הַדִּקְדּוּק), and you will see wonders from the Perfect in Knowledge (וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת תְּמִים דֵּעִים), for everything in profound wisdom He prepared His world (כִּי הַכֹּל בְּחָכְמָה עֲמוּקָה הֵכִין עוֹלָמוֹ).

Behold, you have already heard how the words indicate the sources of specific compositions for the sake of the existence of the beings alluded to by them (הִנֵּה כְּבָר שָׁמַעְתָּ אֵיךְ הַתֵּבוֹת הֵן מוֹרוֹת מְקוֹרוֹת הַהֶרְכָּבוֹת הַפְּרָטִיּוֹת לְצֹרֶךְ מְצִיאוּת הַנִּמְצָאִים הַנִּרְמָזִים בָּהֶם). And behold, it is first divided into two categories—more fundamental ones (וְהִנֵּה לִשְׁנֵי חֲלָקִים מִתְחַלֵּק רִאשׁוֹנָה, פֵּרוּשׁ – יוֹתֵר עִקָּרִים), and they are: the noun and the verb (וְהֵם, הַשֵּׁם וְהַפֹּעַל).

For the noun indicates the beings (כִּי הַשֵּׁם יוֹרֶה הַנִּמְצָאִים), and they are compositions of Luminaries [Me'orot] gathered together to bring forth that being (וְהֵם הֶרְכֶּבֶת מְאוֹרוֹת הַמִּתְקַבְּצִים כֻּלָּם וּמוֹצִיאִים הַנִּמְצָא הַהוּא); and the verb—a composition of Luminaries [Me'orot] gathering to bring forth the action (וְהַפֹּעַל – הֶרְכֶּבֶת מְאוֹרוֹת מִתְקַבְּצִים לְהַמְצִיא הַפְּעוּלָה). And this principle must always be preserved in your hand (וְזֶה הַכְּלָל יִהְיֶה שָׁמוּר בְּיָדְךָ תָּמִיד): that no action or matter below can exist which is not born from some specific matter among the Luminaries [Me'orot] above (שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִמָּצֵא שׁוּם פְּעוּלָה וְעִנְיָן לְמַטָּה אֲשֶׁר לֹא יִוָּלֵד מֵאֵיזֶה עִנְיָן פְּרָטִי אֲשֶׁר בַּמְּאוֹרוֹת לְמַעְלָה). And if there exists an action and that which is acted upon below (וְאִם נִמְצָא הַפֹּעַל וְהַנִּפְעָל לְמַטָּה), behold it came forth from the power of the joining of distinct Luminaries [Me'orot] above (הִנֵּה זֶה יָצָא מִכֹּחַ הִתְחַבְּרוּת מְאוֹרוֹת מִתְחַלֵּף אֲשֶׁר לְמַעְלָה).

And therefore are found all the binyanim of language (וְעַל כֵּן נִמְצָאִים כָּל הַבִּנְיָנִים אֲשֶׁר בַּלָּשׁוֹן), for they are all varieties of compositions (כִּי הֵם כֻּלָּם מִינֵי הֶרְכָּבוֹת שׁוֹנוֹת), to bring about that category of action into manifestation (לְהַגִּיעַ מִין הַפְּעוּלָה הַהִיא לַמַּעֲשֶׂה). But the times also are differentiated according to their essence (אֲבָל הַזְּמַנִּים גַּם הֵם מִתְחַלְּפִים לְפִי מַהוּתָם), for there is a specific composition that stands to indicate an action that has already been done (כִּי יֵשׁ הֶרְכֵּבָה פְּרָטִית הָעוֹמֶדֶת לִרְשׁוֹם פְּעוּלָה אֲשֶׁר נַעֲשֵׂית), and so it remains in its place above—and that is the past (וְכֵן תַּעֲמוֹד בִּמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא הֶעָבָר); and there is another composition which stands to bring forth a thing in its time—and that is the future (וְיֵשׁ הֶרְכֵּבָה אַחֶרֶת הָעוֹמֶדֶת לְהוֹצִיא דָבָר בִּזְמַנּוֹ, וְהוּא הֶעָתִיד); and there is a composition that sustains a thing in its present being—and that is the present (וְיֵשׁ הֶרְכֵּבָה הַמְקַיֶּמֶת דָּבָר בְּהִמָּצְאוֹ, וְהוּא הֶהֹוֶה). And the letters which are signs of the times—these are the Luminaries [Me'orot] appointed over this matter (וְהָאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר הֵן סִימְנֵי הַזְּמַנִּים, הֵם הַמְּאוֹרוֹת אֲשֶׁר נִפְקְדוּ עַל הָעִנְיָן הַזֶּה).

But the milah (word) is a third category of language (אֲבָל הַמִּלָּה הִיא חֵלֶק שְׁלִישִׁי מִן הַלָּשׁוֹן), which stands for the joining of things that must flow one into the other (הָעוֹמֶדֶת לְחִבּוּר הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִים לְהִמָּשֵׁךְ זֶה עִם זֶה), and these are types of connections also differing according to the particulars of connection, according to the action (וְהֵם מִינֵי חִבּוּרִים שׁוֹנִים גַּם כֵּן לְפִי פְּרָטוּת הַחִבּוּרִים לְפִי הַפְּעוּלָה). And you should also know (וְתֵדַע עוֹד), For every Name or Verb—has its Root [Shoresh] (שֶׁיֵּשׁ לְכָל שֵׁם אוֹ פֹּעַל – הַשֹּׁרֶשׁ), and it is the root and source of the composition (וְהוּא שֹׁרֶשׁ וּמְקוֹר הַהֶרְכֵּבָה), which requires for its completion that additional Luminaries [Me'orot] be joined to it (אֲשֶׁר לִשְׁלֵמוּתָהּ צָרִיךְ שֶׁיִּתְחַבְּרוּ אֵלֶיהָ שְׁאָר הַמְּאוֹרוֹת), those which stand for the times of actions (הָעוֹמְדִים לַזְּמַנִּים בַּפְּעוּלוֹת), or to complete the shemot—which are the letters added to them (אוֹ לְהַשְׁלִים הַשֵּׁמוֹת שֶׁהֵן הָאוֹתִיּוֹת הַנּוֹסָפוֹת בָּהֶן), and these are Luminaries [Me'orot] that stand for that action (שֶׁהֵם מְאוֹרוֹת עוֹמְדִים לַפְּעוּלָה הַזֹּאת), to complete the composition of bringing the beings forth when they are joined to the root of their composition (לְהַשְׁלִים הֶרְכֶּבֶת הוֹצָאַת הַנִּמְצָאִים בְּהִתְחַבְּרָם אֶל מְקוֹר הַרְכָּבָתָם).

And likewise, there are Otiyot HaShimmush [functional letters] according to the nature of their use (וְכֵן יֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַשִּׁמּוּשׁ לְפִי עִנְיַן הַשִּׁמּוּשׁ), and there are deficiency, rest, and doubling (וְיֵשׁ חֶסְרוֹן, נוּחַ וְכֶפֶל). These are kinds of differing illuminations, or [illuminations] completely concealed (וְהֵם מִינֵי הָאֵרוֹת שׁוֹנוֹת אוֹ נִסְתָּרוֹת לַגַּמְרֵי)—that is, deficiency; or concealment, which is rest; or doubling (דְּהַיְנוּ חֶסְרוֹן, אוֹ נֶעֱלָמוֹת וְהוּא נוּחַ, אוֹ נִכְפָּלוֹת).

And there is the matter of the dagesh and the rafé (וְיֵשׁ עִנְיָן הַדַּגֵּשׁ וְהָרָפֶה), and these are actions extended either with force or with repose (וְהֵם פְּעוּלוֹת נִמְשָׁכוֹת בְּחֹזֶק אוֹ בִּמְנוּחָה). For the rafé is from the side of Chesed, and is in quietude (כִּי הָרָפֶה הוּא מִצַּד הַחֶסֶד, וְהוּא בְּהַשְׁקֵט), while the dagesh is from the side of Gevurah, and is in force (וְהַדַּגֵּשׁ מִצַּד הַגְּבוּרָה, וְהוּא בַּחֹזֶק). Therefore the light Binyan [conjugational structure] is distinguished from the heavy Binyan [conjugational structure] (וְלָכֵן נִבְדָּל בִּנְיַן הַקַּל מִבִּנְיַן הַכָּבֵד). And there is a dagesh to complete a deficiency (וְיֵשׁ דַּגֵּשׁ לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן), for this is why strengthening is required: because of the concealment (כִּי לָכֵן יִצְטָרֵךְ חִזּוּק בַּעֲבוּר הַהֶסְתֵּר).