The Operation of the Ten Sefirot in the Aspect of Partzufim

פְּעוּלַת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּבְחִינַת פַּרְצוּפִים

And behold, the ten Sefirot are the operations by which the Emanator, blessed be He, desired to conduct His world (וְהִנֵּה עֶשֶׂר סְפִירוֹת הֵם הַפְּעֻלוֹת שֶׁרָצָה בָהֶם הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא לְנַהֵג עוֹלָמוֹ). And I have already said that in each of them He gazes upon all of creation (וְכְבָר אָמַרְתִּי שֶׁבְּכָל אַחַת מֵהֶם הוּא מַבִּיט אֶל כָּל הַבְּרִיאָה). However, this is certain: that what is drawn from one of them into this entire creation is not the same as what is drawn from another (אֲבָל זֶה וַדַּאי שֶׁאֵין הַנִּמְשָׁךְ מֵאַחַת מֵהֶם בְּכָל הַבְּרִיאָה הַזֹּאת כְּמוֹ הַנִּמְשָׁךְ מֵאַחֶרֶת), meaning-one imparts to all of creation one kind of existence, and another a different existence (פֵּרוּשׁ – כִּי אַחַת תִּתֵּן לְכָל הַבְּרִיאָה מְצִיאוּת אֶחָד, וְאַחַת מְצִיאוּת אַחֵר). And even the first-behold, it has a form of existence derived from the presence of the others after it (וַאֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹנָה – הִנֵּה יֵשׁ בָּהּ מְצִיאוּת מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ לָהּ מֵהִמָּצֵא הָאַחֵרוֹת אַחֲרֶיהָ). And therefore we understand within them particular aspects (וְעַל כֵּן נָבִין בָּהֶם פְּרָטוּת עִנְיָנִים), each one drawn in its own right (נִמְשָׁכִים כָּל אֶחָד לְפְנֵי עַצְמוֹ).

The first Sefirah is Keter (הַסְּפִירָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא כֶּתֶר), and it gazes upon the entirety of existence, as said above (וְהִיא מַבִּיטָה אֶל כָּל הַמְּצִיאוּת כְּנַ״ל), therefore it is said that it contains 613 lights, 613 parts (עַל כֵּן נֶאֱמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּרֵי״ג מְאוֹרוֹת, תּרֵי״ג חֲלָקִים), for we have already counted the totality of existence as 613 (כִּי כְבָר שָׁמַנּוּ כְּלָלוּת הַמְּצִיאוּת תּרֵי״ג), and then this Sefirah is called a Partzuf (וְאָז נִקְרֵאת לַסְּפִירָה הַזֹּאת פַּרְצוּף). And this means: in the aspect that it is a particular Sefirah, which causes a specific influence in existence-it is called a Sefirah (וְהַיְנוּ כִּי לְבְחִינָתָהּ מַה שֶּׁהִיא סְפִירָה פְּרָטִית, שֶׁגוֹרֶמֶת עִנְיָן פְּרָטִי בַּמְּצִיאוּת – נִקְרֵאת סְפִירָה); but in the aspect that it gazes upon all of existence-it is called a Partzuf (אֲבָל בְּבְחִינָה מַה שֶּׁהִיא מַבִּיטָה אֶל כָּל הַמְּצִיאוּת – נִקְרֵאת פַּרְצוּף); and its nature is the form of the Man (וְעִנְיָנָה דְּמוּת הָאָדָם), for you have already heard that the form of the Man is 613 (כִּי כְבָר שָׁמַעְתָּ שֶׁדְּמוּת הָאָדָם הוּא תּרֵי״ג), and it is the totality of all that exists (וְהוּא כְּלָלוּת כָּל הַנִּמְצָא). And the second Sefirah, and likewise the third-each of them is also called a Partzuf, inasmuch as they gaze upon the totality of existence (וְהַסְּפִירָה הַשֵּׁנִיָּה, וְכֵן הַשְּׁלִישִׁית – כָּל אַחַת מֵהֶן נִקְרֵאת גַּם כֵּן פַּרְצוּף, בְּבְחִינַת הֱיוֹתָם מַבִּיטִים אֶל כָּל הַמְּצִיאוּת):

Indeed, I must now explain to you this matter of the 613 properly (אֲמְנָם צָרִיךְ אֲנִי לְפָרֵשׁ לְךָ הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל הַתּרֵי״ג הֵיטֵב). Know, that just as the Emanator, blessed be He (דַּע, כִּי כַּאֲשֶׁר הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא) acts through Chesed–judgment–mercy (פּוֹעֵל בְּחֶד״ר), He created in the corporeal world water, fire, and air (בָּרָא בַּגַּשְׁמִיּוּת הַמַּיִם וְהָאֵשׁ וְהָרוּחַ). So too were created right, left, and center (כֵּן נִבְרָא הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל וְהָאֶמְצָעִי), for behold, this is the entire matter of the Wisdom of Truth: to correspond the created beings and their circumstances to the actions which the Emanator, blessed be He, desired to perform in His world (כִּי הֲלֹא זֶה כָּל עִנְיַן חָכְמַת הָאֱמֶת לְהַקְבִּיל הַנִּבְרָאִים וּמִקְרֵיהֶם אֶל הַפְּעֻלוֹת שֶׁרָצָה לִפְעֹל הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ), according to the order of the form which He chose to bestow upon the Man (עַל פִּי סֵדֶר הַדְּמוּת אֲשֶׁר בָּחַר לָתֵת לָאָדָם), which is the structure that places all of creation in its configuration as it is (שֶׁהוּא הַסֵּדֶר הַשָּׂם כָּל הַבְּרִיאָה בַּתְּכוּנָה אֲשֶׁר הִיא), which is the necessary one for the matter of free choice, reward, and punishment (שֶׁהִיא הַמִּצְטָרֶכֶת לְעִנְיַן הַבְּחִירָה, הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ). Therefore, through our knowledge of the patterns of His operations, we will know the patterns of His creation and governance (עַל כֵּן בְּדַעְתֵּנוּ סִדְרֵי פְעֻלוֹתָיו – נֵדַע סִדְרֵי בְּרִיאָתוֹ וְהַנְהָגָתוֹ).

And let us return to the matter: for the governance of Chesed–judgment–mercy produces right, left, and center (וְנַחֲזוֹר לָעִנְיָן, כִּי הַנְהָגַת חֶד״ר עוֹשָׂה הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל וְהָאֶמְצַע), and from these three is found the body of the Man (וּמִשְּׁלוֹשְׁתָּם נִמְצָא גּוּף הָאָדָם), and likewise corresponding to the governance of the governance, and the transition of the governance-there are also, in the form of the Man, parts (וְגַם כְּנֶגֶד הַנְהָגַת הַהַנְהָגָה, וּמַעֲבַר הַהַנְהָגָה – גַּם כֵּן בִּדְמוּת אָדָם חֲלָקִים). If so, then behold, the 613 are not completed except from all the sides and the parts together (אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁאֵין הַתּרֵי״ג נִשְׁלָם אֶלָּא מִכָּל הַצְּדָדִים וְהַחֲלָקִים יַחַד).

According to this, in our speaking of Chesed, Gevurah, Tiferet and Netzach, Hod, Yesod in themselves, not from their gaze upon the entirety of existence (לְפִי זֶה בְּדַבְּרֵנוּ בַּחַג״ת וְנֵהִ״י מִצַּד עַצְמָם, לֹא מִצַּד הַבְּטָתָם אֶל כָּל הַמְּצִיאוּת), we find that within them are the parts of the 613 (נִמְצָא שֶׁבָּהֶם הַחֲלָקִים מִן הַתּרֵי״ג), aside from what is in relation to the governance of the governance (חוּץ מִמַּה שֶׁיֵּשׁ לְעֻמַּת הַנְהָגַת הַהַנְהָגָה). And in truth, this is the essence of governance (וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִיקַּר הַהַנְהָגָה), for the governance, and what extends from it in its passing to the providence-that is what is necessary (כִּי הַהַנְהָגָה, וּמַה שֶּׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בְּעָבְרָהּ אֶל הַהַשְׁגָּחָה – זֶהוּ מַה שֶּׁצָּרִיךְ). But the governance of the governance is what increases or decreases the flow of the governance (אֲבָל הַנְהָגַת הַהַנְהָגָה הִיא הַמַּרְבֶּה אוֹ הַגּוֹרַעַת אֶת הַשְּׁפָעַת הַהַנְהָגָה). For when the Emanator, blessed be He, acts through that power-then the flow will increase (כִּי בִּפְעֹל הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ הַכֹּחַ – תִּרְבֶּה הַהַשְׁפָעָה), and if not-it will be diminished (וְאִם לָאו – תֶּחְסַר):