Chapter 30, Section 5 (פֶּרֶק ל׳ אוֹת ה׳)

5. This secret shall not go forth from Your treasury chamber (ה רָז זֶה אַל יֵצֵא מִבֵּית גִּנְזֶיךָ), and the concealment of subtlety from Your storehouses (וְסֵתֶר עָרְמָה מֵאוֹצְרוֹתֶיךָ). Toward the Name, when they guard My splendor (אֶל הַשֵּׁם בְּשָׁמְרָם פְּאֵרִי), do not let them show deception to human beings (אַל תַּרְאֵה תַּרְמָה בְּנֵי אָדָם). Our words extend from our generations in Torah (מִדְּבָרוֹתֵינוּ מַגִּיע מִדּוֹרוֹתֵינוּ בַּתּוֹרָה), in a measure without toil (בְּמִדָּה שֶׁאֵין יְגִיעִין), and they come from the generations-(וּבָאִין מִן הַדּוֹרוֹת), but from now and onward (וּמֵהַלְעַתִּיד וָאֵילָךְ), they shall establish it with toil and with great suffocation (יְקִימוּהָ בַּעֲמָל וּבְתַשְׁנוּק גָּדוֹל). This is Your glory and this is Your splendor (זֶהוּ כְבוֹדְךָ וְזֶהוּ תִפְאֶרְתְּךָ), when they praise and arrange before You (כְּשֶׁהֵן מְשַׁבְּחִין וְסוֹדְרִין לְפָנֶיךָ), they call upon You with a whole heart (קוֹרִין בְּלֵבָב שָׁלֵם לָךְ), they plead before You with a willing soul (מִתְחַנְּנִים בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה). Let it stand in our hands what we have recited (יַעֲמוֹד בְּיָדֵינוּ מַה שֶּׁקָּרִינוּ), and let it be fulfilled in our hands what we have studied (וְתִקַּיֵּם בְּיָדֵינוּ מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ). Let them retain all that our ears have heard (יִתְפַּשׂוּ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנֵינוּ), let our hearts be strengthened (יֶחֱזַק לְבָבֵנוּ), the paths of learning that we heard from the mouth of the teacher (נְתִיבוֹת תַּלְמוּד שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הָרַב). But if this secret goes forth before You (אֲבָל אִם רָז זֶה יֵצֵא לְפָנֶיךָ), the small shall be equated with the great (נִשְׁווּ קָטָן כַּגָּדוֹל), and the fool as the wise (וּכְסִיל כֶּחָכָם). This is the reply of His servants (זוֹ תְּשׁוּבַת עֲבָדָיו).