Daf 29b (דַּף כ״ט ע״ב)

“And the King shall rejoice in God”—the lower world rejoices in the upper world, deep within, life to all, called the life of the King (וְהַמֶּלֶךָ יִשְׂמַח בֵּאלהִים עָלְמָא תַּתָּאָה חָדֵי בְּעָלְמָא עִלָּאָה עֲמִיקָא חַיִּים לְכֹלָּא. חַיֵּי מַלְכָּא אִקְרוּן). This is the root of the House—the House that builds the world’s House, that builds the world (דָּא עִקָּרָא דְּבֵיתָא. בֵּיתָא דָּא בָּנֵי בֵּיתָא דְעָלְמָא. וּבָנֵי עָלְמָא). This is: “In the beginning God created”—two beginnings: Reshit Chokhmah, gathering all within, becoming the great sea to draw all (וְדָא הוּא בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים ב' רֵאשִׁית. רֵאשִׁית חָכְמָה כַּד כָּנִישׁ כֹּלָּא לְגַוֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד יַמָּא רַבָּא לְשָׁאֲבָא כֹּלָּא). A sea whose waters are frozen, drawing all waters of the world, gathering them within, streams flowing, surging, absorbed in it—issuing from above (יַמָּא דְּקָאפוּ מֵימוֹי. שָׁאִיב כָּל מֵימִין דְּעָלְמָא. וְכָנִישׁ לוֹן לְגַוֵיהּ. וּמַיִין אָזְלִין וְשָׁאטִין וְאִשְׁתָּאֲבָן בֵּיהּ. וְדָא נָפִיק מִגּוֹ עִלָּאָה). The sign of this mystery: “Out of whose womb came the ice?” (Job 38) (וְסִימָנֵיהּ דְּרָזָא דָא מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח). Its waters freeze in it, to draw others (דְּמֵימוֹי גְלִידִין בֵּיהּ לְשָׁאֲבָא אָחֳרָנִין). This ice—sea frozen, its waters do not flow, except when the force of the south approaches and joins with it (הַאי קָרַח יַמָּא דְקָפָא לָא נַגְדִין מֵימוֹי אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְתוּקְפָּא דְדָרוֹם מָטֵי לְגַבֵּיהּ וּמַקְרִיב לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ). Then the waters frozen in the north are released and flow (כְּדֵין מַיָא דְּהֲווּ גְלִידִין בְּסִטְרָא דְּצָפוֹן מִשְׁתָּרָן וְנָגְדִין). For from the north waters freeze, and from the south they are released, flowing to water all beasts of the field, as it is said: “They give drink to every beast of the field” (Psalms 104) (דְּהָא מִסִּטְרָא דְצָפוֹן גְּלִידֵי מַיָּא וּמִסִּטְרָא דְדָרוֹם מִשְׁתְּרָן. וְנָגְדִין לְאַשְׁקָאָה כָּל אִנּוּן חֵיוַת בְּרָא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי). These are called mountains after mountains of separation, quenched when the south draws near, and then the waters flow. In this supernal power that flows, all are in joy (וְאִלֵּין אִקְרוּן הָרֵי בָתֶר טוּרִין דְּפִירוּדָא... וּבְחֵילָא דָא עִלָּאָה דְּנָגִיד כֹּלָּא הֲווּ בִּרְבוּ בְּחֵדוּ). When thought ascends in hidden joy, one river issues from within—Keter concealed (כַּד מַחֲשָׁבָה סָלִיק בִּרְעוּ מִטְמִירָא דְכָל טְמִירִין. מָטֵי מִגַּוִּיהּ חַד נָהָר. כֶּתֶרָא טְמִירָא). When they join one to the other in one unknown path, above and below, here is the beginning of all (וְכַד מִתְקָרְבִין דָּא בְּדָא בְּחַד שְׁבִיל דְּלָא יְדִיעַ לְעֵילָא וְתַתָּא וְהָכָא הוּא רֵאשִׁיתָא דְּכֹלָּא). Two—King unspecified—out of this beginning are completed, resembling one another (וּב' מֶלֶךְ סְתָם מֵהַאי רִאשִׁיתָא אִשְׁתַּכְלַל וְדָמֵי דָא לְדָא). And with this power (וּבְחֵילָא דָּא), “God created the heavens” (Bereshit 1) (בָּרָא אֱלהִים אֶת הַשָּׁמַיִם). A sealed point, waters flowing, issuing, creation below (סְתִימָא נְקוּדָה סְתִימָא דְּנָגְדִין מֵימוֹי וְנָפְקִין בְּרָא). A voice issued from within—this is called the voice of the shofar (וְאַפִּיק קוֹל מִגַּוִּיהּ. וְדָא אִקְרֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר). Thus: “God created the heavens”—this is the voice of the shofar (וְהַיְינוּ בָּרָא אֱלהִים אֶת הַשָּׁמַיִם דְּאִיהוּ קוֹל הַשּׁוֹפָר). The heavens rule with the life of the supernal King over earth (וְשָׁמַיִם שַׁלִּיטִין בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ עִלָּאָה עַל אַרְעָא). Your sign: “Ben Yishai lives on the earth” (1 Samuel 25) (וְסִימָנִיךְ בֶּן יִשַּׁי חַ״י עַל הָאֲדָמָה). For life depends on Ben Yishai (דְּחַיִּים תַּלְיָין בְּבֶן יִשַּׁי). Through Vav He flows to it, and by Him He rules all. From Him the earth is nourished. This is what is written: “And the earth” (Bereshit 1) (וּבְהוּ שַׁלִּיט בְּכֹלָּא. וְאַרְעָא מִינֵּיהּ אִתְזְנַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֶת הָאָרֶץ). And the Vav is added for dominion of sustenance over the earth (וָא״ו דְּאִתּוֹסַף לְשַׁלְטָאָה בִּמְזוֹנֵי עַל אַרְעָא).

“Et” above is the power including the twenty-two letters (אֶ״ת לְעֵילָא וְהוּא חֵילָא דִּכְלָלָא דְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון). He brought forth Et—Alef Tav—Elohim, and gave to the heavens (דְּאַפִּיק אֶ״ת א' ת' אֱלהִים דָּא וְיָהִיב לַשָּׁמַיִם). As it is said: “With the crown His mother crowned Him on the day of His wedding” (Song of Songs 3) (כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְרָה לוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ). Thus: “Et haShamayim”—to join this with that, to establish as one in the life of the King, King unspecified, from whom the heavens are sustained (וְהַיְינוּ אֶת הַשָּׁמַיִם לְאַכְלָלָא דָא בְּדָא וּלְחַבְּרָא לוֹן דָּא בְּדָא לְאִתְקַיְּימָא כְּחֲדָא בְּאִנּוּן חַיֵּי מַלְכָּא מֶלֶךְ סְתָם לְאִתְזְנָא מִינֵיהּ שָׁמַיִם). “And Et haAretz”—union of male and female, engraved in inscribed letters (וְאֶת הָאָרֶץ חִבּוּרָא דִּדְּכַר וְנוּקְבָא דְּאִתְגְּלִיפוּ בְּאַתְוָן רְשִׁימִין). The life of the King flows from heaven of heavens to sustain earth and her hosts (וְחַיֵּי מַלְכָּא דְּאִתְנְגִידוּ מִן שְׁמַיָא דְּשָׁמַיִם נַגְדִין לוֹן לְקַיְּימָא אַרְעָא וְכָל אֻכְלוֹסִין דִּילָהּ).

The secret: Elohim above made heaven and earth for existence, bringing them forth as one from the supernal power, the beginning of all (וְרָזָא דְּאֱלֹהִים עִלָּאָה עֲבַד שָׁמַיִם וָאָרֶץ לְקִיּוּמָא. וְאַפִּיק לוֹן כְּחֲדָא בְּחֵילָא דִלְעֵילָא רֵאשִׁיתָא דְּכֹלָא). So above descends below, and the latter made heaven and earth below (כְּגַוְונָא דָא רָזָא עִלָּאָה נָחִית לְתַתָּא. וְהַאי בַּתְרָאָה עָבִיד שָׁמַיִם וְאָרֶץ לְתַתָּא).

The secret of all: two worlds, and they created worlds, upper and lower (וְרָזָא דְכֹלָּא ב' תְּרֵין עָלְמִין נִינְהוּ וּבְרָאוּ עָלְמִין. דָּא עָלְמָא עִלָּאָה וְדָא עָלְמָא תַּתָּאָה). This one created heaven and earth, and that one created heaven and earth (דָּא בְּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְדָא בְּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ). Thus two—two worlds. This one brought forth two worlds, that one brought forth two worlds—all in the supernal power of Reishit (וְעַל דָּא ב' תְּרֵין עָלְמִין... וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְרֵאשִׁית עִלָּאָה).

The upper descends to the lower, filling it in the path of one level placed upon it (נָחִית עִלָּאָה בְּתַתָּאָה וְאִתְמַלְיָיא בְּאֹרַח דְּחַד דַּרְגָּא דְּשָׁרֵי עֲלָהּ). Like that hidden path above, except for one fine path below (כְּגַוְונָא דְּהַהוּא שְׁבִיל סָתִים וְטָמִיר... בַּר דְּחַד שְׁבִיל דַּקִּיק). That one below is the path of “The path of the righteous is like shining light” (Proverbs 4) (וְחַד אֹרַח. הַהוּא דִלְתַתָּא אֹרַח כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נוֹגַהּ). That one above is the hidden path: “A path no bird knows” (Job 28) (וְהַהוּא דִלְעֵילָא שְׁבִיל דַּקִּיק כְּדִכְתִיב נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט). The secret of all: “Who makes a way in the sea, and a path in mighty waters” (Isaiah 43) (וְרָזָא דְּכֹלָּא הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה). And: “Your way was in the sea, Your path in many waters” (Psalms 77) (וּכְתִיב בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים).

The upper world, when filled, is impregnated like a female by a male, bringing forth two children together—male and female, called heaven and earth, in the supernal likeness (עָלְמָא עִלָּאָה כַּד אִתְמַלְיָיא וְאִתְעַבְּרָא כְּנוּקְבָא דְּמִתְעַבְּרָא מִן דְּכוּרָא אַפִּיקַת תְּרֵין בְּנִין כְּחַד דְּכַר וְנוּקְבָא, וְאִנּוּן שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּגַוְונָא עִלָּאָה). From the waters of heaven the earth is nourished, their waters joined within, the upper male and the lower female (מִמֵּימוֹי דִשְׁמַיָא אִתְּזַן אַרְעָא וּמֵימוֹי אִשְׁתַּדָּן בְּגַוָּוהּ, אֶלָּא דְעִלָּאֵי דְּכַר וְתַתָּאֵי נוּקְבָא). The lower from the male are sustained (וְתַתָּאֵי מִן דְּכוּרָא אִתְּזְנָן). The lower waters call to the upper, like the female open to the male, receiving waters of the male to produce seed (וּמַיִין תַּתָּאִין קָרָאן לְעִלָּאִין כְּנוּקְבָא דִפְתִיחָא לִדְכוּרָא וְשָׁדַת מַיָא לָקֳבֵל מַיָא דִדְכוּרָא לְמֶעְבַּד זַרְעָא). And the female is nourished from the male (וְנוּקְבָא מִן דְּכוּרָא אִתְּזְנַת). This is: “And the earth”—with added Vav, as said (Bereshit 1) (הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֶת הָאָרֶץ בְּתוֹסֶפֶת וי״ו כְּמָה דְאִתְּמָר).