Chapter Fifty-Six (פֶּרֶק חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה)

And you must know that the Partzuf A"L from A"L–B"M is a thread of Ein Sof, Blessed is He (וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי פַּרְצוּף א״ל מִן א״לִיב״ם הוּא חוּט שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא), it is the aspect of Keter (הוּא בְּחִינוֹת כֶּתֶר). And you will find that B"M is more than the value of A"L by eleven (וְתִמְצָא כִּי ב״ם הוּא יוֹתֵר מֵחֶשְׁבּוֹן א״ל י״א), corresponding to eleven pairs of A"L–B"M (כְּמִנְיַן י״א זוּגוֹת שֶׁל א״ל–ב״ם), and it corresponds to the ten Sefirot and the thread of Ein Sof within them (וְהוּא כְּנֶגֶד י׳ סְפִירוֹת וְהַחוּט שֶׁל אֵין־סוֹף שֶׁבְּתוֹכוֹ). And likewise, B"M in value is more than A"L by eleven - it is the aspect of Chokhmah in the Malbush (וְכֵן ב״ם בְּחֶשְׁבּוֹן הוּא יוֹתֵר עַל א״ל י״א, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּמַּלְבּוּשׁ), and likewise G"N is more than B"M by eleven - it is the aspect of Binah in the Malbush (וְכֵן ג״ן הוּא יוֹתֵר מִן ב״ם י״א, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה שֶׁבַּמַּלְבּוּשׁ), and it includes in it eleven Partzufim of A"L–B"M (וּכְלוּלִים בּוֹ י״א פַּרְצוּפֵי א״ל–ב״ם). And likewise D"S is also eleven more than G"N, and it is the Partzuf of Da‘at (וְכֵן ד״ס גַּם כֵּן י״א יוֹתֵר מִן ג״ן, וְהוּא פַּרְצוּף דַּעַת). H"A is also eleven more than the value of D"S - it is the aspect of Chesed (ה״ע גַּם כֵּן י״א יוֹתֵר עַל חֶשְׁבּוֹן ד״ס וְהוּא בְּחִינַת חֶסֶד). V"P is also eleven more than the value of H"A - it is the aspect of Gevurah (ו״ף גַּם כֵּן י״א יוֹתֵר עַל חֶשְׁבּוֹן ה״ע, וְהוּא בְּחִינַת גְּבוּרָה). And likewise V"P is the gematria of the Name Elohim (וְגַם ו״ף גִּימַטְרִיָּא שֵׁם אֱלֹהִים), which is Din of Gevurah relative to Ein Sof (שֶׁהוּא דִּין דְּגְבוּרָה לְגַבֵּי אֵין־סוֹף). Z"T is more than the value of V"P by eleven - it is the aspect of Tiferet (ז״ץ הוּא יוֹתֵר מֵחֶשְׁבּוֹן ו״ף י״א, וְהוּא בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת). Ḥ"K is eleven more than Z"T - it is the aspect of Netzach (ח״ק הוּא יוֹתֵר י״א עַל חֶשְׁבּוֹן ז״ץ, וְהוּא בְּחִינַת נֵצַח). Ṭ"R is the aspect of Hod - it is more than Ḥ"K by 101, the value of Mikha’el (ט״ר הוּא בְּחִינַת הוֹד, וְהוּא יוֹתֵר מִן ח״ק ק״א, כְּמִנְיַן מִיכָאֵל), he who serves in the upper half of the Malbush (הוּא הַמְשַׁמֵּשׁ בַּחֲצִי מַלְבּוּשׁ הָעֶלְיוֹן). And he is the Kohen Gadol above (וְהוּא הַכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁל מַעְלָה), who offers the souls of the Tzaddikim before the Holy One Blessed Be He as they depart from this world (הַמַּקְרִיב נְשָׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לִפְנֵי הקב״ה בְּצֵאתָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה). Meaning: he draws them near and imparts to them the secret of the operations of this Malbush (פֵּירוּשׁ: מְקָרְבָם וּמוֹסֵר לָהֶם סוֹד פְּעוּלוֹת הַמַּלְבּוּשׁ הַזֶּה), so they will know the path through all the worlds (כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ דֶּרֶךְ כׇּל הָעוֹלָמוֹת). He knows what was, and what is, and what will be (יוֹדֵעַ הָיָה וְהוֶה וְיִהְיֶה), and he gazes and sees from one end of the world to the other (וְצוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ). And through the power of the great light, the letters there become like circles and seals (וּמִכֹּחַ הָאוֹר הַגָּדוֹל נַעֲשִׂים שָׁם הָאוֹתִיּוֹת כִּדְמוּת עִגּוּלִים וַחֲתִימוֹת), resembling what is written in amulets - “angelic script” (כְּעֵין שֶׁכוֹתְבִים בְּקָמְעוֹת [כְּתַב מַלְאָכִים]). And all of them are also called Masters of Vision (וְכוּלָּם נִקְרָאִים גַּם כֵּן מָארֵי דְּעַיְנִין), and he is the luminary who supervises to shine upon all the worlds (וְהוּא הַמָּאוֹר הַמַּשְׁגִּיחַ לְהָאִיר לְכׇל הָעוֹלָמוֹת), and he is the spring that gives drink to them through many curtains and veils (וְהוּא הַמַּעְיָן הַמַּשְׁקֶה אוֹתָם מִתּוֹךְ כַּמָּה פָּרוֹכוֹת וּפַרְגּוֹדִין), which are called in the Zohar Parsa (הַנִּקְרָאִים בַּזֹּהַר פַּרְסָה). And from the day that the Temple was destroyed (וּמִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ), the Shekhinah has not moved from one Keruv (לֹא תָזוּז שְׁכִינְתָּא מֵחַד כְּרוּב), and therefore the principal influx begins to be received from the Partzuf of Hod (וְלָכֵן מַתְחִילִים לְקַבֵּל עִקַּר הַשֶּׁפַע מִן פַּרְצוּף הוֹד), as it is said: “He turned His right hand backward because of the enemy” (Lamentations 2) (שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב"), and it is also said: “And my Hod was turned upon me into destruction” (Daniel 10) (וְגַם נֶאֱמַר: "וְהוֹדִי נֶהְפַךְ עָלַי לְמַשְׁחִית"). And it was reversed from the order of the balance (וְנֶהְפַךְ מִן סֵדֶר הַמְּתַקְלָא), from the vowel-points of Segol (מִן נְקֻדּוֹת סְגוֹל), to the vowel-points of Shuruk and Qubutz (לְנְקֻדּוֹת שׁוּרוּק קִבּוּץ), and the one who understands will understand (וְהַמֵּבִין יָבִין). And even a small blemish has entered here (וְגַם מְעַט פֶּגֶם הִגִּיעַ כָּאן), until a spirit be poured upon us from above to comfort us (עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם לְנַחֲמֵנוּ), and let us return to our subject (וְנָשׁוּב לְעִנְיָנֵנוּ). Y"Sh is more in numerical value than Ṭ"R by 101 (י״שׁ הוּא יוֹתֵר [בְּמִסְפָּר] מֵחֶשְׁבּוֹן ט״ר ק״א), and it is the aspect of Yesod (וְהוּא בְּחִינַת יְסוֹד), to allude to the secret mentioned in the aspect of Hod (לְרַמֵּז עַל הַסּוֹד הַנִּזְכָּר בִּבְחִינַת הוֹד), and to the secret of these three Sefirot that were reversed from the order of the balance (וְעַל סוֹד שָׁלוֹשׁ סְפִירוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נֶהֶפְכִים מִסֵּדֶר הַמְּתַקְלָא), which are Netzach, Hod, Yesod (שֶׁהֵם נֶהִ״י). And there is a hint in the vowel-point Shuruk (וְיֵשׁ רֶמֶז נְקֻדַּת שׁוּרוּק), and they are three points in diagonal form (וְהֵם שָׁלוֹשׁ נְקֻדוֹת בֶּאֱלַכְסוֹן), which were corrupted through our transgressions (שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בַּעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ), that previously had been rectified in the time when the Temple stood (מַה שֶּׁהָיוּ מִקּוֹדֶם מְתוּקָּנִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם), in the mystery of Segol (בְּסוֹד סְגוֹל), as it is said: “And you shall be to Me a segulah from among all the nations” (Exodus 19) (שֶׁנֶּאֱמַר: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים"). K"T is the aspect of Malkhut (כ״ת הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת), and it is more than the value of Sh"Y by one hundred and ten (וְהוּא יֶתֶר מִן חֶשְׁבּוֹן ש״י ק״י), equal to the number of years that Yosef lived (כְּמִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה יוֹסֵף חַי), for he did not want the maidservant to inherit her mistress (שֶׁלֹּא רָצָה שֶׁתִּירַשׁ שִׁפְחָה גְּבִרְתָּהּ), in the mystery of what is said: “The humble shall inherit the land” (Psalms 37) (בְּסוֹד שֶׁנֶּאֱמַר: "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ"). The living - the Tzaddik is Yesod, and the land is Malkhut (הַחַיִּים, צַדִּיק הוּא יְסוֹד, וְאֶרֶץ הִיא מַלְכוּת). Therefore, anyone who cohabits with an Aramean woman - she is a maidservant coupling with the Brit, the Tzaddik who is the foundation of the world - is cast out from the land of the living (לָכֵן כָּל הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, הִיא שִׁפְחָה מִזְדַּוֶּגֶת עִם הַבְּרִית, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם - נִדְחֶה מֵאֶרֶץ הַחַיִּים). And it would have been fitting that each would be more than its fellow by eleven, like the first ones (וְהָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד יוֹתֵר עַל חֲבֵירוֹ י״א כַּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים). So why do the final three have a greater count? (וְלָמָּה הַשְּׁלֹשָׁה הָאַחֲרוֹנִים יֵשׁ לָהֶם הַחֶשְׁבּוֹן יוֹתֵר) The explanation is that you already know (וְהָעִנְיָן הוּא כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ), Netzach and Hod are outside the body (נֵצַח וְהוֹד הֵם לְבַר מִגוּפָּא), and the Sefirah of Netzach is not as damaged below as the Sefirah of Hod (וְסְפִירַת נֵצַח אֵינָהּ מְקֻלְקֶלֶת כָּל כָּךְ לְמַטָּה כְּמוֹ סְפִירַת הוֹד), as is known (כְּנוֹדָע), in the mystery of “Shabbat boundary” (בְּסוֹד תְּחוּם שַׁבָּת). And about this it is said: “And also, the Eternity of Israel will not lie” (1 Samuel 15) (וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר"). Not entirely, but only in part (בְּכוּלוֹ רַק מִקְצָתוֹ). Therefore, the Sefirah of Hod has a different calculation (וְלָכֵן יֵשׁ לְסְפִירַת הוֹד חֶשְׁבּוֹן אַחֵר), and it is ninety-one more than those above it (וְיֵשׁ לוֹ צ״א יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ), for it requires support, assistance, and rectification from the Name Havayah and Adnut, which equal ninety-one (שֶׁהוּא צָרִיךְ לְסַעַד וְסָמֵךְ וְתִקּוּן מִן שֵׁם הוי״ה וְאדנות הָעוֹלִים צ״א). And each one has only ten Sefirot (וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּלְבָד), for the one that is extra corresponds to the thread of Ein Sof (כִּי הָאֶחָד הַמְּיֻתָּר הוּא כְּנֶגֶד חוּט אֵין־סוֹף), and it is in both of them together (וְהוּא בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד), as if, so to speak, half is here and half is there (כְּאִלּוּ כְּבִיָּכוֹל חֶצְיוֹ לְכָאן וְחֶצְיוֹ לְכָאן), and therefore it is not counted for them - only ten aspects (וְלָזֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב לָהֶם אֶלָּא בְּחִינוֹת עֶשֶׂר). And Yesod is more than one hundred and ten (וְיְסוֹד הוּא יוֹתֵר מֵאָה וְעֶשֶׂר), for it contains the light of YAHDVNHY, which totals ninety-one (שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹר יאהדונ״הי עוֹלֶה תִּשְׁעִים וְאֶחָד), as we said (שֶׁאָמַרְנוּ), and it also contains the aspect of the milui of the Name M”H, which equals Chavah (וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מִלּוּי שֵׁם שֶׁל מ״ה הָעוֹלֶה חַוָּה), since it contains the ten Sefirot of the Malbush (לִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשֶׂר סְפִירוֹתָיו שֶׁל הַמַּלְבּוּשׁ), and the thread of Ein Sof enters into it - they are eleven (וְחוּט שֶׁל אֵין־סוֹף נִכְנָס בְּתוֹכוֹ, הֵם י״א). And the secret of the Atarah of the Holy Covenant is attached to it (וְסוֹד הָעֲטָרָה שֶׁל בְּרִית קֹדֶשׁ הִיא דְּבוּקָה בּוֹ), it is the great Dalet (הִיא דָּלֶת רַבְּתִּי [ד]), the size of two Dalets which equal eight (כְּשִׁעוּר שְׁנֵי דְּלָתִין שֶׁעוֹלֶה ח׳), as we will explain in Sha‘ar Kiryat Arba with the help of the Holy One Blessed Be He and His Shekhinah (כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר בְּשַׁעַר קִרְיַת אַרְבַּע, בְּעֶזְרַת הקב״ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ). And corresponding to them are the eight days of circumcision (וּכְנֶגְדָּם שְׁמוֹנַת יְמֵי מִילָה); if so, eight and eleven are nineteen (אִם כֵּן שְׁמוֹנֶה וְאַחַד עָשָׂר הֵם י״ט), and together with all the ninety-one, they total one hundred and ten (עוֹלֶה עִם כָּל הַתִּשְׁעִים וְאֶחָד, ק״י). And even though there is here the Partzuf K"T, which alludes to Malkhut (וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָאן פַּרְצוּף כ״ת רוֹמֵז לְמַלְכוּת), nevertheless the true faith is that the letters of Malkhut are not seen (עַל כָּל זֹאת הָאֱמוּנָה הָאֲמִיתִית שֶׁאוֹתִיּוֹת הַמַלְכוּת אֵינָם נִרְאִים), except through their connection with the letters of Yesod (אֶלָּא בְּחִבּוּר אוֹתִיּוֹת שֶׁל יְסוֹד). For in the World of Ein Sof, which is the world of the male (כִּי בְּעוֹלַם אֵין־סוֹף שֶׁהוּא עוֹלַם הַזָּכָר), and the female, that is, Malkhut, is in the mystery of the Atarah joined upon the Holy Covenant (וְהַנְּקֵבָה דְּהַיְינוּ מַלְכוּת הִיא בְּסוֹד הָעֲטָרָה הַדְּבוּקָה עַל בְּרִית קֹדֶשׁ), and is not seen on her own (וְאֵינָהּ נִרְאֵית לְבַדָּהּ). And therefore no root or source of judgment appears there (וְלָכֵן אֵין שׁוּם שֹׁרֶשׁ וְעִקָּר דִּין נִרְאֶה שָׁם), for immediately they are sweetened (כִּי תֵכֶף נִמְתָּקִים), since Malkhut and Yesod are joined together (כֵּיוָן שֶׁמַלְכוּת וִיסוֹד מְחוּבָּרִים יַחַד); only in relation to the Master of Will is it judgment (אֶלָּא לְגַבֵּי בַּעַל הָרָצוֹן הוּא דִּין). And so it is in the Worlds of Ein Sof, where the female is always absorbed into Yesod (וְכֵן הוּא בְּעוֹלָמוֹת אֵין־סוֹף שֶׁהַנְּקֵבָה תָּמִיד נִבְלַעַת בְּיְסוֹד). And this Malbush is in the mystery of the Sefer Torah (וְהַמַּלְבּוּשׁ הַזֶּה הוּא בְּסוֹד סֵפֶר תּוֹרָה), that is, the parchment is the essence (דְּהַיְינוּ הַקְּלָף הוּא הָעַצְמִיּוּת), and the letters are the Sefirot of the Malbush (וְהָאוֹתִיּוֹת הֵם סְפִירוֹת הַמַּלְבּוּשׁ), standing like the legs of locusts (דְּקָאֵים כְּקַרְנֵי חֲגָבִים), and simple in utmost Chesed toward us (וּפְשׁוּטִים בִּתְכֵלֶת הַחֶסֶד לְגַבֵּי דִּידַן). But in relation to Ein Sof, it is the judgment of joy (וְלְגַבֵּי אֵין־סוֹף, הוּא הַדִּין שֶׁל הַשִּׂמְחָה), and regarding it, it is said: “And the King shall rejoice in Elohim” (Psalms 63) (וְעָלָיו נֶאֱמַר: "וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים"), and the one who understands will understand (וְהַמֵּבִין יָבִין).