Daf 101a (דַּף ק״א ע״א)

And what was the spring that departed from it (וּמַאי הֲוָה נְבִיעוּ דְאִסְתַּלַּק מִנֵּיהּ)? It was the Vav that ascended until Ein Sof, which is the supernal Mazal (ו׳ דְּאִסְתַּלַּק עַד אֵין סוֹף דְּאִיהוּ מַזָּלָא עִלָּאָה). That descended to it, and that Vav is Abba, to his place (דְנָחִית לֵיהּ ו׳ דְּאִיהוּ אַבָּא לְאַתְרֵיהּ). And afterward Abba raised all his offspring to his place (וּלְבָתַר סָלִיק אַבָּא כָּל בְּרֵיהּ לְאַתְרֵיהּ). (Some say: That Abba descended to them, to his son, and afterward Abba ascended from his son to his place (נ״א דנחית לון דאיהו אבא לבריה, ולבתר סליק אבא מבריה לאתריה). [All this is superfluous (כל זה מיותר)]. That is the hour that endures for him - blessed is he for whom the hour endures and does not press him (דאיהו שעתא דקיימא ליה זכאה איהו מאן דקיימא ליה ולא דחיקא ליה שעתא). As the masters of the Mishnah have established: whoever presses the hour, the hour presses him (כמה דאוקמוה כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו). And behold, Rabbi Pedat - the hour pressed him (והא רבי פדת דדחיקא ליה שעתא). Kudsha Berikh Hu said to him: If you desire, I will destroy the world, and perhaps you will fall in the hour of sustenance (אמר ליה קודשא בריך הוא אי בעית דאחריב עלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני). He said to him, the Holy Luminary: All this, why (אמר ליה בוצינא קדישא כולי האי אמאי)? He said to him: This is the great secret I have heard - that a man who comes in Gilgul is obligated to his Master before he comes into the world (אמר ליה דא רזא רברבא שמענא דבר נש דאתי בגלגולא ואתחייב למאריה קדם דייתי לעלמא). Even though he does many merits, the matter does not depend on his merit, for his Mazal causes it to him (אף על גב דיעביד כמה זכוון לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה). And that which He said: “If you desire, I will destroy the world, and perhaps you will fall in the hour of sustenance” (ומה דאמר אי בעית דאחריב לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני) - surely thus I have heard, that every Tzaddik has a world of his own (בודאי הכי שמענא דכל צדיקא וצדיקא אית ליה עולם בפני עצמו). And this is the body of man, which is called a small world (ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן). And because of this it is said: “If you desire, I will destroy the world, and I will bring him in another body, and perhaps you will fall in the hour of sustenance” (ובגין דא אמר אי בעית דאחרביה לעלמא ואייתי ליה בגופא אחרא ואפשר דנפלת בשעתא דמזוני). He said to him: But it is written: “If he take him another wife, her food, her covering, and her onah he shall not diminish” (Exodus 21) (אמר ליה והא כתיב אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע). And: “Lo, all these things does El, twice and thrice with a man” (Job 33) (והן כל אלה יפעל א״ל פעמיים שלוש עם גבר). And: “And if he does not these three unto her, then she shall go out free, without money” (Exodus 21) (ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף). He said to him: Surely, here is revealed the supernal secret (אמר ליה ודאי אתגלי הכא רזא עלאה). As the masters of the Mishnah have established: a man’s wife is like his own body (כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אשתו כגופו דמיא). And it is found that she is his life - as it is written: “See life with the woman whom you love” (Ecclesiastes 9) (ואשתכח דאיהי חיים דיליה הדא הוא דכתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת). “She is a tree of life to those who hold her” (Proverbs 3) (עץ חיים היא למחזיקים בה). And she is his sustenance - as it is written: “A land wherein you shall eat bread without poverty” (Deuteronomy 8) (ואיהי פרנסה דיליה הדא הוא דכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם). And from her - children, life, and sustenance (ומינה בני חיי ומזוני).

And corresponding to these Gilgulim are change of place and change of the name and change of action (וְלָקֳבֵל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה). Change of place is in the manner of Kudsha Berikh Hu (שִׁנּוּי מָקוֹם כְּגַוְונָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא), about whom it is said (Isaiah 26) “Behold Hashem goes forth from His place” (דְאִתְּמַר בֵּיהּ הִנֵּה יהו״ה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ). And when He goes forth He changes from judgment to mercy and from mercy to judgment (וְכַד נָפִיק אִשְׁתַּנִּי מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וּמֵרַחֲמֵי לְדִינָא). As the masters of the Mishnah have established “Not as I am written am I read. In the World to Come which is His place He is written in Hashem and read in Hashem. In this world He is written in Hashem and read in Adonai” (כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין לֹא כְשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, בָּעוֹלָם הַבָּא דְאִיהוּ אַתְרֵיהּ נִכְתָּב בְּיהו״ה וְנִקְרָא בְּיהו״ה, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִכְתָּב בְּיהו״ה וְנִקְרָא בְּאדנ״י). This is change of place outside His place which is the World to Come (דָּא שִׁנּוּי מָקוֹם לְבָר מֵאַתְרֵיהּ, דְּאִיהוּ עָלְמָא דְאָתֵי). In the World to Come there is no change (עָלְמָא דְאָתֵי לֵית בֵּיהּ שִׁנּוּיָא). As it is written (Malachi 3) “I Hashem have not changed” (הֲדָא הוּא דִכְתִיב אֲנִי יהו״ה לֹא שָׁנִיתִי). He is written in the Name Hashem and read in the Name Hashem (נִכְתָּב בְּשֵׁם יהו״ה וְנִקְרָא בְשֵׁם יהו״ה). He is called Hashem mercy (אִתְקְרֵי יהו״ה רַחֲמֵי). Outside His place He changes and is called Adonai and is called judgment (לְבָר מֵאַתְרֵיהּ אִשְׁתַּנִּי וְאִתְקְרֵי אדנ״י וְאִתְקְרֵי דִין). And this is the secret “He stands from the throne of mercy and sits upon the throne of judgment” (וְדָא רָזָא עוֹמֵד מִכִּסֵּא רַחֲמִים וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין).

Change of the name is MTZPTZ (שִׁנּוּי הַשֵּׁם דָּא מצפ״ץ), which is Hashem in ATBSH (דְּאִיהוּ בְּאַ״תְּ בַּ״שׁ יהו״ה). Change of action is Shabbat (שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה דָא שַׁבָּת), which requires all “after the hand” (דְּצָרִיךְ כָּל כִּלְאַחַר יָד). Every Tzaddik “after the hand” which is Shekhinta (כֹל דְּאִיהוּ צַדִּיק אַחַר יָד דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא), this is change of action (דָא שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה). And at the time when it is “after the hand” there is no bowing there (וּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִּלְאַחַר יָד לֵית תַּמָּן סְגִידוּ). For it is said about it “Everyone who kneels kneels at Blessed” (דְאִתְּמַר בֵּיהּ כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ). The goat at its time bows to it (תַּעֲלָא בְעִידָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ). For when it is “after the hand” it becomes a tail (דִּבְזִמְנָא דְאִיהוּ כִּלְאַחַר יָד אִתְעֲבִיד זָנָב). Yet even with all this it is said “The goat at its time bows to it in its place, but outside its place be a tail to lions and not a head to foxes” (וְעִם כָּל דָּא דְאָמַר תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סָגִיד לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, אֲבָל חוּץ מֵאַתְרֵיהּ הֱוִי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים).

For a complete Tzaddik, even though he descends from his level and becomes a tail to lions (דְּהָא צַדִּיק גָּמוּר אַף עַל גַּב דְּנָחִית מִדַּרְגֵּיהּ וְאִתְעֲבִיד זָנָב לַאֲרָיוֹת), about him it is said (Psalms 37) “I have not seen a Tzaddik forsaken” (עֲלֵיהּ אִתְּמַר לֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב). What is his tail? It is the thorn of the letter Dalet from Echad, which is the small Yod, the lower Shekhinta (מַאי זָנָב דִּילֵיהּ הַהִיא קוֹצָא דְאָת ד׳ מִן אֶחָ״ד דְּאִיהִי י׳ זְעִירָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה). About him it is said (Proverbs 24) “For seven times the Tzaddik falls and rises” (עֲלֵיהּ אִתְּמַר כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם).

Come and see the Gilgul of the letter Vav, which goes out in its hour (תָּא חֲזִי גִלְגּוּל דְּאָת ו׳ אִיהוּ דְנָפִיק בְּשַׁעִתֵּיהּ). About it is said: “Mazal of the hour causes” (דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם). As the masters have established: “Not Mazal of the day causes, but Mazal of the hour causes” (כְּמָה דְאוּקְמוּהָ אֵין מַזָּל יוֹם גוֹרֵם אֶלָּא מַזָּל שָׁעָה גוֹרֵם).

Concerning Avraham, what is written of him when he came in Gilgul (בְּאַבְרָהָם מַה כְּתִיב בֵּיהּ כַּד אַתְיָא בְגִלְגּוּלָא)? “And Avraham rose early in the morning to the place” (Bereshit 19) (וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם). And in order to precede him, Yitzchak, what is written of him in Gilgul (וּבְגִין לְאַקְדָּמָא לָהּ יִצְחָק מַה כְּתִיב בֵּיהּ בְּגִלְגּוּלָא)? “And Yitzchak went out to meditate in the field towards evening” (Bereshit 24) (וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב). He went out to her, to the field (נָפַק לְגַבָּהּ לְחַקְלָא), as it is said (Jeremiah 9): “Oh, that I had in the wilderness a lodging place of wayfaring men” (בְּגִין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אוֹרְחִים). One preceded to search her in the morning (חַד אַקְדִּים לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּצַפְרָא). The other to search her in the evening (וְתִנְיָנָא לְפַשְׁפְּשָׁא בָּהּ בְּרַמְשָׁא).

Ya’akov, what is written of him (יַעֲקֹב מַה כְּתִיב בֵּיהּ)? “And he met the place” (Bereshit 28) (וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם). He encountered her (פָּגַע בָּהּ). Blessed is he who encounters her like Ya'akov (זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּפָגַע כְּגוֹן יַעֲקֹב), for of him it is said: “And he lodged there” (Bereshit 28) (דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר וַיָּלֶן שָׁם). And that lodging is accompaniment (וְהַהוּא לִינָה הוּא לְוָיָה). Immediately when he aroused there: “And angels of Hashem encountered him” (Bereshit 32) (מִיָּד דְּאַעֲרַע בָּהּ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים). And with all this, though he encountered her, he guarded her and did not unite with her until her Husband came (וְעִם כָּל דָּא דְפָגַע בָּהּ הֲוָה נָטִיר לָהּ, וְלָא אִתְאַחַד עִמָּהּ עַד דְּאָתָא בַּעִלָהּ). And this is: “And he lodged there because the sun had set” (Bereshit 28) (וְדָא אִיהוּ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ). For his sake: “And the sun rose for him” (Bereshit 32) (דִּבְגִינֵיהּ וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ). This is Moshe, who came with him in Gilgul, the Ruach of Moshe (דְּאִיהוּ מֹשֶׁה דְאָתָא בֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא רוּחֵיהּ דְּמֹשֶׁה).

And because of this, Ya'akov and Moshe stood in one level, in the Middle Column (וּבְגִין דָּא יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה הֲווֹ קַיְימֵי בְּדַרְגָּא חֲדָא בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא), but this one in body and that one in Neshama (אֲבָל דָּא בְגוּפָא וְדָא בְנִשְׁמָתָא). And because of this there is no hour enduring for any man, for she is Shekhinta without her Husband (וּבְגִין דָּא לֵית שַׁעִתָּא קַיְימָא לְכָל בַּר נַשׁ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְלָא בַּעִלָהּ). And because of this, when the hour pressed Rabbi Pedat (וּבְגִין דָּא כַּד דְּחִיקַת לֵיהּ שַׁעִתָּא לְרַבִּי פְּדָת), and He said: “If you desire, I will destroy the world, and perhaps you will fall in the hour of sustenance” (וְאָמַר אִי בָּעִית דְּאַחְרְבֵיהּ לְעָלְמָא וְאֶפְשַׁר דִּנְפַלְתְּ בְּשַׁעִתָּא דִמְזוֹנֵי). And what is ‘perhaps’ (וְאוּלַי דִּנְפַלְתְּ מַאי וְאוּלַי)? Rather, “perhaps” means if Kudsha Berikh Hu desires, that you will fall in the hour of sustenance, for it is his Wife that acts (אֶלָּא וְאוּלַי אִי בָּעִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִנְפַלְתְּ בְּשַׁעִתָּא דִמְזוֹנֵי, דְהָא אִתְּתֵיהּ עָבִיד). And “perhaps” if her Husband desires, that she exists in what she does without permission of her Husband (וְאוּלַי אִי בָּעִי בַּעִלָהּ דַּהֲוִי קַיְימָא מַה דְּאִיהִי עֲבִידַת בְּלָא רְשׁוּתָא דְבַעִלָהּ).

And in this manner, there is no hour that endures, that Shekhinta endures for that man, unless he comes in Gilgul in that man of that hour (וּכְגַוְונָא דָא לֵית שַׁעִתָּא קַיְימָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא לְהַהוּא בַר נַשׁ, אֶלָּא אִם יֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא בְהַהוּא בַר נַשׁ דְּהַהִיא שַׁעִתָּא). And the secret of the matter is: “With this shall Aharon come into the Holy” (Leviticus 16) (וְרָזָא דְמִלָּה בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ). And without her Husband it is said: “And he shall not come at all times into the Holy” (Leviticus 16) (וּבְלָא בַּעִלָהּ אִתְּמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עִת אֶל הַקֹּדֶשׁ). And “the stranger that draws near shall be put to death” (Numbers 1) (במדבר א נא וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת). And there is no death except poverty (וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֲנִיּוּתָא). And this “stranger” is not another strange blemished one, but a stranger from her Husband (וְהַאי זָר לַאו בְּזָר אָחֳרָא דְמוּם זָר, אֶלָּא זָר מִבַּעִלָהּ).