Chapter 13, Section 3 (פֶּרֶק י״ג אוֹת ג׳)

3. Each and every day (ג. בְּכָל יוֹם וָיוֹם), at the arrival of dawn (בְּהַגִּיעַ עֲלוֹת הַשַּׁחַר), the King of Glory sits (מֶלֶךְ הַדּוֹר יוֹשֵׁב), and blesses the Chayot (וּמְבָרֵךְ לַחַיּוֹת): “To you, Chayot, I say” (לָכֶם חַיּוֹת אֲנִי אוֹמֵר), “to you, beings, I proclaim” (לָכֶם בְּרִיּוֹת אֲנִי מַשְׁמִיעַ), O Chayot, Chayot who bear the Throne of My Glory (חַיּוֹת חַיּוֹת נוֹשְׂאוֹת כִּסֵּא כְבוֹדִי), with a full heart and a willing soul (בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה), blessed be the hour in which I formed you (תִּתְבָּרֵךְ שָׁעָה שֶׁיָּצַרְתִּי אֶתְכֶם), and exalted be the constellation in which I created you (וְתִתְרוֹמֵם הַמַּזָּל שֶׁיָּצַרְתִּי אֶתְכֶם בוֹ), may the light shine on that day (יָאִיר אוֹר אוֹתוֹ הַיּוֹם), when you ascended in thought upon My heart (שֶׁעֲלִיתֶם בַּמַּחֲשָׁבָה עַל לִבִּי), that you are vessels of delight (שֶׁאַתֶּם כְּלֵי חֶמְדָּה), that I prepared and perfected you in it (שֶׁתִּקַּנְתִּי וְשִׁכְלַלְתִּי אֶתְכֶם בוֹ), for My creatures’ voices fell silent before Me (כִּי הֶחֱרִישׁוּ לִי קוֹל יְצוּרַי שֶׁבָּרָאתִי), and I listened and paid heed to the prayer of My children (וָאֶשְׁמַע וָאַאֲזִין לִתְפִלַּת בָּנַי).