Chapter 26, Section 2 (פֶּרֶק כ״ו אוֹת ב׳)

2. Because the gatekeepers of the entrance to the sixth Heikhal (ב מִפְּנֵי שֶׁשׁוֹמְרֵי פֶּתַח הֵיכָל שִׁשִּׁי), would act as if casting upon him one thousand thousands of waves of water (הָיוּ עוֹשִׂים כְּמִי שֶׁמַּטִּילִין עָלָיו אֶלֶף אַלְפֵי גַלֵּי מַיִם), and there was not even a single drop there (וְאֵין שָׁם אֲפִלּוּ טִפָּה אַחַת). If he said: “What is the nature of these waters?” (אִם אָמַר: מַיִם הַלָּלוּ מַה טִּיבָּן), immediately they run after him with stoning (מִיָּד רָצִין אַחֲרָיו בִּסְקִילָה), and they say: “Rikah! Perhaps from the seed of the kissers of the Calf!” (וְאוֹמְרִין ריקה שֶׁמָּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מְנַשְּׁקֵי הָעֵגֶל), “You are not worthy to behold the King and His Throne!” (שֶׁאֵין אַתָּה רָאוּי לִרְאוֹת בַּמֶּלֶךְ וּכִסְאוֹ). He does not move from there until they cast upon him one thousand thousands of iron decrees (לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמַּטִּילִין עָלָיו אֶלֶף אַלְפִים מִגְּזָרֵי בַּרְזֶל).