Chapter Two (פֶּרֶק שֵׁנִי)

And you must know a great principle (וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כְּלַל גָּדוֹל), that in every place the Zohar says refined air (שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמֵר הַזֹּהַר אוּיִרָא דְּכִיא), it refers to this avir kadmon (הוּא עַל זֶה הָאוִיר קַדְמוֹן). For this avir kadmon, after the building, meaning after the balance (כִּי זֶה הָאוִיר קַדְמוֹן אַחַר הַבִּנְיָן כְּלוֹמַר אַחַר הַמְּתַקְלָא), would divide certain portions from its very light (הָיָה מְחַלֵּק אֵיזֶה חֲלָקִים מֵאוֹרוֹ מַמָּשׁ), and they would penetrate and enter into the building (וּבוֹקְעִין וְנִכְנָסִין אֶל תּוֹךְ הַבִּנְיָן), and they are called refined air (וְנִקְרָאִין אוּיִרָא דְּכִיא). And because this air is mixed with great light (וּלְהִיוֹת שֶׁהָאוִיר הַזֶּה הוּא), which is from the encompassing light of Ein Sof (מְעֹרָב בּוֹ אוֹר גָּדוֹל שֶׁהוּא מֵאוֹר אֵין סוֹף הַמַּקִּיף), and it is essential light (וְהוּא אוֹר עַצְמִיּוּת), and this light is mixed with the refined air (וְזֶה הָאוֹר מְעֹרָב עִם אוּיִירָא דְּכִיא), it was necessary, so to speak (זֶה הֻצְרַךְ כְּבִיָּכוֹל), to hint to the Yod of the milui of the aforementioned Hei (לִרְמוֹז לַיּו״ד שֶׁל מִלּוּי הַ״ה הַנִּזְכֶּרֶת), to shoot forth its arrows (לְשַׁלֵּחַ חִצֶּיהָ), so that that light would contract from the sides (כְּדֵי שֶׁאוֹתוֹ הָאוֹר יִתְצַמְצֵם מִן הַצְּדָדִים), and make space (וְיִפְּנוּ מָקוֹם), so that the worlds could be created within it (כְּדֵי שֶׁיוּכְלוּ לְהִבָּרְאוֹת בְּתוֹכוֹ הָעוֹלָמוֹת).