Daf 6b (דַּף ו ע״ב)

For He includes the first three blessings of prayer and the last three (דְּאִיהוּ כְּלִיל תְּלַת בִּרְכָאָן קַדְמָאִין דִּצְלוֹתָא, וּתְלַת בַּתְרָאִין). And this is ten Sefirot belimah (וְדָא עִשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי מָה), which correspond to the two Names, Hashem and Adonai (דְּאִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ תְּרֵין שְׁמָהָן יהו״ה אדנ״י), eight letters (וּתְמַנְיָא אַתְוָון). These are ten by ten, “a spoon of ten shekels of gold, full of incense” (וְדָא עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ) (Numbers 7:87). And this is twenty from Keter (וְדָא כ׳ מִן כֶּתֶר). Ten from the lower Shekhinta, Adonai, from below to above, from Ani [I] to Ein (עֲשָׂרָה מִן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אדנ״י, מִתַּתָּא לְעִילָא מִן אֲנִי עַד אַיִן). Ten from above to below, from the middle pillar which is Hashem (עֲשָׂרָה מֵעִילָא לְתַתָּא מֵעַמּוּדָא דְאֶמִצָעִיתָא דְאִיהוּ יהו״ה). And because of this, twenty include them (וּבְגִין דָּא כ׳ כְּלִיל לוֹן). And at the end of redemption: “He comes leaping upon the mountains” (וּבְקֵץ דְּפוּרְקָנָא מְ׳דַלֵּג עַל הֶ׳הָרִים) (Song of Songs 2:8). This is M”H (דָּא מ״ה). And there are no mountains except the Patriarchs, who are His Merkavah (וְלֵית הָרִים אֶלָּא אֲבָהָן, דְּאִינוּן מֶרְכַּבְתֵּיהּ).

So too: “Skipping upon the hills,” these are the Mothers, Ehyeh, Adonai (אוּף הָכִי מְ׳קַפֵּץ עַל הַ׳גְּבָעוֹת אִנּוּן אִמָּהָן, אהי״ה אדנ״י). At that time: “Then Moshe sang…” (בְּהַהוּא זִמְנָא אָ״ז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְגוֹ׳) (Exodus 15:1). And all is bound and included in the Life of the worlds (וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר וְאִתְכְּלִיל בְּחַ״י עָלְמִין). This is what is written: “Blessings are upon the head of the Tzaddik” (הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק) (Proverbs 10:6). And there is created Glory, like the aspect of emanated Glory (וְאִית כָּבוֹד נִבְרָא כְּגַוְונָא דְכָבוֹד נֶאֱצָל). From the side of created Glory, Yisrael say before the Master of all: if as servants (מִסִּטְרָא דְכָבוֹד נִבְרָא אָמְרִין יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אָדוֹן עַל כֹּלָּא אִם כַּעֲבָדִים). And from the side of emanated Glory, it is said of them: if as children (וּמִסִּטְרָא דְּכָבוֹד נֶאֱצָל אִתְּמַר בְּהוֹן אִם כְּבָנִים). He is the Cause above all, there is no god over Him (אִיהוּ עִלַּת עַל כֹּלָּא לֵית אֱלֹ״הַ עֲלֵיהּ), nor beneath Him, nor to the four sides of the world (וְלָא תְּחוֹתֵיהּ, וְלָא לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּעָלְמָא). He fills all worlds (אִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין). And He sets a boundary to all sides, that they not extend further than the limit He has set for each (וְאִיהוּ אַסְחַר לְכָל סִטְרִין, דְלָא מִתְפַּשְּׁטִין יַתִּיר מִגְּבוּל דְּשַׁוִּי לְכָל חַד). And the measure He has set for each (וּמִדָּה דְשַׁוִּי לְכָל חַד). And all are in His authority, in the authority of the One (וְכֻלְּהוּ בִּרְשׁוּ דִילֵיהּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד).

Adonai is a Merkavah to Hashem (אדנ״י מֶרְכָּבָה לְיהו״ה), and in her He is wrapped (וּבָהּ אִתְעַטַּף). And likewise Hashem is wrapped in Ehyeh to create the world (וְאוּף הָכִי יהו״ה אִתְעַטַּף בְּאהי״ה לְמִבְרֵי עָלְמָא). But the Name Hashem is a Merkavah to its Master, to the supernal Keter (אֲבָל שֵׁם יהו״ה אִיהוּ מֶרְכָּבָה לְמָארֵיהּ לְכֶתֶר עִלָּאָה). And because of this: “There is none holy as Hashem” (וּבְגִין דָּא אֵין קָדוֹשׁ כַּיהו״ה) (I Samuel 2:2). The Cause above all is hidden and concealed in Keter (עִלַּת עַל כֹּלָּא טָמִיר וְגָנִיז בְּכֶתֶר), and from it spreads its light upon Hashem (וּמִנֵּיהּ אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל יהו״ה).

He is Yod, Chokhmah (דְּאִיהוּ י׳ חָכְמָה), Hei, Binah (ה׳ בִּינָה), Vav, including six Sefirot (ו׳ כְּלִיל שִׁית סְפִירָן), Hei, Malkhut (ה׳ מַלְכוּת). And this is its extension from above to below (וְהַאי אִיהוּ אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ מֵעִילָא לְתַתָּא). And likewise its light spreads upon the Yod of Adonai, from below to above, until Ein Sof (וְאוּף הָכִי אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרֵיהּ עַל י׳ מִן אדנ״י מִתַּתָּא לְעִילָא, עַד אֵין סוֹף), which is hinted in Adonai as Ein (דְּאִתְרְמִיז בְּאדנ״י אַיִ״ן). And because of this, the Yod Yod of YAHDVNHY are “ten by ten, the spoon” (וּבְגִין דָּא י׳ י׳ מִן יאהדונה״י עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף) (Numbers 7:87). This is twenty from Keter (דָּא כ׳ מִן כֶּתֶר). And the Master of all has no form of letter or point (וּמָארֵי דְכֹלָּא לֵית בֵּיהּ צִיּוּר דְּאוֹת וּנְקוּדָה). This is what is written: “To whom then will you liken Me, and I shall be equal? says the Holy One. And to whom will you liken El, and what likeness will you compare unto Him?” (הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוְה, וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ״ל, וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ) (Isaiah 40:18, 25).

He formed with two letters two worlds (אִיהוּ צִיֵּיר בִּתְרֵין אַתְוָון תְּרֵין עָלְמִין). With the letter Yod He formed the World to Come (בְּאָת י׳ צִיֵּיר עָלְמָא דְאָתֵי), and with the letter Hei this world (וּבְאָת ה׳ עָלְמָא דֵין). This is what is written: “For with Y-H Hashem is the Rock of worlds” (הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי בְּיָ״הּ יהו״ה צוּר עוֹלָמִים) (Isaiah 26:4). And the sources of all Names are Yod Hei Vav Hei (וּמְקוֹרִין דְּכָל שְׁמָהָן אִינוּן יו״ד ה״י וי״ו ה״י יהו״ה), Yod Hei Vav Hei (יו״ד ה״א וא״ו ה״א יהו״ה). Every Yod shows Hashem (כָּל יו״ד אִיהִי אַחֲזֵי יהו״ה). Every Alef shows Ehyeh above, Adonai below (כָּל א׳ אַחֲזֵי אהי״ה לְעִילָא, אדנ״י לְתַתָּא).

Here the Name Hashem is one with its appellation (הָכָא שֵׁם יהו״ה אִיהוּ בְּכִנּוּיֵיהּ חַד), because from it are found its epithets (בְּגִין דְּמִנֵּיהּ אִשְׁתַּכַּח כִּנּוּיֵיהּ). But from the side of the ten Sefirot of Beri’ah, the Name Hashem and its epithets are not one (אֲבָל מִסִּטְרָא דַעֲשַׂר סְפִירוֹת דִּבְּרִיאָה, לַאו שֵׁם יהו״ה וְכִנּוּיֵיהּ חַד). This is what is written: “Everyone that is called by My Name, and for My glory I created him...” (הֲדָא הוּא דִכְתִיב כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו וְגוֹ׳) (Isaiah 43:7). Behold, the Sefirot are called by the Name Hashem, and by the Name Adonai, and those of Adonai were created (הֲרֵי סְפִירוֹת אִתְקְרִיאוּ בְשֵׁם יהו״ה, וּבְשֵׁם אדנ״י, וְאִנּוּן דְאדנ״י אִתְבְּרִיאוּ). And because of this there are Names that are like the seal of the King (וּבְגִין דָּא אִית שְׁמָהָן דַּמְיָין לְחוֹתָמָא דְמַלְכָּא), in which is recognized the likeness of the King and the Matronita, an actual form (דִבְהוֹן אִשְׁתְּמוֹדָע דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא צִיּוּרָא מַמָּשׁ). And there are Names which are like the impression of the form of the seal in wax (וְאִית שְׁמָהָן דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דִרְשִׁימוּ דְצִיּוּרָא דְחוֹתָמָא בְּשַׁעֲוָה). And thus they are in dread of that impression as if it were the King Himself (וְהָכִי דְחִילִין מֵהַהוּא רְשִׁימוּ כְּאִילוּ הֲוָה מַלְכָּא מַמָּשׁ). But the Master over all has none of these forms at all (אֲבָל אָדוֹן עַל כֹּלָּא לֵית לֵיהּ מִכָּל אִלֵּין צִיּוּרִין כְּלָל). This is what is written: “To whom then will you liken El, and what likeness will you compare to Him?” (הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוְה, וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵ״ל) (Isaiah 40:18). And from the side of impressions in wax, Ezekiel saw all those visions that he saw (וּמִסִּטְרָא דְצִיּוּרִין דְשַׁעֲוָה, חָמָא יְחֶזְקֵאל כָּל אִלֵּין מַרְאוֹת דְּחָמָא). And because of this it is said of them: “And the likeness as the appearance of a man” (וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם) (Ezekiel 1:26). And not the actual appearance of a man (וְלָא מַרְאֵה אָדָם מַמָּשׁ). “Like the appearance of hashmal” and not hashmal (כְּמַרְאֵה חַשְׁמַ״ל וְלָא חַשְׁמַ״ל). “Like the appearance of fire within it round about” (כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב). It is the appearance of the likeness of the glory of Hashem, and not the actual glory of Hashem (הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְיָ׳, וְלָא כְּבוֹד יְיָ׳ מַמָּשׁ), but rather the appearance of His form (אֶלָּא מַרְאֵה צִיּוּר דִּילֵיהּ).

He opened and said: Ezekiel the prophet, arise from your sleep to reveal here the visions that were revealed to you (פָּתַח וְאָמַר, יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה, קוּם מִשִּׁינְתָךְ לְגַלָּאָה הָכָא מַרְאוֹת דְּאִתְגַּלְיָין לָךְ). For all of them are to you in a concealed way and in a revealed way (דְּכֻלְּהוּ לְגַבָּךְ בְּאֹרַח סָתִים וּבְאִתְגַּלְיָא). In the revealed are forms (בְּאִתְגַּלְיָא צִיּוּרִין), but in the concealment of the eyes are the likeness of the King and the Matronita (אֲבָל בִּסְתִימוּ דְעַיְינִין דִּיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא). How much more so and how much more so that One who has no likeness (כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן הַהוּא דְלֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא). Concerning Him it is said this verse, regarding one who fashions for Him a likeness (דִּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר הַאי קְרָא לִמָאן דִּצִיֵּיר בֵּיהּ דִּיּוֹקִנָא): “Cursed is the man who makes a graven image…” (אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וְגוֹ׳) (Deuteronomy 27:15). And puts it in secret, in the Secret of the World (וְשָׂם בַּסָּתֶר, בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם). Even from all that a man is able to look at with his eye (וַאֲפִילוּ מִכָּל מַה דְּבַר נַשׁ יָכִיל לְאִסְתַּכָּלָא בְּעִינָא), and even from all the forms that appeared to the prophets (וַאֲפִילוּ מִכָּל דִּיּוֹקְנִין דְּאַחֲזֵי לִנְבִיאֵי).